עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 47

סעיף 47 - ממצאי הוועדות כולן הצביעו על בעית צפיפות חמורה במתקני הכליאה, עד כדי הגדרת תנאי הכליאה בהם כתת אנושיים. העמדה הנורמטיבית שבאה לידי ביטוי בדוחות אלו היא כי אין להוסיף על שלילת חירותו של האסיר גם את שלילת צלם האנוש שלו, הנובעת מהחזקתו בתנאים הנופלים מרמה מינימאלית של תנאי מחיה. עוד עולה מממצאי הוועדות כי על רקע הצפיפות מתגברת האלימות, וכי תנאי המחיה הקיימים בבתי הסוהר אינם מאפשרים לטפל באסירים ולשקמם (לתיאור עבודת הוועדות ראו: דוח מבקר המדינה – דוח שנתי מספר 43 לשנת 1992 , עמ' 345-347 , 1.4.1993 (להלן:"דוח מבקר המדינה").

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 48

סעיף 48 - על פי דוח מבקר המדינה, כבר בשנת 1979 החלה הכנת תכנית מתאר ארצית לבתי הסוהר, שמטרתה היתה לדאוג למקומות כליאה על פי צפי מספר אסירים לשנת 1992 , בהתאם לקריטריונים של שטחי מחיה ופעילות אסירים, שהיו מקובלים בארצות מתקדמות באותם ימים. בשנת 1982 אושרה תכנית המתאר הארצית לבתי הסוהר ת/מ/א/ 24 על ידי הממשלה, ובה נקבע תהליך של סגירת מתקני כליאה בלתי ראויים והקמה של שישה מתקני כליאה חדשים בתוך כעשר שנים. תמ"א 24 התייחסה לתנאים המינימאליים הדרושים למתן היתר בנייה לבית סוהר. לפי התכנית, שטח מחיה מינימאלי הוגדר כ- 5 מ"ר - 6.5 מ"ר לאסיר, והתאים נועדו לאכלס עד 3 אסירים (תמ"א 24 , נספח ע/ 3 לעיל).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 49

סעיף 49 - המבקר מציין כי עד לשנת 1992 , עשור לאחר אישור תמ"א 24 , לא הוחל בביצוע התכנית: לא הוקם עד אז אף לא בית סוהר חדש אחד, ולא נסגרו בתי סוהר שנמצאו לא מתאימים לייעודם.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 50

סעיף 50 - לפי דוח המבקר, בשנים 1982 – 1992 הוספו למתקני הכליאה יותר מ- 3,000 מקומות במתקני הכליאה הקיימים לצורך קליטת אסירים נוספים, ולא לצורך הקלת הצפיפות. מקומות הכליאה שנוספו לא הדביקו את קצב גידול אוכלוסיית האסירים, וכתוצאה מכך תנאי המחיה והצפיפות הוחמרו והמצוקה גברה (דוח מבקר המדינה, עמ' 354).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 51

סעיף 51 - במהלך השנים, על מנת להתמודד עם הגידול במספר האסירים, הוסבו שטחים ציבוריים כגון חדרי אוכל, חצרות ומסדרונות בבתי הכלא לאגפי כליאה, ובמרבית מתקני הכליאה נדחסו אסירים רבים הרבה יותר ממה שתוכנן מלכתחילה (דוח מבקר המדינה, עמ' 348).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 52

סעיף 52 - בין השנים 1996 ל- 2003 נבנו שישה בתי סוהר ובהם כ- 2800 אסירים: צלמון, חרמון, הדרים, רימונים א', אופק ומגן. מתקני כליאה אלה נבנו במקורם בסטנדרט גבוה שכלל תאים המיועדים לשני אסירים בלבד בשטח מחיה של 5 מ"ר - 6 מ"ר לאסיר. אולם בפועל, נוכח מצוקת המקום והגידול במספר האסירים, מרבית המתקנים צופפו במהלך השנים, שטח המחיה ירד, וכיום הוא עומד על 3.6 מ"ר בממוצע לאסיר בצלמון ובהדרים, ועל 4 מ"ר בחרמון. (סעיף 5 ג' לתצהירו של מר בני נוה, נספח ע/ 5).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 53

סעיף 53 - בשנת 2003 נבנו שני מתקני כליאה המיועדים לאסירים ביטחוניים (רמון וגלבוע) בצפיפות גדולה העומדת כיום על 2.7 מ"ר, ובשנת 2004 הוסבו מבני מחסנים לכלא גבעון לאסירים פליליים, אשר גם בו הצפיפות גבוהה במיוחד ועומדת כיום על 2.9 מ"ר (סעיף 5 ד' לתצהירו של מר בני נוה, נספח ע/ 5).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 54

סעיף 54 - בעית הצפיפות במתקני שב"ס הוחרפה גם בעקבות העלייה שחלה במספר האסירים הביטחוניים בתקופת האינתיפאדה השנייה. בין השנים 2000 ל- 2006 עלה מספר האסירים הביטחוניים מכ- 900 אסירים לכ- 9500 אסירים. בין השנים 2007-2005 הועברה לשב"ס האחריות על כלל מתקני הכליאה בישראל, ובתקופה זו קלט שב"ס מתקנים מהמשטרה ומצה"ל שהיו ברובם ישנים, ברמת תחזוקה נמוכה ובצפיפות גבוהה, ובהם כ- 6000 מקומות כליאה: קציעות, עופר, מגידו, תל אביב, ירושלים, פתח תקוה וקישון (סעיף 5 ד' לתצהירו של מר בני נוה, נספח ע/ 5).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 55

 סעיף 55 - מהתיאור לעיל עולה, כי למרות תנופת הבניה של מתקנים חדשים בשנות ה- 90 ובשנות ה- 2000 , צעדים אלה לא הביאו להקלה בצפיפות, ואף הבנייה החדשה נעשתה בסטנדרטים בלתי ראויים וצפופים ביותר.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 56

סעיף 56 - לצד מהלכי הבניה, שתוארו לעיל, שלא הביאו להקלה על בעיית הצפיפות, חלה בעשור האחרון גם עליה חדה במספר האסירים. בשנת 2002 היו בישראל 10,922 אסירים, ואילו בשנת 2012 היו 20,195 אסירים (מספר אסירים לאורך השנים, אתר שב"ס).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 57

סעיף 57  - כך הוסברה בעית הצפיפות על ידי המדינה בתגובתה לעתירה בעניין בית הסוהר הפרטי: "בעקבות הגידול בפשיעה והחרפת המצב הביטחוני בשנים האחרונות, גדל מספרם של העצורים והאסירים בישראל באופן שהביא למצוקה חריפה במקומות כליאה ומעצר. מצוקה זו- שצפויה להוסיף ולהחמיר בשנים הבאות )במהלכם הרגיל של הדברים(- יצרה מציאות קשה של פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות ביותר של הכלואים". (עניין בית הסוהר הפרטי, פסקה 6 לתגובה מיום 11.4.2005).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 58

סעיף 58 - על פי דוח הסנגוריה הציבורית מיולי 2013 שהתמקד בבעיית הצפיפות, אחת הסיבות המרכזיות לבעיית הצפיפות נעוצה בשיעורי הכליאה ההולכים וגדלים בישראל. שיעור הכליאה בשנת 2013 עמד בישראל על כ- 0.18% מכלל האוכלוסייה (ללא האסירים הביטחוניים). שיעור זה הינו גבוה באופן ניכר ביחס למרבית המדינות הדמוקרטיות (מבלי להתייחס לארה"ב שבה השיעור גבוה בהרבה). אחוז ההרשעות הפליליות שהסתיימו בעונשי מאסר בפועל עלה בעקביות במהלך השנים והוא גדל מ- 22% בשנת 2000 ל- 32% בשנת 2009 . לצד הגידול במספר המאסרים, חל גידול ניכר גם במספר המעצרים, מ- 40,345 מעצרים בשנת 1998 ל- 60,325 מעצרים בשנת 2010 . (הסנגוריה הציבורית, צפיפות אוכלוסין, עמ' 19-22 , יולי 2013 (להלן-"דוח הסנגוריה הציבורית").

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 59

סעיף 59 - בעשור האחרון נבנו רק שני מתקני כליאה חדשים. בית סוהר אלה, אשר אוכלס בשנת 2010 נבנה במקורו כבית סוהר פרטי ובו כ- 800 אסירים בתאים של 2 - 4 אסירים. שטח המחיה בו עומד כיום על 5.7 מ"ר לאסיר. בשנת 2009 נבנה במתחם רימונים בית סוהר רימונים ב' עבור כ- 600 אסירים (במקום בית סוהר אשמורת שנסגר). גם בו שטח המחיה גבוה יחסית ועומד על 4.5 מ"ר לאסיר. (סעיף 9 לתצהירו של מר בני נוה, נספח ע/ 5).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 60

סעיף 60 - בפועל, למרות מאמצי הבינוי והשיפוץ בשלושת העשורים האחרונים, כמעט שלא חל שיפור בשטח המחיה לאסירים, והוא נותר כ- 3 מ"ר לאסיר במהלך כל השנים.

שנה שט שטח מחיה ממוצע     לאסיר במ"ר

1992                                         2.9  

2002                                         3.1

2009                                         2.9

2012                                         3.1

מקורות: דוח מבקר המדינה, עמ' 344 ; מצגת תנאי מחיית אסירים, נספח ע/ 4 לעיל; דוח בעניין מתקני הכליאה בארץ, עמ' 3 , נספח ע/ 2 לעיל; תשובת שב"ס לבקשת חופש המידע- נספח ע/ 1 לעיל.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 61

סעיף 61 - שב"ס עושה בשנים האחרונות מאמצים רבים לרווח את מתקני הכליאה, בעיקר באמצעות שיפוץ אגפים, ריווח תאים (הוצאת מיטות מתאים) וסגירת אגפים שאינם ראויים. על פי נתוני שב"ס, נסגרו מאז שנת 2009 כ- 2900 מקומות לא ראויים בבתי הכלא, וכתוצאה ממגוון האמצעים שננקטו, גדל שטח המחיה מ- 2.9 מ"ר בשנת 2009 ל- 3.1 מ"ר היום.

תגובת שב"ס לדו"ח הסנגוריה הציבורית בדבר תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שב"ס 2009-2010 מצ"ב כנספח ע/ 6.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 62

סעיף 62 - יש לציין כי השיפור המזערי שחל בשטח המחיה הממוצע לאסיר נובע בראש ובראשונה מפתיחתו בשנת 2010 של כלא אלה, שבו שטח המחיה לאסיר הינו יוצא דופן ועומד על 5.7 מ"ר. מהשוואה בין נתוני שטח המחיה שנמסרו על ידי שב"ס בשנת 2009 לאלה שנמסרו בשנת 2012 עולה, כי במרבית המתקנים (13 מתקנים) שטח המחיה הממוצע לא השתנה כלל ובחמישה מתקנים שטח המחיה אף ירד ב- 0.1 - 0.3 מ"ר (גבעון, קציעות, נפחא, קישון, מגידו(. עלייה מזערית של 0.1 - 0.2 מ"ר בשטח המחיה הממוצע היתה בתשעה מתקני כליאה, ורק בכלא השרון היה גידול של 0.4 מ"ר בשטח המחיה. (השוואה בין הנתונים שפורסמו בדוח בעניין מתקני הכליאה בישראל,  נספח ע/ 4 לעיל לבין תשובת שב"ס לבקשת חופש המידע, נספח ע/ 1 לעיל).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 63

סעיף 63 - גם אמצעים אחרים שננקטו בשנים האחרונות לצורך הקלה על הצפיפות בבתי הסוהר כמעט שלא תרמו להרחבת שטח המחיה לאסירים. כך, לדוגמה, האפשרות של שחרור מינהלי, שיושמה משנת 1990 , לא הקלה את בעית הצפיפות בבתי הסוהר. זאת בין היתר מכיוון שתקן הכליאה, שנקבע על ידי שב"ס לצורך קביעת המכסה לשחרור מוקדם, אינו כפוף לסטנדרט של שטח מחיה מסוים.

לאחרונה חל אף צמצום במנגנון השחרור המנהלי בעקבות תיקון לפקודת בתי הסוהר, שקודם על ידי המשיב 2 )חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר )מס' 41 (, התשע"ב- 2012 (. גם תכנית הפיקוח האלקטרוני המופעלת על ידי המשיבים מאז שנת 2005 , ומאפשרת להגדיל את מספר האסירים והעצורים שישוחררו למעצר בית, לא הביאה לשיפור בבעית הצפיפות.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 64

סעיף 64 - מהסקירה שלעיל עולה בבירור, כי למרות המאמצים שהשקיע שב"ס בשנים האחרונות, השיפור בשטח המחיה המוקצה לאסירים הינו זניח. עבור רובם של האסירים והעצורים בישראל לא חל כמעט כל שינוי בשטח המחיה המוקצה להם בעשורים האחרונים.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 65

תוכניות לעתיד

סעיף 65 - לא זו בלבד שמאמצי שב"ס להרחבת מקומות הכליאה רחוקים מלספק מענה הולם לבעית הצפיפות ובפועל הביאו לשיפור מזערי בלבד בשטח המחיה לאסיר, אלא שאין כיום כל תוכנית מאושרת להגדלת שטח המחיה לאסירים.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 66

סעיף 66 - מהדוח השנתי של שב"ס לשנת 2012 עולה כי ההתמודדות עם בעית הצפיפות תמשיך להיות מינורית ביותר, ולא קיימת כל תוכנית לשיפור המצוקה, אף לא בטווח הרחוק. הדוח מציין כי קיימים "מתקנים מיושנים ובלתי ראויים ברמת צפיפות גבוהה", וכן כי צפוי גידול של 300 אסירים פליליים בשנה. למרות זאת, המענה היחידי שניתן לבעיית הצפיפות ותנאי המחיה הבלתי ראויים הינו "המשך ריווח בהיקף של 100 מקומות לשנה" (שב"ס, דו"ח שנתי 2012 , עמ' 65). אף אם נניח כי הריווח אכן יתקיים בקצב זה (והדבר נתון בספק רב נוכח הגידול הצפוי במספר האסירים), הדבר צפוי להביא לשיפור זניח בשטח המחיה של אסירים. על פי הערכתו של מר בני נוה, לשעבר ראש ענף תכנון אסטרטגי בשב"ס, תוכנית הריווח צפויה להביא לעליה של ממוצע שטח המחיה מ- 3.1 מ"ר כיום ל- 3.25 מ"ר בעוד כעשר שנים. ברי, כי פתרון זה הוא בבחינת טיפה בים. (סעיף 11 לתצהירו של מר בני נוה, נספח ע/ 5).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 67

סעיף 67 - לפני מספר שנים יזמו בשב"ס תכנית לצמצום הצפיפות שמציבה כיעד סופי שטח מחיה של 6 מ"ר לאסיר. התוכנית קובעת את היעדים הבאים: עד שנת 2016 יובטח שטח מחיה של לפחות 3 מ"ר לכל אסיר ו- 40% ממקומות הכליאה יעמדו בסטנדרט של 6 מ"ר, ועד שנת 2025 שטח המחיה לא יפחת מ- 4.5 מ"ר ו- 60% ממקומות הכליאה יעמדו בסטנדרט של 6 מ"ר. התכנית אינה מציבה מועד לעמידה ביעד הסופי. עלות התוכנית על פי אומדן שב"ס מוערכת בכ- 4.5 מיליארד ש"ח.

מצגת "תוכנית לשיפור תנאי מחיית אסירים 2009-2025 " מנובמבר 2008 , מצ"ב כנספח ע/ 7.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 68

סעיף 68 - למרות שתוכנית זו קובעת לוח זמנים רחוק ביותר והיא בלתי מספקת, בשב"ס מודים, כי היא אינה ריאלית ואין אפשרות ליישם את התוכנית, שכן היא טרם אושרה ותוקצבה בידי משרד האוצר וכי "אישור התוכנית ייקח זמן רב וסביר להניח שרק חלקה הקטן יאושר" (מצגת תנאי מחיית אסירים, נספח ע/ 2 לעיל).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 69

סעיף 69 - כלומר, אפילו תוכנית המציבה יעדים נמוכים ביותר לשיפור רמת הצפיפות אינה מאושרת כיום, ובפועל אין בידי המשיבים כל תכנית ממשית להקל על הצפיפות המחפירה.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 70

סעיף 70 - יודגש, כי בנייה ושיפוץ אינם האמצעים היחידים להתמודד עם בעיית הצפיפות. בפני המשיבים עומדים מגוון כלים להתמודדות עם הבעיה ובין היתר, נקיטת צעדים על מנת להביא לצמצום מספר הכלואים באמצעות הרחבת השחרור המינהלי, הרחבת האפשרויות לחלופות מעצר ומאסר, קידום שינויים במדיניות הענישה והמעצרים ועוד.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 71

השלכות הצפיפות על חיי האסירים

סעיף 71 - למספר המטרים הרבועים המוקצים לכל אסיר בתא יש השפעה עצומה על חייו של האסיר, על נפשו ועל בריאותו. הנתונים המספריים שלעיל מתורגמים למצוקה יומיומית שמתבטאת בדוחק ומחנק בתא, בתנועה מוגבלת ביותר, בחיכוך מתמיד עם יתר האסירים בתא, בהעדר מוחלט של פרטיות, בחוסר אפשרות להסב לשולחן לאכול, בעליה בתפוצת מחלות, בהגברת המתח הנפשי ועוד.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 72

סעיף 72 - מצוקות אלה הופכות את השהייה בתאים לבלתי אנושית. מלבד ההשפעה הישירה על חייו ובריאותו של האסיר, לצפיפות יש גם השפעות רוחב על שלום הציבור נוכח הפגיעה ביכולתו של האסיר להשתקם בתנאים אלו. כפי שיפורט להלן, הספרות הדנה בצפיפות מלמדת כי "צפיפות היא גורם בלבדי או משולב למחלות נפש, לתחלואה פיזית, לאלימות, לשיעורים גבוהים של התאבדות, להפרות משמעת ולרצידיביזם..." (שלמה גיורא שוהם, גבריאל שביט, גבריאל קאבאליון ותומר עינת, עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה, עמ' 234 (2009).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 73

סעיף 73 - מהנתונים שלעיל עולה כי שטח המחיה של מרבית האסירים בבתי הסוהר בישראל הינו זעום וגדול רק במעט משטח המיטה שלהם. כפי שתואר לעיל, חישוב שטח המחיה לאסיר כולל גם את השטח התפוס על ידי חפצים: המיטה (כ- 1.5 מ"ר), רהיטים אחרים המוצבים בתא (ארונית, שולחן, כיסא, ארון), ושטח השירותים והמקלחת הנמצאים במרבית התאים. משכך, שטח המחיה הפנוי שנותר למרבית האסירים לזוז בתא מחוץ למיטתם הינו קטן ביותר. מדובר בדוחק וצפיפות קשים מאוד ובלתי אנושיים.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 74

סעיף 74 - תנאי המחיה הקשים הנגרמים כתוצאה משטח המחיה המצומצם יומחשו להלן באמצעות עדויות מתוך דוח הסנגוריה הציבורית מיולי 2013 , שהוקדש לבעית הצפיפות, וכן באמצעות תצהירים של חמישה אסירים ועצור אחד שנאספו על ידי העותרות בחודש נובמבר 2012 . אף אם תנאי המחיה הספציפיים בתא זה או אחר שבו הוחזקו האסירים השתפרו, תצהירים אלה נועדו להמחיש את השפעת הצפיפות על בריאותם וכבודם של אסירים, והם נוגעים לתאים סטנדרטיים ולא למקרים יוצאי דופן של צפיפות. יודגש, כי הנתונים בתצהירים לגבי שטח המחיה שעמד לרשות האסירים מבוססים על התרשמותם והערכתם של האסירים.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 75

סעיף 75 - מאחר שהאסירים המצהירים חוששים מפני חשיפת פרטיהם ולאור בקשתם, פרטי האסירים חסויים ומצויים אצל העותרות. ככל שהדבר יידרש, התצהירים המלאים, הכוללים את פרטי האסירים המצהירים, יימסרו לבית המשפט בלבד.

לעתירה מצורפים התצהירים הבאים:

תצהירו של א' , אסיר בכלא השרון, שנגבה ביום 7.11.12 , מצורף כנספח ע/ 8 .

תצהירו של ב', אסיר בכלא רימונים א', שנגבה ביום 7.11.12 , מצורף כנספח ע/ 9 .

תצהירו של ג', אסיר בכלא כרמל, שנגבה ביום 7.11.12 , מצורף כנספח ע/ 10 .

תצהירו של ד', אסיר בכלא איילון, שנגבה ביום 12.11.12 , מצורף כנספח ע/ 11 .

תצהירו של ה', אסיר בכלא ניצן, שנגבה ביום 1.11.12 , מצורף כנספח ע/ 12 .

תצהירו של ו', עציר בכלא ניצן, שנגבה ביום 1.11.12 , מצורף כנספח ע/ 13.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 76

סעיף 76 - כמו כן, מצורף לעתירה זו תצהירה של גב' גלעדה הלמן, אשר עבדה כשלושים שנים בשב"ס, ובין היתר שימשה מפקדת של שני מתקני כליאה וקצינת אסירים מחוזית.

תצהירה של גב' גלעדה הלמן מצורף ומסומן ע/ 14.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 77

א. מגבלת תנועה ומחנק

 סעיף 77 - התוצאה המעשית של שטח המחיה המצומצם בתאי המאסר היא שהמרווח הקיים בין המיטות לבין קירות התא אינו מאפשר לאסירים תנועה מינימאלית בתא, ורבים מהם נאלצים להעביר את מרבית שעות היום והלילה שרועים על מיטתם. כך לדוגמה תוארו תאי המעצר בבית מעצר ניצן בדוח הסנגוריה: "באחד התאים, בו שהה אסיר אחד, ציינו המבקרים כי המרחב הפנוי בו זעיר, עד כדי כך שכאשר האסיר יורד מהמיטה ונעמד, לא נותר עוד מקום לזוז בתא.... באגף 1 (אסירי עבודה), גודלם של התאים המיועדים לשישה עצורים כ- 12 מ"ר, קרי 2 מ"ר בממוצע לכל אסיר בתא. ... בתאים קיים מחסור במקומות ישיבה עקב הצפיפות, ולכן הם נמנעים מהצבת כסאות בתא, ובכל זמן שבו הם שוהים בתא הם אינם יורדים מן המיטות." (דוח הסנגוריה, עמ' 8 (ההדגשה הוספה)).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 78

סעיף 78 - השילוב בין שטח המחיה המצומצם לבין ריבוי האסירים בתאים מביא לכך שאין די מקום בתא לתזוזה של כלל האסירים בתא, והם נאלצים לרדת מהמיטות לסירוגין, וככלל הם נשארים במיטותיהם מרבית שעות היממה. כמו כן, מצב זה יוצר חיכוך פיזי מתמיד בין האסירים היוצר מתחים וריבים. החיכוך המתמיד בין האסירים ומגבלת המקום מונעים מהאסיר גם כל אפשרות למרחב מינימאלי שבו ישמור על פרטיותו.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 79

סעיף 79 - כך לדוגמה מתאר האסיר ב' את שהותו במשך כחצי שנה באגף 4 בבית כלא כרמל יחד עם 9 אסירים נוספים (לפי נתוני שב"ס שטח המחיה באגף זה הוא 2.3 מ"ר):

"גודל החדר היה כזה שאם 3 אנשים יורדים מהמיטה ועומדים במרכזו לא ניתן לזוז. בחדר היו 5 מיטות קומותיים; 10 ארוניות ברזל להחזקת חפצי האסירים ועוד ארונית אחת להחזקה משותפת של מוצרי קנטינה. בתוך החדר היו שירותים וכל פעם שמשהו עשה את צרכיו החדר התמלא בסירחון קשה. בחדר הוחזקנו 19 שעות ביממה סגורים. את רוב הזמן העברנו בשכיבה במיטות מאחר ולא ניתן היה להתנועע בחדר בחופשיות. ... אסירים רבו באופן קבוע ביניהם בחדר בגלל הצפיפות והמחנק ובגלל השהייה הרבה בתנאים אלה יום ביומו." (ההדגשה הוספה).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 80

סעיף 80 - גם העצור ו' מתאר את תחושת המחנק והדוחק הנגרמים מהצפיפות בתא שבו שהה באגף 2 בבית מעצר ניצן:"בהיותי עצור ימים שהיתי באגף 2 בתא מס' 17 עם עוד 7 עצורי ימים. הצפיפות היתה קשה וגרמה למתח רב בין האסירים...בתוך 10 מ"ר של החדר יש גם שירותים ומקלחת של 2 מ"ר והשימוש בהם מסריח את חלל החדר וכשמתקלחים החדר מתמלא באדים לחים. בתקופה שאני הוחזקתי בתא זה היה הקיץ )חודש אוגוסט( החום היה קשה מנשוא והסירחון והמחנק היו בלתי נסבלים".

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 81

סעיף 81 - גם האסיר ד' מתאר את מגבלת התנועה שחווה בעת מעצרו בבית מעצר אבו כביר:"בתא זה שהינו 8 אסירים 22 שעות ביממה ברציפות....לא היה מקום בחדר לעמוד וללכת ולחלץ עצמות ולכן רוב הזמן כולנו שכבנו במיטות. דבר שגרם לכאבי גב ולניוון שרירים." (ההדגשה הוספה).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 82

סעיף 82 - על פי רוב אוכלים האסירים את ארוחותיהם בתא ולא בחדר אוכל. הצפיפות הקשה מובילה לכך שלעיתים אין מקום בתא להצבת כיסאות ושולחנות על מנת לאפשר לאסירים לאכול על גבי שולחן. אסירים נאלצים לאכול בישיבה במיטתם כאשר הצלחת על ברכיהם. כך לדוגמה האסיר ה' מספר כי בתא בו שהה בכלא אוהלי קידר )באגף 33 ( לא ניתן היה לשבת ולסעוד על השולחן שהיה מוצב בתא, משום שלא היה מקום להכניס כסא לתא. מניסיונה של גב' הלמן אשר שימשה מפקדת של שני מתקני כליאה וקצינת אסירים מחוזית:

"בחלק גדול מהתאים, הצפיפות הייתה גדולה כל כך עד כי לא היה מקום להכניס שולחן או כיסא לתא ואסירים נאלצו במקרה כזה לאכול כשהם ישובים על המיטות שלהם והצלחת על הברכיים או שהם נאלצו לריב על מעט המקום הפנוי שקיים." (סעיף 4 לתצהיר ע/ 12) (ההדגשה הוספה).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 83

סעיף 83 - בעניין זה ראוי להזכיר את שנקבע על ידי בית משפט נכבד זה לפני כשלושה עשורים:

"נמסר לנו, כי מקובל על נציב שירות בתי הסוהר, כי אכילה על הרצפה נופלת מהרמה המינימלית, וכי הוא מחפש דרכים להבטיח אכילה על שולחנות... תנאים תרבותיים לאכילה כלולים ברמה המינימלית שיש להבטיח לכל אסיר. היטיב להביע זאת דוח ועדת קנת באמרו 'אם שיקולים של חינוך ושיקום מנחים את שירות בתי הסוהר, כי אז אין להשלים עם חינוך אסירים להרגלי אכילה של בהמות' ". (בג"ץ 540/84 מוסטפא יוסף נ' מנהל בית הסוהר המרכזי ביו"ש, מ(1) 567 , 576 (1986) (ההדגשה הוספה)).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 84

ב. מתח ואלימות

סעיף 84 - מחקרים מצאו כי לצפיפות השפעות שליליות על התנהגותם של אסירים, ובין היתר היא באה לידי ביטוי בהתנהגות אלימה. תנאי צפיפות יוצרים אצל האסיר תחושות של חוסר ביטחון וחוסר שליטה באינטראקציות החברתיות הסובבות אותו, וכתוצאה מכך אסירים חווים יותר מתחים פיסיים ופסיכולוגיים Cox V. C., Paulus P. B. and McCain G.,"Prison crowding research: the relevance for prison housing standards and a general approach regarding crowding phenomena american psychologist 1984 : 39 , p. 1984-1160, p 1149 כמו כן, צפיפות יוצרת תחרות בין אסירים על משאבים מוגבלים וחיכוך פיזי מוגבר.

ראו גם:

Haney Craig, "The Wages of Prison Overcrowding: Harmful Psychological Consequences and Dysfunctional Correctional Reactions," Washington University Journal of Law and Policy, vol. 22 (2006).

Gendreau P, Goggin C. E. and Law M. A., "Predicting Prison Misconduct ," Criminal Justice and Behavior, vol. 24 (1997).

Gaes G. & McGuire W J., "Prison Violence: The Contribution of Crowding Versus Other Determinants of Prison Assault Rates," Journal of Research in Crime and Delinquency, vol. 22 (1985).

Megargee E I., "The Association of Population Density, Reduced Space, and Uncomfortable Temperature with Misconduct in a Prison Community," American Journal of Community Psychology, vol. 5 (1977).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 85

סעיף 85 - במחקר שפורסם בכתב העת "צוהר לבית הסוהר" בשנת 2006 , ואשר הוזמן על ידי שב"ס, נבחנו הסיבות העיקריות לאלימות בבתי הסוהר על בסיס נתונים שנאספו בשנת 2003 לגבי מעורבות אסירים פליליים באירועי אלימות. המחקר מצא כי סכסוך על רקע תנאי מחיה מהווה גורם עיקרי לאלימות )(ייס יהושע ויהודה גבי, "אלימות בקרב אסירים פליליים בבתי הסוהר", צוהר לבית הסוהר 10 ( 2006).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 86

סעיף 86 - במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת "צוהר לבית הסוהר" נבחן הקשר בין רמת הצפיפות בבתי סוהר פליליים בישראל לרמת האלימות הפיזית. המחקר עקב אחר אירועים אלימים שהתרחשו בשנים 2009 - 2010 ב- 70 אגפים פליליים ברחבי הארץ. ממצאי המחקר מלמדים, כי ככל שהשטח האפקטיבי של האסיר קטן, עולה מספר אירועי האלימות באגף (המושג "שטח אפקטיבי" הינו שקלול של השטח הממוצע של האסיר בתאו והשטח הציבורי הנגיש לאסיר מחוץ לתא בהתאם לזמן שבו רשאי לשהות מחוץ לתא) (קתרין בן צבי ותומר כרמל, "אלימות כלואה, הקשר בין רמת הצפיפות בבתי סוהר פליליים בישראל לרמת האלימות הפיזית," צוהר לבית הסוהר 15 (2013)).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 87

סעיף 87 - השילוב בין רמת הצפיפות הגבוהה לבין ריבוי האסירים בתאים מביא לחיכוך מתמיד ובלתי נמנע בין האסירים. כאמור לעיל, ב- 43% מהתאים מוחזקים תשעה אסירים ומעלה. הצפיפות בתאים מחייבת מגע פיסי בין האסירים והיא יוצרת מתח והטרדות בדרך קבע בין האסירים בתא. צפיפות מובילה לתחרות בין אסירים על משאבים מוגבלים אשר מגבירה את הסיכוי לוויכוחים אלימים (מקום לשבת בתא, מקום לאחסן חפצים). הדבר מביא לשגרה של ויכוחים תכופים על עניינים פעוטים וחשובים כאחד: החל מצפייה בטלוויזיה ועד לאוכל, לשימוש בשירותים ולשינה. כך, הקשיים הנובעים מהצפיפות משפיעים על התנהגות האסירים ועל היחסים ביניהם עד כדי יצירת יחסים מתוחים ואלימים.

"הצפיפות גרמה לכך שכל בעיה הכי קטנה הפכה למריבה והכניסה מתיחות, כמו לדוגמה מי מקבל את הקומה העליונה ומי את התחתונה, מריבות על רעשים וריחות ומריבה על צפייה בטלויזיה בתוך התא במקומות בהם ניתן היה להכניס כזו. הצפיפות בתאים השפיעה גם על היכולת של אסירים לנוח ולישון והדבר הגביר את המתיחות וחוסר השקט של האסירים. כתוצאה מכך נפגעה גם היכולת של ההנהלה לנהל את הכלא באופן תקין ולשמור על המשמעת והסדר. כשיש מתח ואלימות גם הענישה של ההנהלה כלפי האסירים היא יותר חמורה, בלית ברירה." (תצהירה של גב' גלעדה הלמן, נספח ע/ 14.

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 88

סעיף 88 - בכל התצהירים המצורפים לעתירה זו, סיפרו האסירים על ההשפעה השלילית של הצפיפות ותנאי המחיה האחרים על התנהגותם ועל היחסים בין האסירים בתא. כך, לדוגמה, מתאר האסיר ב' בתצהירו את היחסים בין האסירים בשני אגפים בהם שהה בכלא איילון:"בגלל הצפיפות בחדרים ובאגפים התרחשו עימותים רבים וקשים בין האסירים שהגיעו לאלימות. במצטבר היינו סגורים בתאים על בסיס יומיומי 18 שעות ביום, בשני האגפים". גם האסיר ו' מתאר את ההשלכות של הצפיפות על התנהגות האסירים: "יש הרבה ריבים בין אסירים בגלל הצפיפות הקשה ובגלל החום והסירחון הקשה ואנשים לא מכירים אחד את השני ולכן קל לאבד את הפיוז במצב כזה. בתא של 8 עצורים בצפיפות חמורה כזו אין רגע של פרטיות. ראיתי הרבה עצורים שכתוצאה מתנאי המחיה שתיארתי קיבלו את שוק חייהם בייחוד במעצר ראשון" (סעיף 7 לתצהירו של האסיר ו').

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 89

ג. בריאות נפשית ופיזית

סעיף 89 - מחקרים מצאו כי תנאים של צפיפות משפיעים לרעה על מצבו הנפשי והבריאותי של האסיר. הדבר נובע הן מהמתח הנפשי שנוצר, כאשר שטח המחיה של האסיר מצומצם והוא נמצא בחללים קטנים יחד עם אסירים נוספים; והן מהמחסור בשירותים רפואיים שיוצרת הצפיפות. על פי הפסיכיאטר ד"ר זאב וינר, אשר חוות דעתו הרפואית מצורפת לעתירה: "צפיפות מביאה לעליה בעומס הקוגניטיבי של האסיר הנתון במערך חברתי מורכב יותר. מצב עקה מתמשך גורם להפרעה בתפקוד הגופני והנפשי. משאבי טיפול רפואי גופני, טיפול נפשי ושיקום מצטמצמים ומעצימים את הנזק הבריאותי". אחד המחקרים המוזכרים בחוות הדעת מצא אף כי צפיפות מעלה באופן דרמטי את שיעור ההתאבדות בין כתלי הכלא. (סעיף 1 לחוות הדעת (להלן-"חוות הדעת של ד"ר וינר").

חוות דעת רפואית של ד"ר זאב וינר מצ"ב כנספח ע/ 15

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 90

סעיף 90 - כמו כן, צפיפות במתקני כליאה עשויה לתרום לתפוצה של מחלות וזיהומים שהינם נפוצים בקרב אוכלוסיית האסירים. לפי ארגון הרפואה העולמי:"צפיפות, שהיה ממושכת בחללים לא מוארים, לא מאווררים, לחים ובטמפרטורה לא מאוזנת תורמת להתפשטות מחלות ולבריאות לקויה. תנאים אלה בשילוב עם תזונה והיגיינה לקויים ונגישות נמוכה לשירותי בריאות חושפים את האסירים לסיכון בריאותי משמעותי." (סעיף 6 לחוות הדעת של ד"ר וינר).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 91

סעיף 91 - השילוב בין שיעורי התחלואה הפיסית והנפשית הגבוהים ממילא בקרב אסירים לבין תנאי הצפיפות מחמיר את מצב בריאותם של האסירים ועשוי אף להעלות את שיעורי התמותה:

"אוכלוסיית האסירים היא בסיכון מאחר וסובלת ממחלות גופניות ומהפרעות נפשיות בשכיחות גבוהה יותר מאשר האוכלוסייה הכללית. הצפיפות בבתי הכלא בישראל העומדת כיום על כ- 3 מ"ר בממוצע לאסיר אינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים ונוגדת המלצות ארגונים רפואיים בינלאומיים וגופי האו"ם. המחקרים שלעיל מראים כי צפיפות מביאה להיווצרות ולהחמרה בתחלואה נפשית וגופנית באמצעות יצירת תנאים להפצת מחלות זיהומיות, הגברת עקה ותחלואה נפשית וצמצום האיכות והנגישות של שרותי הבריאות בכלא. השילוב בין סיכון גבוה לתחלואה גופנית ונפשית ותנאי צפיפות עלולים להגביר תחלואה ותמותה בקרב אסירים הנתונים בתנאים הללו." (סעיף 7 לחוות הדעת של ד"ר וינר).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 92

סעיף 92 - ואכן, בתצהירים המצורפים לעתירה זו מתארים האסירים מתח ומצוקה נפשיים, הנובעים בין היתר ממצב הצפיפות: "השהות בתא צפוף ומחניק מייצר אצלי תחושות קשות של כעס, חרדה וחוסר אונים שעליהם אני מנסה להתגבר באמצעות שמירה על שגרה דתית קפדנית" (סעיף 11 לתצהירו של האסיר א'); "באגף ובתאי האסירים שוררים באופן תמידי תנאי מחנק, ריחות ריקבון וסירחון כתוצאה מבישולי האסירים בתאים, האדים מהמקלחות וצחנות השירותים.

למיטב ידיעתי, כתוצאה מתנאי מחנק אלה היו אסירים שפיתחו בעיות רפואיות של קשיי נשימה ואסטמה והתלוננו על כך ועל תחושות קלסטרופוביה לעיתים קרובות" (סעיף 9 לתצהירו של האסיר א'); "בזמן שהייתי בכלא איילון הרגשתי שקשה לי לנשום. הצפיפות אותה חוויתי שם מנעה ממני כל פרטיות בסיסית ולא יכולתי למצוא תחושה של מרגוע" (סעיף 5 לתצהירו של האסיר ב').

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 93

ד. יכולת שיקום

סעיף 93 - תנאי המחיה של האסיר אינם משפיעים רק על חייו של האסיר בתוך הכלא, אלא הם ממשיכים ללוותו גם לאחר יציאתו מהכלא. ממחקרים העוסקים בתנאי המחיה בכלא עולה, כי לתנאי המחיה בתאים ובכלל זה לצפיפות בתא יש השפעה משמעותית על יכולת השיקום של האסיר ועל סיכוייו להיחלץ ממעגל הפשיעה. מחקרים מצאו כי ככל שתנאי הכליאה קשים יותר, קיים סיכוי גבוה יותר שהאסיר יחזור לבצע פשעים לאחר השחרור Chen Keith M & Shapiro Jess M. -"Do Harsher Prison Conditions Reduce Recidivism? A Discon based approach ' american law and economics review. vol, 9 (2007).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 94

סעיף 94 - ההסבר לקשר השלילי בין צפיפות לבין סיכויי השיקום נובע, בין היתר, מכך שאסיר אשר חווה יחסים מתוחים ואלימים יותר בתוך בית הסוהר, נוטה לפתח התנהגות תוקפנית ואלימה גם לאחר השחרור, והיכולת שלו להסתגל חברתית נפגעת  Engel K & Rothman S., "The paradox ofprison reform rehabilitation prisoners rights and viloenes , harvard journal of law and public policy , vol 7(1985).

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 95

סעיף 95 - כך, לדוגמה במחקרם האמפירי של Drago, Galbiati & Vertova נבחן הקשר בין מספר מאפיינים של תנאי הכליאה של האסיר, ובכלל זה הצפיפות, לבין מעורבות האסיר בפעילות עבריינית לאחר השחרור. המחקר מצא כי ככל שתנאי הכליאה קשים יותר, כך עולה הסכנה לרצידיביזם. Drago F, Galbiati R & Vertova P., "Prison Conditions and Recidivism," 2011130 (-vol. 13(1), 103 ,American Law and Economics Review (2011))

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף (צפיפות בבתי הכלא) - סעיף 96

סעיף 96 - מניסיונה הרב ומהתרשמותה של גב' הלמן, קיים קשר ברור בין צפיפות לבין יכולת שיקום ורצידיביזם. לדבריה:

"במצב של צפיפות קשה לשלב את האסירים בתוכניות טיפול ושיקום בבתי הכלא ועיקר הדגש מושם על טיפול בבעיות האלימות והמתחים הנגרמים כתוצאה מתנאי המחיה... היכולת של אסיר להיכנס לתהליך של שיקום אשר במסגרתו ייקח אחריות על מעשיו ויביע חרטה, תלויה בין היתר בתנאי רווחה מינימאליים שיאפשרו לאסיר שינה טובה, ניקיון בסיסי וסדר. הצפיפות, המתח והאלימות, פוגעים בצורה משמעותית באותם תהליכים שהאסיר צפוי לעבור ומעצימים אצלו את כל התכונות והרגשות שבעצם הביאו אותו לביצוע העבירה" (סעיפים 11,13 לתצהיר, נספח ע/ 14).