מדריך להגשת בקשות לחנינה

מדריך להגשת בקשות לחנינה

על  פי חוק יסוד: נשיא המדינה "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתתם או המרתם".

על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ"א – 1981 לנשיא המדינה נתונה הסמכות לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק.

סמכות החנינה הינה סמכות של "חסד ורחמים" הנתונה לנשיא המדינה והמיועדת למקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.

מוסד החנינה איננו חוליה נוספת במערכת המשפט ואיננו בגדר ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט.

המחלקה המשפטית בבית הנשיא אחראית לטיפול בבקשות החנינה המוגשות לנשיא המדינה.

חשוב לדעת 

• בשל הצורך באיסוף המידע הרלוונטי לבקשת החנינה וקבלת חוות דעת מהגורמים המוסמכים, הטיפול בבקשות חנינה, ככלל, הינו טיפול ממושך.
• על פי המדיניות הנהוגה, נשיא המדינה ידון בבקשת חנינה רק כאשר הסתיימו כל ההליכים המשפטיים.
• סמכות הנשיא אינה חלה על בקשות הנוגעות לשחרור אסירים בתום ריצוי שני שליש מעונשם, לחופשות אסירים מהכלא, להעברת אסירים מכלא לכלא, לתנאי כליאה, וכדומה.
• סמכות הנשיא אינה חלה על תיקים הממתינים לבירור דין (תיקי מב"ד), ותיקים סגורים במשטרה (מטעמים שונים כגון: חוסר ראיות; נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין).
• סמכות הנשיא אינה חלה על תיקים שנדונו במערכת בתי המשפט הצבאית באזור יהודה ושומרון.
• נפגעי עבירות מין או אלימות זכאים לכך שתינתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בכתב, בטרם תתקבל החלטת נשיא המדינה בבקשת חנינה, אם ביקשו זאת (באמצעות מחלקת החנינות במשרד המשפטים לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א 2001).

לאן ואיך לשלוח את הבקשה? 

את הבקשה יש למען בשני העתקים אל נשיא המדינה, רח' הנשיא 3, ירושלים, מיקוד  92188 או בפקס 02-5887225.
 

לבירורים ניתן ליצור קשר עם המחלקה המשפטית של בית הנשיא בימים א'-ה',  בין השעות 9:00 – 11:00 בטלפון: 02-6707211.

מי רשאי להגיש בקשה לחנינה ובאילו מקרים? 

כל אדם רשאי לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה בעצמו או באמצעות מי מטעמו (בא כוחו או בני משפחה מדרגה ראשונה).

 

להלן סוגי הבקשות:

 

1. הקלה בעונשי מאסר: נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי מאסר, לרבות מאסר בעבודות שירות, או להמירם בעונשים אחרים. על פי המדיניות הנהוגה, בקשות להקלה בעונש מטופלות רק לאחר שנסתיימו כל ההליכים המשפטיים.

 

2. הקלה בפסילות רישיון נהיגה: נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי פסילת רישיון נהיגה שהוטלו על ידי בית משפט. על פי המדיניות הנהוגה, בקשות להקלה בעונש מטופלות רק לאחר שנסתיימו כל ההליכים המשפטיים.

 

3. הקלה בעונשי קנסות שהוטלו על ידי בית משפט: נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי קנסות שהוטלו על ידי בית משפט. על פי המדיניות הנהוגה בקשה תידון רק לאחר מיצוי הליכים במרכז לגביית קנסות

4. הקלה בעונשי קנסות תעבורה: נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי קנסות שהוטלו על אדם בשל עבירות תעבורה. על פי המדיניות הנהוגה, בקשה תידון רק לאחר מיצוי הליכים במרכז לגביית קנסות.

5.  קיצור תקופות התיישנות או מחיקה של רישום פלילי: נשיא המדינה מוסמך לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה, שחלות על רישום פלילי הנובע מהחלטות בית משפט, אשר לא הסתיימו בזיכוי הנאשם.

 

6. קציבת מאסרי עולם: נשיא המדינה מוסמך לקצוב עונשי מאסר עולם ולהעמידם על תקופת מאסר מוגדרת. על פי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 המלצה לנשיא המדינה בנושא קציבת מאסרי עולם ניתנת על ידי ועדה בראשות שופט. עניינו של אסיר עולם לא יובא בפני הוועדה לפני שחלפו שבע שנים מיום מאסרו, וכשמדובר באסיר עולם הנושא עונש מאסר של שני מאסרי עולם מצטברים או יותר, לא יובא עניינו לדיון בוועדה בטרם יחלפו חמש עשרה שנות מאסר.

מה צריכה לכלול בקשת החנינה? 

• פרטים אישיים (שם, שם האב, מספר ת.ז, כתובת, טלפון)
• פירוט הבקשה (על מה מתבקשת החנינה)
• פרטים אודות העבירה ואודות החלטות בית משפט
• פרטים על בקשות חנינה קודמות, אם הוגשו
• מועד תחילת ריצוי העונש לגביו מבוקשת החנינה (בבקשות המתייחסות לפסילות ולמאסרים)
• נימוקי הבקשה כגון: נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות אישיות ומשפחתיות מיוחדות, טעמים רפואיים, טעמים סוציאליים, מצב כלכלי, תרומה לחברה (שירות צבאי, פעולות התנדבות, הישגים מיוחדים) ונסיבות חדשות, מאז ניתן גזר הדין.

מומלץ לצרף אל בקשת החנינה טופס נלווה לבקשת חנינה.

כן מומלץ לצרף לבקשת החנינה את המסמכים הבאים:

• העתק תעודת זהות
• כתב אישום, הכרעת דין, גזר דין, החלטת ערכאת ערעור (אם היתה), והחלטות בית משפט בדבר מועד ריצוי העונש
• המלצות (מפקדים, מעסיקים, המלצות אחרות), ותעודות הצטיינות או תעודות המעידות על הישגים מיוחדים
• כשמדובר בבקשה להקלה בעונש פסילת רישיון - אישור על הפקדת רישיון
• כשמדובר בבקשה להקלה בעונשי קנסות פליליים או קנסות תעבורה - החלטת המרכז לגביית קנסות
• במקרים בהם הבקשה מתבססת על נסיבות כלכליות - כל מסמך המאמת את האמור בנימוקי הבקשה כגון:
  - תלוש משכורת
  -  דף חשבון בנק
  -  אישור על קצבת הבטחת הכנסה
  -  אישור על קבלת דמי אבטלה 
  -  מסמכי הוצאה לפועל
  -  מסמכים לגבי חובות ותשלומים נדרשים
  -  הכרזה על חייב מוגבל באמצעים
  -  אישור על מינוי כונס נכסים
• במקרים בהם הבקשה מתבססת על נימוקים סוציאליים - חוות דעת התומכות בבקשה כגון:
  -  חוות דעת מעובדת רווחה או כל גורם מטפל בקהילה
  -  חוות דעת מפסיכולוגים ו/או גורמי טיפול אחרים
  -  חוות דעת מאנשי חינוך המטפלים בילדים 
• במקרים בהם הבקשה מתבססת על נימוקים רפואיים - חוות דעת התומכות בבקשה כגון:
  - חוות דעת רפואיות
  - אישורים רפואיים רלוונטיים ועדכניים
  - אישור על אחוזי נכות מביטוח לאומי
  - דו"חות אשפוז

שאלות נפוצות 

ש. מהו משך הטיפול בבקשה?ת. לא ניתן לאמוד מראש את משך הטיפול והוא משתנה בהתאם לדחיפותה של הבקשה. חשוב להדגיש, כי בשל הצורך באיסוף המידע הרלוונטי לבקשת החנינה וקבלת חוות דעת מהגורמים המוסמכים, הטיפול בבקשות חנינה ככלל, הינו ממושך.

ש. האם יש חובה לפנות בבקשת חנינה על ידי עורך דין?ת. לא. כל אדם רשאי לפנות בעצמו או באמצעות בני משפחה מדרגה ראשונה.

ש. האם ניתן להגיש בקשת חנינה גם עבור אדם שאין למבקש קרבה משפחתית עימו? ת. לא. כל אדם רשאי בעצמו או באמצעות בני משפחה מדרגה ראשונה או באמצעות בא כוחו לפנות בבקשת חנינה לנשיא. עם זאת, כל אדם רשאי לפנות לנשיא לשם הבעת תמיכה או התנגדות בבקשת חנינה, ופנייתו תישקל יחד עם כל החומר שיובא בפני הנשיא.

ש. האם ניתן להתנגד לחנינה?ת. כל אדם רשאי לפנות לנשיא לשם הבעת תמיכה או התנגדות בבקשת חנינה, ופנייתו תישקל יחד עם כל החומר שיובא בפני הנשיא.

ש. האם ניתן לקבל חנינה יותר מפעם אחת בחיים?ת. כן.

 

ש. האם הנשיא דן בכל בקשת חנינה?ת. כן.

 

ש. האם נשיא המדינה נוהג להיפגש עם מבקשי חנינה?ת. נשיא המדינה אינו נוהג להיפגש עם מבקשי החנינה והוא דן בכל מקרה על פי החומר המוגש לו בכתב.

ש. האם אפשר לערער על החלטת הנשיא?ת. לא. עם זאת, אפשר להגיש בקשה מחודשת בחלוף 6 חודשים מיום שניתנה החלטת

הנשיא בבקשה, או אם חל שינוי משמעותי בנסיבות הבקשה.

 

ש.האם ניתן לפנות לנשיא בטרם הסתיימו כל ההליכים המשפטיים (הליכי ערעור, משפט חוזר)?ת.על פי המדיניות הנהוגה, נשיא המדינה ידון בבקשת חנינה רק כאשר הסתיימו כל ההליכים המשפטיים.

ש. האם ניתן להגיש לנשיא בקשה למחיקת תיקים סגורים שלא הוגש בהם כתב אישום?ת. לא. סמכות הנשיא לא חלה על בקשות מסוג זה. בבקשות מסוג זה ניתן לפנות אל משטרת ישראל, מדור מידע פלילי, המטה הארצי, דרך חיים ברלב 1 ירושלים 91906.

ש.האם ניתן להגיש בקשת חנינה לגבי תיקים שנדונו במערכת בתי המשפט הצבאית באזור יהודה ושומרון? ת. לא. סמכות הנשיא אינה חלה על בקשות מסוג זה. בבקשות מסוג זה ניתן לפנות אל היועץ המשפטיבאזור יהודה ושומרון באמצעות מדור ביטחון ופלילי. ת.ד 5 בית אל 90631.

 

ש. האם ניתן להגיש בקשת חנינה לגבי חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים?ת. כן. סמכות החנינה של הנשיא חלה גם על הרשעות בבתי דין צבאיים.

 

ש. האם ניתן להגיש לנשיא בקשה לגבי שחרור בתום ריצוי שני שליש מעונש מאסר?ת. לא. סמכות הנשיא אינה חלה על בקשות מסוג זה.

 

ש. האם ניתן להגיש לנשיא בקשה לגבי חופשות אסירים מהכלא, העברת אסירים מכלא לכלא, תנאי כליאה וכדומה?ת. לא. סמכות הנשיא אינה חלה על בקשות מסוג זה.

 

להורדת הטופס הנלווה לבקשת חנינה באמצעות הדפסה - נא להוריד מהכתובת הבאה

 

http://www.president.gov.il/About/Departments/Documents/application.pdf