חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967
פרק א': הוראות כלליות
סעיף 1. בחוק זה -
"בית משפט" - לרבות בית דין דתי;
"פסק דין" - פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;
"זוכה" - מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
"חייב" - מי שפסק דין ניתן לחובתו;
"חוב פסוק" - החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
"הליך" - פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;
"ערובה" - ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
"נכס" - לרבות זכות קיימת או עתידה;
"לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" - לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2;
"קיבוץ" - אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי;
"המצאה מלאה" – כל אחת מאלה:
(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב, סימנים א', ב' וג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו-(5), 480, 482, ו-489;
(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1);
"חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;
"תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984;
"פסק דין לפינוי מושכר" – פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה