הוצאה לפועל

הוצאה לפועל (הוצל"פ) היא הליך המשמש אדם לשם מימוש פסק דין שניתן לטובתו על ידי בית משפט או בית דין המוסמך לכך, וכן למימוש מסמכים המקנים זכויות כספיות שתוקפן דומה לתוקפו של פסק דין, כגון שטר משכנתא, שטר חוב או המחאה. מסמכים אלו מקנים לרוב זכות לקבלת סכום כסף, אך לעתים המדובר בסעד מורכב יותר, כגון סילוק יד מדירה.

 

 

הליך ההוצאה לפועל מוסדר באמצעות דיני ההוצאה לפועל. לשם קיום דינים אלו הוקמה במדינת ישראל מערכת של הוצאה לפועל, הדואגת למימושם של פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לה לביצוע. החיקוק העיקרי העוסק בהוצאה לפועל הוא חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והתקנות שהותקנו מכוחו.

הוצאה לפועל - גדר סמכות דיני ההוצאה לפועל

ישנם חיובים אשר מטבעם אינם ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל, שכן הם דורשים מידה של פיקוח שאינה אפשרית על ידי בית המשפט. כך, למשל, חיוב הנובע מצו עשה או צו מניעה שנתן בית המשפט, החורג מגדר החיוב הרגיל של תשלום כסף או העברת חזקה בנכס, לא ניתן לבצע בהוצאה לפועל.

 

לשם כך קיימת מערכת דינים מקבילה- דיני בזיון בית המשפט. לבית הדין הרבני סמכויות רבות בנוגע לאכיפתם של פסקי דין לגירושין שאף הם אינם בגדר סמכות דיני ההוצאה לפועל.

 

מערכת דיני פשיטת הרגל היא דרך נוספת לגביית חובות. במקרה שהחייב מוכרז כפושט רגל מעוכבים כנגדו הליכי ההוצאה לפועל, ולאחר קבלת צו ההפטר בהליכים אלו, לא ניתן להמשיך בהליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל.

הוצאה לפועל - מבנה מערכת ההוצאה לפועל במדינת ישראל

 

במדינת ישראל ישנו מספר רב של לשכות הוצאה לפועל, הפועלות במקביל לבית משפט השלום, בראשן עומד רשם הוצאה לפועל

 

תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הוא לרוב מנהלי, והוא עוסק בדרכים בהן יש למלא אחר פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לביצוע. אין זה מתפקידו להרהר אחר האמור בפסקי הדין, אלא לקבוע את ההסדרים לביצועם, בכלים כגון עיקול, צו תשלום, פקודת מאסר וכיוצא בזה.

 

תפקיד נוסף הוא תפקידו של "מנהל לשכת הוצאה לפועל", הממונה על ידי שר המשפטים ואשר מתפקידו לבצע בפועל את הוראותיו של רשם ההוצאה לפועל.

הוצאה לפועל - הצדדים בהליכי ההוצאה לפועל

בתיקי ההוצאה לפועל ישנו זוכה- האדם שהגיש את פסק הדין או את השטר לביצוע. מולו ניצב החייב- האדם כנגדו הוגש פסק הדין או השטר. אם ישנו גורם נוסף שחייב כספים לחייב, או שמחזיק בנכסים השייכים לו, וברצון הזוכה לקבל כספים או נכסים אלו, יכול הזוכה לבצע עיקול אצל צד ג' זה, ובמקרה זה נקרא אותו צד ג' מחזיק.

הוצאה לפועל - ההליכים העומדים לטובת הזוכה - עיקול מיטלטלין

חוק ההוצאה לפועל והתקנות על פיו מאפשרים מגוון של הליכים בהם ניתן לנקוט כנגד חייב:

עיקול נכסים מיטלטלין של החייב ומכירתם למרבה במחיר. ישנם מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, כגון הנכסים הבסיסיים הדרושים לאדם למחייתו, כלי עבודה שערכם איננו עולה על סכום הקבוע בתקנות, עיטורי צה"ל (על פי חוק) וכן תשמישי קדושה.

הוצאה לפועל - ההליכים העומדים לטובת הזוכה - עיקול מקרקעין

עיקול מקרקעין הרשומים על שמו של החייב, ומכירתם למרבה במחיר.

במקרה שהמקרקעין הם בית המגורים של החייב, על הזוכה לדאוג לו לדיור חלופי.

הוצאה לפועל - ההליכים העומדים לטובת הזוכה - עיקול בידי צד שלישי

עיקול כלל נכסי החייב המצויים בידי צד שלישי כלשהו, אם המדובר בנכס ממשי, יתרה בחשבון בנק, חוב עתידי או כל נכס שהוא.

הוצאה לפועל - ההליכים העומדים לטובת הזוכה - כינוס נכסים

לעתים נדרש כינוס נכסים לנכס מנכסי החייב. לדוגמה מכונה שניתן להפעילה ולנצלה לעשיית רווחים, במקום למכרה ולהסתכן בהפסד, או דירה שניתן להשכיר, מניות בחברה שניתן לנהל, וכיוצא בזה. על נכס זה ממונה נאמן, שהוא לרוב עורך הדין המייצג את הזוכה, והלה כונס את הנכס לשם ביצוע פסק הדין.

הוצאה לפועל - ההליכים העומדים לטובת הזוכה - ביצוע בעין

תפיסת נכס של החייב והעברתו לזוכה. כן ניתן לחייב בהליכי הוצאה לפועל ביצוע לעין של צו מסירת קטין, עשיית מעשה מסוים או פינוי מקרקעין.

הוצאה לפועל - ההליכים העומדים לטובת הזוכה - עיכוב יציאה מן הארץ

רשם ההוצאה לפועל מוסמך לעכב יציאתו מן הארץ של אדם, עד לתשלום החוב הפסוק כנגדו. שימוש בסעד זה יהיה רק במקרים בהם מוכח כי היציאה מן הארץ תפגע באפשרות לגבות את החוב, שכן היציאה מן הארץ היא זכות יסוד על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הוצאה לפועל - ההליכים העומדים לטובת הזוכה - צווי הבאה וצווי מאסר

חייב שאינו מקיים אחר צווי ההוצאה לפועל יכול להיות מובא בפני רשם ההוצאה לפועל בצו הבאה, המקוים על ידי משטרת ישראל. במקרים חמורים של בזיון ההוצאה לפועל רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מאסר החייב לתקופה בת שבעה ימים. בעבר היה סעד צו המאסר סעד מקובל ונפוץ, אך לאחר פסיקת בית המשפט העליון בשנת 1993 בבג"ץ 5304/92 פר"ח נ. שר המשפטים, בה צמצם השופט מנחם אלון את השימוש בסעד, שונו התקנות בהתאם והשימוש בכלי זה נותר למקרים קיצוניים בלבד.

הוצאה לפועל - ההליכים העומדים לטובת החייב - התנגדות לביצוע שטר

 

אדם שהוגש כנגדו פסק דין או שטר בהליכי הוצאה לפועל יכול לנקוט במספר הליכים.

 

ישנם שטרות שאינם בני ביצוע. כך, למשל, ניתן להעלות טענת כישלון תמורה מלא כלפי צד ישיר לשטר (אדם שרכש סחורה, שילם עבורה בהמחאה ולא קיבל אותה, יכול לטעון כי אין עליו לפרוע את ההמחאה, אם הוא הוגש באופן ישיר על ידי ספק הסחורה ולא הוסב לצד ג'). במקרה של הגשת התנגדות בפרק זמן של עד 30 יום מהמצאת האזהרה מעוכבים לרוב הליכי ההוצאה לפועל עד בירור העניין בתחילה אצל רשם בית המשפט, ולאחר מכן אם נראה שיש ממש בהתנגדות, על ידי בית המשפט המוסמך.

הוצאה לפועל - ההליכים העומדים לטובת החייב - טענת פרעתי

 

כנגד פסק דין ניתן להעלות טענת "פרעתי". שלא כמובן מפירוש מילולי של הטענה, אין המדובר בטענה לפרעון חוב, אלא בטענה לכל מצב עניינים העומד לטובת החייב לאחר מתן פסק הדין. למשל טענה כי החוב נפרע, הנכס נמסר, הזוכה מחל על החוב, וכיוצא בזה. בטענה זו דן ראש ההוצאה לפועל, ובמסגרת זו תפקידו אינו מינהלי כי אם שיפוטי.

הוצאה לפועל - ההליכים העומדים לטובת החייב - איחוד תיקים

 

אדם שנפתחו כנגדו תיקי הוצאה לפועל על ידי גורמים שונים, יכול לבקש לאחדם ולשלם סכום חודשי קבוע לממונה על איחוד התיקים, המחלק אותו בין הזוכים השונים. סכום זה נקבע כך שהחוב ישולם במלואו בתוך זמן קצוב.

הוצאה לפועל - ההליכים העומדים לטובת החייב - חייב מוגבל באמצעים

 

חייב המודיע כי אינו יכול לשלם את החוב בתוך פרק זמן הקבוע בחוק (בין שנתיים לארבע שנים לפי סכום החוב) יכול להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים. חייב זה עובר הליך של חקירת יכולת בידי ראש ההוצאה לפועל, הקובע צו תשלומים, שיכול להביא לפריסת החוב לתשלומים קטנים במשך שנים רבות. חייב כזה מוגן בפני הליכי הוצאה לפועל כגון עיקול כל עוד הוא משלם את הסכום החודשי. עם זאת, חייב כזה אינו יכול לצאת מן הארץ, נחשב כלקוח מוגבל מיוחד בבנק, אינו יכול לעשות שימוש בכרטיס אשראי, ומנוע מלנהל חברה.

 

חלק נכבד מההגנות אשר עומדות לחייב בהוצאה לפועל מושפעות מבג"ץ עמותת פר"ח נגד שר המשפטים שם הוגשה עתירה כנגד צו המאסר אשר יוצא כנגד חייב המשתמט מתשלום חובו.

הוצאה לפועל - המסלול המקוצר

ב-16 במאי 2009, נכנס לתוקפו שינוי 29 לחוק ההוצאה לפועל שהביא לשינוי משמעותי בהתנהלות ההוצאה לפועל, כאשר בין היתר הוקמה יחידת המסלול המקוצר.

 

המסלול המקוצר הוקם לאור הבנה כי יש צורך בסיוע לצדדים בתיק בניהול התיק באופן קצר בזמן, ללא בירוקרטיה ובעיקר תוך שמירת החוב קרוב ככל האפשר לקרן, מבלי שיתווספו לו הוצאות רבות שמנפחות את החוב, לעתים אף מעבר לקרן. למעשה אין הכרח בניהול תיק על ידי עורכי דין, משום שמזכירות המסלול המקוצר אחראית לטיפול בתיק משלב פתיחתו דרך ביצוע מסירת האזהרה, דרך נקיטת ההליכים, בהעברת כספים שהתקבלו לזוכה ובסופו של דבר, בסגירת התיק.

הוצאה לפועל - המסלול המקוצר - יחידת המסלול המקוצר

יחידה שעיקרה גבייה אקטיבית של חובות בתיקים מסוג שטרות, פסקי דין כספיים ותביעות בסכום קצוב, בהם לחייב אין תיק איחוד, לא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים (המקביל בהוצאה לפועל לפושט רגל) ושסך חובותיו בהוצאה לפועל לא עולה על 100,000 ₪.

גובה החוב המקסימלי בהם מטפל המסלול המקוצר הוא עד 10,000 ₪, כאשר הסכום כולל הפרשי ריבית והצמדה, משמע ניתן לגבות חובות שסכום הקרן וההצמדה עד סך של 10,000 ₪.

מעורבות הזוכה מינימאלית, כאשר יחידת המסלול המקוצר מטפלת בשלבי התיק. זוכה יידרש להתערב בתיק במצב בו החייב הגיש בקשות שונות הדורשות תגובת הזוכה, או במידה והזוכה מבקש להמשיך ולפעול בתיק בעצמו, במסגרת המסלול המקוצר.

ההליכים בהם ניתן לנקוט במסלול זה מוגבלים לעיקול/מימוש כספים או זכויות הנמצאים בידי צד שלישי וכן לעיקול ותפיסת רכב. כמו כן יכול זוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לעיכוב יציאת החייב מן הארץ במידה ויש ליסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו. הבקשה תוגש בצירוף תצהיר ובמידה ותאושר, עיכוב היציאה יהיה תקף לשנה.

בידי המסלול המקוצר גישה מלאה למאגרי המידע השונים שנותן החוק כפי המופיע בנספחים למסמך זה.

משך הזמן לטיפול בתיק הינו שמונה חודשים מרגע שנודע לחייב על התיק (נמסרה לו אזהרה), אולם ניתן להאריך חיי תיק במסלול המקוצר במידה ויש הסדר תשלומים עם החייב או במצב בו נמצאו כספים או נכסים שעדיין לא ננקטו הליכים לגביהם.

המסלול המקוצר לא נוקט בהליכים כנגד חייב טרם יצירת קשר עמו, הן באופן אישי, או טלפונית. כלומר העדיפות הראשונה היא להגיע להסדר תשלומים עם החייב ללא צורך לנקוט נגדו בהליכים.

להורדה חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 + 5 התוספות (ולהדפסה)

להורדת החוק - חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 + 5 התוספות ולהדפסה יש ללחוץ על הקישור.

 

אפשרות ראשונה

 

http://www.upfile.co.il/file/488917158.html

 

אפשרות שניה

 

https://f2h.nana10.co.il/baubifcl2e2v

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 1

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

פרק א': הוראות כלליות

 

סעיף 1. בחוק זה -

 

"בית משפט" - לרבות בית דין דתי;

"פסק דין" - פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;

"זוכה" - מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;

"חייב" - מי שפסק דין ניתן לחובתו;

"חוב פסוק" - החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;

 

"הליך" - פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;

"ערובה" - ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;

"נכס" - לרבות זכות קיימת או עתידה;

"לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" - לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2;

 

"קיבוץ" - אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי;

 

"המצאה מלאה" – כל אחת מאלה:

(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב, סימנים א', ב' וג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו-(5), 480, 482, ו-489;

(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1);

 

"חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;

 

"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

 

"תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984;

 

"פסק דין לפינוי מושכר" – פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 2

סעיף 2. (א) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.

(ב) בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.

(ג) בסעיף זה, "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 3

סעיף 3. (א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, רשמי הוצאה לפועל; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

(ב) לא ימונה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום.

(ג) (1) הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הוועדה לבחירת רשמים), תהיה בת חמישה חברים, והם:

(א) שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;

(ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל;

(ג) הממונה על רשמי הוצאה לפועל;

(ד) נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה בבחירה חשאית;

(ה) נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה;

(2) הוועדה לבחירת רשמים תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה;

(3) תקופת כהונתם של חברי הוועדה לבחירת רשמים המנויים בפסקה (1)(א), (ד) ו-(ה) תהיה חמש שנים;

(4) הרכב הוועדה לבחירת רשמים יפורסם ברשומות.

(ד) כהונת רשם הוצאה לפועל לא תסתיים אלא באחת מאלה:

(1) בצאתו לקצבה;

(2) בהתפטרות;

(3) על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי סעיף 3ד;

(4) על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 3 - א'

 

סעיף 3 - א'. (א) רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה וסעיפים 3 ו-3ב עד 3ד.

(ב) רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה.

(ג) החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט.

(ד) בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין.

(ה) הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 3 - ב'

סעיף 3 - ב'. הוראות סעיף 104 לחוק בתי המשפט יחולו על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט, ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל לפי אותו סעיף יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 3 - ב'1

סעיף 3 - ב'1. רשם הוצאה לפועל שתקופת כהונתו הסתיימה מחמת מינויו לרשם בית משפט או לשופט בית משפט, יהיה מוסמך לסיים דיון שהחל בו בתוך שלושה חודשים מיום שהסתיימה תקופת כהונתו כרשם הוצאה לפועל.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 3 - ב'2

סעיף 3 - ב'2. נמנע מרשם הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי רשם הוצאה לפועל אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה עליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 3 - ג'

סעיף 3 - ג'. (א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל, לממונה על רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הממונה על הרשמים); לעניין סעיף זה, במקום הממונה על הרשמים יהיה האחראי על בירור תלונות חבר בוועדה לבחירת רשמים; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

(ב) הממונה על הרשמים יהיה אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 3א(ד) או כדי לאפשר התערבות בהפעלת סמכויותיו של רשם על פי דין בנוגע להליך שלפניו.

(ג) תקופת כהונתו של הממונה על הרשמים תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.

(ד) הממונה על הרשמים יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה.

(ה) בלי לגרוע מהוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 3 - ד'

סעיף 3 - ד'. (א) שר המשפטים ימנה שופט, לרבות שופט שיצא לקצבה או שפרש, לאחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.

(ב) על אף האמור בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, קובלנה על רשם הוצאה לפועל בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות סעיף 32 לחוק האמור, בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 4

 

סעיף 4. (א) שר המשפטים ימנה מנהלי לשכות הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.

(ב) שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי לפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 4 - א'

סעיף 4 - א'. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי סעיפים 19, 25, 48, 58 ו-70.

(ב) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ג) אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 5

 

סעיף 5. (א) מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן – תפקיד ביצוע); מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.

(ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי סעיף 5א, ואולם רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, "אדם" - למעט תאגיד.

(ג) מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן - בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.

(ג1) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1).

(ה) (בוטל).

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 5 - א'

 

סעיף 5 - א'. (א) שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין סעיף 5(ב) (להלן - ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב-ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.

(ב) הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור בסעיף 5(ב), אם נתקיימו בו אלה:

(1) הוא תושב ישראל;

(1א) הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;

(2) הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;

(3) הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.
(ג) הועדה רשאית לסרב לתת אישור –

(1) בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;

(2) אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;

(3) אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;

(4) אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972;

(5) אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף 5(ד), או מועסק על-ידו.

(ד) לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.

(ה) לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 5 - ב'

 

סעיף 5 - ב'. (א) אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.

(ב) אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.

(ג) בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.

(ד) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 5 - ב'1

סעיף 5 - ב'1. בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה - בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 5 - ג'

סעיף 5 - ג'. מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 5 - ד'

סעיף 5 - ד'. (א) בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, "קרוב" - בן זוג, הורים, אחים וילדים.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך-דין או כמתמחה.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 5 - ה'

סעיף 5 - ה'. לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 5 - ו'

סעיף 5 - ו'. ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:

(1) נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;

(2) הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;

(3) הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;

(4) הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 5 - ז'

 

 

סעיף 5 - ז'. (א) הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי סעיף 5א, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה - בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.

(א1) (1) ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת;

(2) ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן;

(3) החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.

(א2) לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, למעט סעיפים 9(א)(4) ו-11(ה).

(ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי סעיף 5ו(3) או (4).

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 5 - ח'

סעיף 5 - ח'. מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת הוצאה לפועל.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 5 - ט'

סעיף 5 - ט'. (בוטל).

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 6

סעיף 6. (א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.

(ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.

(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי-פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.

(ד) (1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה – פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;

(2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין;

(3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 7

סעיף 7. (א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ-20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו - לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.

(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1, לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2.

(א2) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות סעיף 64.

(א3) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(א2), שיש לכלול באזהרה.

(ב) (1) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל;

 

(2) על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) ו-(א3), לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי פרק ו'1 לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2, ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.

(ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

(ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.

(ה) לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.

(ו) סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 7 - א'

סעיף 7 - א'. (א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א), יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; לבקשה יצורפו:

(1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;

(2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981 (בחוק זה – תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו (להלן - כתב ויתור על סודיות).

(א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).

(ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.

(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו.

(ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.

(ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.

 

(ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 7 - ב'

סעיף 7 - ב'. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור בסעיף 7א(א)(2) שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע.

(א1) נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפעול אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים בתוספת השלישית למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת הרביעית; מנהל לשכת ההוצאה לפעול ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.

(א1א) (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט בטור א' בפרט 14 לתוספת השנייה (בסעיף קטן זה – הגורם שבתוספת) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם שבתוספת, המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים;

(2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו;

(3) מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה;

(4) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם שבתוספת או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה;

(5) יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי סעיף 7.

(א2) רשם ההוצאה לפעול רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה.

(א3) ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי בטור א' בחלק ב' בתוספת השניה למסור לידיו מידע בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו, אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.

(א4) צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפעול לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים בתוספת השניה למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפעול; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.

(א5) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.

(ב) רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.

(ג) על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפעול בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב;

לענין זה, "רשות מס" – כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז-1967.

(ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע. ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.

(ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.

(ה) (בוטל).

(ו) מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השניה או בתוספת השלישית מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.

(ו1) לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השנייה או בתוספת השלישית (בסעיף קטן זה – הגורם) את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 67(ב) ו-(ג), בשינויים המחויבים.

(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע

(1) את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:

(א) קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;

(ב) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;

(2) הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973;

(3) הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;

(4) אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;

(5) (א) גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו בתוספת השניה;

(ב) גורמים נוספים שייכללו בתוספת השלישית;

(ג) כתובות נוספות שייכללו בתוספת הרביעית.

(ח) תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו-(2) יכול שיותקנו בהדרגה.

(ט) הוראות סעיף 9(ב) יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 7 - ב'1

סעיף 7 - ב'1. מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי סעיף 7ב, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 7 - ב'2

סעיף 7 - ב'2. סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד); רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 7 - ג'

סעיף 7 - ג'. (א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי פרק ו'1, רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות פרק ו'2 והליכי הבאה לפי פרק ז'2.

 

(ב) חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי סעיף 7(א), ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 8

סעיף 8. (א) ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.

(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.

(ג) הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.

(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 7ב(א2) ו-(א3), 11, 14, 15, 19, 25, 27, 48, 53, 59, 61 עד 64, 66א, 67, 69ג, 69יב, 70, 74 והליכים לפי פרק ז'3; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.

(ה) הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 9

סעיף 9. (א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על-ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.

(ב) האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.

(ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן - הפרשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום.

חוק ההוצאה לפועל, תשכ''ז-1967 - סעיף 10

סעיף 10. (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.

(ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.

(ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.

(ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.