יום שישי, 19 בפברואר 2016

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 36


 
עיכוב ידיעה מעצר על ידי בית משפט
 
36. (א) על אף הוראות סעיפים 33 עד 35 או כל דין אחר, רשאי שופט בית משפט מחוזי להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו של אדם בשל עבירת בטחון כאמור בסעיף 35 (ב) או פשע אחר שדינו מאסר 10 שנים ומעלה, או שהידיעה תימסר רק למי שיקבע, אם אישר שר הבטחון בכתב, שבטחון המדינה מחייב סודיות המעצר, או אם אישר המפקח הכללי של המשטרה בכתב, שטובת החקירה מחייבת סודיות המעצר.

(ב) הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שאינה עולה על 48 שעות; וניתן להאריכה, מעת לעת, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 7 ימים ובעבירות המנויות בסעיף 35 (ב) לא יעלה על 15 ימים אם שר הבטחון אישר בכתב שבטחון המדינה מחייב זאת.

(ג) בקשה לפי סעיף זה תידון במעמד צד אחד בלבד ומטעם המבקש יתייצב הקצין הממונה או הממונה כאמור בסעיפים 34 ו 35.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 37



דוח מעצר בידי הקצין הממונה
 
37. הקצין הממונה, שהחליט בענין מעצרו או שחרורו של חשוד, יערוך דוח בכתב, בציון שמו ובחתימתו; בדוח יפורטו לפי הענין:

1. שם העצור ופרטיו האישיים;

2. התאריך והשעה שבהם נעצר ושם השוטר שעצר אותו;

3. נסיבות המעצר, פרטי העבירה והעובדות ששימשו עילה למעצרו;

4. הפעולות שנעשו לגבי העצור לפי סעיף 25 , בטרם הובא לתחנת המשטרה, שמות השוטרים שהשתתפו בהן והשעות שבהן הן בוצעו;

5. החלטות הקצין הממונה, בענין השחרור או המעצר, השחרור בערובה בתנאים או שלא בתנאים, או בענין נקיטת פעולות חקירה לפי סעיף 30 , על נימוקיהן;

6. מילוי הדרישות של סעיפים 32 ו 33 , שמות מבצעי הדרישות ושמות מקבלי - ההודעות;

7. פעולות החקירה שנעשו לפי סעיף 30 ושעת עשייתן;

8. אם הוגשה בקשה לאפשר לעצור להיפגש עם עורך דין, שם המגיש ומועד הפגישה; אם נדחתה הפגישה לפי סעיפים 34 ו 35 (א) עד (ד) הנימוקים לכך;

9. דברי העצור לפי סעיף 28.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 38



פיצוי בשל מעצר
 
38. (א) נעצר אדם ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית המשפט שלא היה יסוד למעצר, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית המשפט.

(ב) נעצר אדם ושוחרר, ומצא בית המשפט שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לענין זה, לשלם, למי שנעצר, פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית המשפט.

(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות:

1.לענין ההליכים בבקשה לפיצוי לפי סעיף זה, בין לפני פניה לבית המשפט ובין בבית המשפט;

2. לקבוע סכומים מרביים לפיצוי לפי סעיף קטן (א).

(ד) החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 39



הענקת סמכויות מעצר לעובדי ציבור
 
39. (א) השר לבטחון פנים, רשאי בצו להעניק לעובד ציבור סמכויות שוטר לעכב או לעצור ללא צו שופט, אם שוכנע כי מתן הסמכות חיוני למילוי תפקידו.

(ב) לא תוענק סמכות, כאמור בסעיף קטן )א(, אלא לעובד ציבור שקיבל הכשרה מתאימה ומשטרת ישראל הודיעה שאין מניעה להסמיכו מטעמים של בטחון הציבור.

(ג) בסימן זה, "עובד ציבור" עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), – תשי"ט 1959 , וכן עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי, על פי דין.

(ד) הגופים בהם יוענקו לעובדי ציבור סמכויות עיכוב ומעצר כאמור, ייקבעו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 40



מעצר בידי עובד ציבור
 
40. על עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 39 יחולו החובות החלות על שוטר המבצע מעצר לפי חוק זה, וכן יחולו על המעצר סעיפים 44 ו 45 לפקודת מעצר וחיפוש, אולם לא יכנס עובד הציבור - לבית המשמש למגורים ללא צו מעצר.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 41



סימן ו' הטלת ערובה ושחרור בערובה
 
הגדרות
 
41. בסימן זה :

"ערובה" ערבון כספי או ערבות עצמית של חשוד או של נאשם, בין לבדם ובין בצירוף – ערבות מכל סוג שהוא, ערבות או ערבון כספי של ערבים, הכל כפי שיורה בית המשפט או הקצין הממונה, לפי הענין.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 42



קביעת ערובה בידי הקצין הממונה
 
(א) החליט הקצין הממונה לשחרר בערובה או להטיל ערובה, יקבע את סוג הערובה ואת גובהה לפי השיקולים האמורים בסעיף 46.

(ב) שחרור בערובה יהיה על תנאי שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט בכל מועד שיידרש, ושלא ישבש הליכי חקירה ומשפט; הקצין הממונה רשאי, בהסכמת החשוד, להתנות את השחרור בערובה בתנאים הבאים:

1. חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה;

2. איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים;

3. איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים;

4. איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים;

5. חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים;

6. חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שיקבע;

7. איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים;

8. הפקדת כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה לעניין חשוד בעבירת אלימות.

(ב1) החליט הקצין הממונה שלא להתנות את השחרור של חשוד בעבירת אלימות בבן משפחה, בהפקדת כלי הנשק שברשות החשוד, כאמור בסעיף קטן (ב) ( 8), יפרט את נימוקיו בכתב; לעניין זה, "בן משפחה" - כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א 1991.
 
(ב2) החליט הקצין הממונה לשחרר בערובה חשוד בעבירה שנעשתה באלימות חמורה, באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר, יתנה את שחרורו בהפקדת כלי הנשק שברשותו כאמור בסעיף קטן (ב) (8).

(ג) ההוראות הקבועות בסעיף 48 (ב), (ד) ו - (ה) יחולו על החלטתו של הקצין הממונה.

(ד) החליט הקצין הממונה לשחרר את החשוד בערובה ולא הסכים החשוד להטלת הערובה, לגובהה או לתנאיה כאמור בסעיף קטן (א), או סבר הקצין הממונה כי יש לשחרר את החשוד בתנאים שאינם בתחום סמכותו, או לא הומצאה הערובה במועד, ייעצר החשוד ויובא בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ 24 שעות, בפני שופט.

(ה) נקבעה ערובה על דרך של ערבון כספי ונבצר מן החשוד ליתן את הערבון, רשאי הקצין הממונה להורות על שחרור החשוד בערובה אחרת, וכן להתנות את השחרור בהפקדת הערבון הכספי תוך מועד שיקבע.

(ו) דינו של מי שהוטלה עליו ערובה כדין משוחרר בערובה, בשינויים המחויבים.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 43



ערר על החלטת הקצין הממונה
 
מי ששוחרר בערובה על ידי הקצין הממונה רשאי לערור בפני בית משפט שלום

(1) על גובה הערובה או על סבירות תנאיה, תוך 14 ימים מיום החלטת הקצין הממונה;

(2) על תנאי השחרור בערובה שנקבעו, אם נשתנו הנסיבות ויש בהן כדי להשפיע על קביעת תנאי השחרור;

(3) על תנאי לפי הוראות סעיף 42 (ב2), אם בנסיבות העניין לא נשקפת סכנה לבטחונו של אדם או לבטחון הציבור מביטול התנאי.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 44



שחרור בערובה על ידי בית המשפט
 
44. (א) חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, נאשם או נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, והוא נתון במעצר או במאסר, רשאי בית המשפט, לבקשתו, לצוות על שחרורו בערובה או ללא ערובה.

(ב) בית משפט רשאי לצוות על נאשם או על נידון, שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, לתת ערובה, אף אם אינו מוסמך להורות על מעצרו לפי סעיף 21 , כדי להבטיח את התייצבותו למשפט, ומשעשה כן, יראו את הנאשם או את הנידון כמי ששוחרר בערובה.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 45



סייג לשחרור
 
45. סבר בית משפט כי יש מקום לגבות עדות לאלתר לפי סעיף 117 לחוק סדר הדין הפלילי, 427 או 428 לחוק העונשין, או לפי פקודת הסמים המסוכנים , בעבירות לפי סעיפים 199 עד 202 [נוסח חדש], תשל"ג 1973 , למעט עבירה הקשורה רק בשימוש עצמי בסמים, לא ישחרר את – הנאשם בערובה, לפני שנגבתה העדות שבית המשפט סבר שיש מקום לגבותה לאלתר, אלא אם כן הסכים לכך תובע או שהשופט שוכנע כי השחרור לא יפריע לגביית העדות, או אם חלפו 14 ימים מעת המעצר.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 46



שיקולים לקביעת ערובה
 
(א) ציווה שופט לשחרר אדם בערובה או להטיל עליו ערובה, יקבע את סוג הערובה, גובה הערובה, וכן את תנאי הערובה ומשך תוקפם; והכל במידה שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את מטרות הטלת הערובה.

(ב) בהחלטתו לפי סעיף קטן (א) ישקול השופט גם את אלה

(1) מהות העבירה;

(2) המידע שבידי התביעה;

(3) עברו הפלילי של האדם;

(4) מצבו הכלכלי של האדם ויכולתו להמציא את הערובה הנדרשת;

(5)האפשרות שהאדם יוכל לעמוד בתנאי הערובה.

(ג) בקביעת תנאי הערובה של קטין יתחשב השופט, בין השאר, בצרכיו המיוחדים כקטין.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 47



תוצאות אי המצאת ערובה
 
(א) שוחרר אדם בערובה ולא המציאה במועד שנקבע, ייעצר ויובא בפני שופט תוך 24 שעות מעת מעצרו.

(ב) היתנה השופט את השחרור בהמצאת ערובה, ולא הומצאה הערובה במועד שנקבע, יובא העצור בפני שופט תוך 24 שעות מתום המועד האמור.

(ג) לא קבע השופט מועד להמצאת הערובה ולא הומצאה הערובה, יובא העצור בפני שופט תוך 48 שעות מעת מתן ההחלטה.

(ד) מיד עם המצאת הערובה הנדרשת ומילוי תנאי הערובה, ישוחרר האדם ממעצרו.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 48



תנאי השחרור בערובה
 
(א) שחרור בערובה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או בערעור, או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש, וכן שיימנע מלשבש הליכי משפט; בית המשפט רשאי להוסיף תנאים, לפרק זמן שיקבע, ככל שימצא לנכון, לרבות:

(1) חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה;

(2) איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון;

(3) איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע;

(4) איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע;

(5) חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע;

(6) חובה להימצא בפיקוחו של קצין מבחן, לאחר קבלת תסקיר מעצר; משך הפיקוח לא יעלה על ששה חודשים, אך בית המשפט רשאי להאריכו לתקופות שלא יעלו על ששה חודשים כל אחת;

(7) חובה לקבל טיפול למשתמשים בסמים, ובלבד שהטיפול אושר על ידי קצין מבחן.
 
(8)חובה להתייצב בתחנת משטרה במועדים שיקבע;
 
(9) איסור יציאה ממקום מגורים במשך כל היממה או בחלק ממנה;

(10) איסור המשך עיסוק הקשור בעבירה, כאשר מתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק מהווה סכנה לבטחון הציבור, או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה;

(11) למלא אחר צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א - 1991;

(12) הפקדת כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה לעניין חשוד בעבירת אלימות,  כן רשאי בית המשפט, על בסיס תסקיר מעצר כאמור בסעיף 26 א, ובהסכמת החשוד או הנאשם, להתנות את שחרורו בביצוע בדיקה רפואית או בקבלת טיפול רפואי או טיפול מקצועי אחר, או להורות כי הטיפול יהיה במסגרת פיקוח קצין מבחן כאמור בפסקה (6)

(ב) לא יצווה שופט על איסור יציאה מן הארץ, אלא אם כן נתקיימו שניים אלה:

1. קיימת אפשרות סבירה שהמשוחרר לא יתייצב לחקירה, לדיון במשפט או לנשיאת עונשו;

2. לא ניתן להבטיח את התייצבותו בהמצאת ערובה מתאימה, או בקביעת תנאי  שחרור מתאימים.

(ב1) הורה בית המשפט על שחרור של חשוד בעבירת אלימות בבן משפחה, או בעבירה שנעשתה באלימות חמורה, באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר, ולא התנה את השחרור בהפקדת כלי הנשק שברשות החשוד כאמור בסעיף קטן (12) (א), יפרט את נימוקיו לכך בהחלטתו; לעניין זה, "בן משפחה" כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991.

(ג) מקום שנדרש הסדר להבטחת קיומם של תנאי השחרור, יובאו פרטי ההסדר לידיעת השופט לפני קביעת התנאים.

(ד) צו איסור יציאה מן הארץ ישמש אסמכתה למנוע את יציאתו של המשוחרר מן הארץ.

(ה) לצורך הפיקוח על קיום תנאי השחרור, תהיה לשוטר סמכות כניסה לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח כי המשוחרר נמצא בו או למקום שבו על המשוחרר להימצא.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 49



כתב ערובה
 
49. (א)  כתב ערובה יפרט את תנאי השחרור וייחתם בפני שופט, רשם או מזכיר בית המשפט, או בפני שוטר או סוהר שהוסמך לכך בפקודות המשטרה או שירות בתי הסוהר.

(ב)  בכתב הערובה החתום בידי צד שלישי יפורטו גם התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 50



פטור הערב
 
50. (א) ביקש ערב צד שלישי לבטל את ערבותו או להחזיר לו את ערבונו, רשאי בית המשפט, לאחר שהזמין לדיון את המבקש, התובע, המשוחרר בערובה וכל ערב שערב יחד עם המבקש, להיעתר לבקשה או לסרב לה; בית המשפט לא יסרב לבקשה, אם המשוחרר בערובה התייצב או הובא בפני בית המשפט; נעתר בית המשפט לבקשה, רשאי הוא לבטל את השחרור בערובה, לקבוע ערובה אחרת, או לשנות את תנאיה.

(ב) בית המשפט רשאי להוציא צו להבאת ערב שהוזמן לדיון ולא התייצב, אלא אם כן היה הערב מיוצג בדיון על ידי עורך דין או הודיע לבית המשפט בתצהיר כי הוא מסכים לבקשה.

(ג)  לענין בקשה להחזרה או לביטול ערבון או ערבות שהוטלו על ידי הקצין הממונה, יהיו לקצין הממונה הסמכויות המסורות לבית המשפט בסעיף קטן )א(, בשינויים המחויבים.

(ד)  נפטר הערב, לפני שניתן צו על תשלום סכום ערבותו או על חילוט ערבונו, אחריותו על פי כתב הערובה בטלה, וסכום ערבונו יוחזר לעזבונו לכשיתבקש הדבר; הודע לבית המשפט על דבר פטירת הערב, ימסור בית המשפט הודעה על כך לתובע, למשוחרר בערובה ולערב אחר שערב לאותו משוחרר, ורשאי בית המשפט, לבקשת תובע או ערב אחר, לקבוע ערובה אחרת, לשנות את תנאיה או לבטל את השחרור בערובה.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 51



תוצאות הפרת תנאי שחרור בערובה
 
51. (א)  שופט הדן בענינו של משוחרר בערובה, שהובא לפניו בשל הפרת תנאי מתנאי השחרור, רשאי להורות על חילוט הערבות, ואם התגבשה עילת מעצר, לעצרו או לשחררו בערובה בתנאים שיקבע.

(ב) נוכח שופט כי משוחרר בערובה הפר תנאי מתנאי השחרור וכי ולא ניתן להביאו בפניו, רשאי הוא להורות על חילוט הערבות.

(ג) בקשה לחילוט ערבות שניתנה על ידי ערב לא תידון אלא אם כן ניתנה לערב הזדמנות להשמיע את טענותיו.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 52



עיון חוזר בהחלטת בית המשפט
 
52 . (א) עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר,בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה.

(ב) אדם המוחזק במעצר בשל אי יכולתו להמציא ערובה, רשאי לפנות בכל עת בבקשה לעיון חוזר.

(ג) הוטל פיקוח קצין מבחן לפי סעיף 48 (א) רשאי קצין המבחן לפנות לבית משפט בבקשה ליתן צו המשנה את החלטתו; הבקשה תהיה בכתב ותלווה בתסקיר.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 53



ערר על החלטת בית המשפט
 
 
53 . (א) עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטת בית משפט בענין הנוגע למעצר, לשחרור, להפרת תנאי ערובה או להחלטה בבקשה לעיון חוזר, וכן רשאי ערב לערור בענין
ערבותו, בפני בית משפט שלערעור, שידון בערר בשופט יחיד.

(א1) (1) על החלטת בית המשפט המחוזי בערר לפי סעיף קטן )א( רשאי כל אחד מהמפורטים באותו סעיף קטן לפנות בבקשה למתן רשות לערור לפני בית המשפט העליון;

(2) בית המשפט העליון ידון בבקשה בשופט יחיד, ואולם רשאי בית המשפט העליון לדחות את הבקשה על הסף, בלא דיון בנוכחות הצדיים; ניתנה רשות לערור כאמור, ידון בו בית המשפט העליון בשופט יחיד ורשאי הוא לדון בבקשת רשות ערר כאילו היתה ערר.

(ב) השופט הדן בערר, רשאי להיזקק לחומר ראיות חדש, שניתוסף מאז הדיון בבית משפט קמא.

(ג) ערר כאמור בסעיף קטן (א) ובקשה למתן רשות לערור כאמור בסעיף קטן (א1), יוגשו בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד האמור מטעמים שיירשמו.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 54



הסמכות בעיון חוזר ובערר
 
54. בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים את ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה או לבטלה ולתת החלטה אחרת במקומה.
 

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 55



השהיית ביצוע שחרור
 
55. (א) החליט בית המשפט על שחרור בערובה או על שחרור ללא ערובה, של אדם שהיה במעצר בעת מתן ההחלטה, והודיע היועץ המשפטי לממשלה או תובע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערור עליה, רשאי בית המשפט שנתן את הצו לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שיקצוב ושלא תעלה על 48 שעות מעת מתן ההחלטה; לענין זה יחולו הוראות סעיף 29 ,בשינויים המחויבים.

(ב) ערר כאמור בסעיף קטן )א( יוגש בהקדם האפשרי תוך התקופה שנקצבה.

(ג) החליט היועץ המשפטי לממשלה או התובע, למרות הודעתו לבית המשפט, כי לא יוגש ערר, יודיע מיד לבית המשפט על החלטתו, והאדם ישוחרר לאלתר.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 56



אופן הגשת בקשות
 
56 . (א) בקשה לשחרור בערובה שאינה מוגשת אגב דיון בבקשה למעצר, בקשה להטיל ערובה, בקשה לעיון חוזר או בקשה לערור, תוגש בכתב, ותכיל תמצית נימוקיה; קדמו לה בקשות אחרות באותו ענין, יצורפו אליה העתקים של אותן בקשות ושל פרוטוקול הדיון בהן; ואולם בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה גם אם לא צורפו העתקים כאמור, אם נחה דעתו שיש ברשותו המידע הנדרש למתן החלטה.

(ב) על בקשה לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 65 (ג) עד (ז), בשינויים המחויבים.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 57



נוכחות בעלי הדין
 
57 .  (א) 3דיון לפי סעיפים 43, 52, 53 ו- 58,יהיה בפני המשוחרר בערובה או סניגורו, בפני עצור, ובפני תובע; ואולם מותר לדון בבקשת העצור שלא בפני תובע אם ניתנה לתובע הודעה על הדיון 24 שעות מראש; מותר לדון בבקשת תובע שלא בפני המשוחרר בערובה אם הומצאה למשוחרר בערובה הודעה על הדיון 48 שעות מראש.

(ב) הודעה על מועד הדיון ומקומו תימסר למשוחרר בערובה, לעצור, לסניגור אם יש להם סניגור, ולתובע.

(ג) לא ניתן לקיים דיון בנוכחות העצור מפאת מצב בריאותו יחולו הוראות סעיף 16 (2) בשינויים המחויבים.
 

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 58



תוקף הערובה
 
58. (א) הערובה ותנאי השחרור בערובה יתבטלו אם לא יוגש כתב אישום נגד החשוד תוך 180 ימים; ואולם בית המשפט רשאי, בתוך תקופת הערובה, להאריך אותה ואת תנאיה, לתקופה נוספת שלא תעלה על 180 ימים, אם הוגשה בקשה באישור תובע.

(ב) בית המשפט רשאי להורות על הארכה נוספת של הערובה ותנאיה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם הוגשה בקשה לכך באישור היועץ המשפטי לממשלה.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 59



שחרור באין אישום
 
59. חשוד הנתון במעצר ולא הוגש נגדו כתב אישום תוך 75 ימים לאחר מעצרו, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 60



שחרור באין משפט
 
60. נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום נגדו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת כדי 30 ימים ומשפטו לא החל, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה; ואולם רשאי בית המשפט לדחות את מועד תחילת המשפט, בלא שישוחרר, ל 30 ימים נוספים, אם ביקש זאת הנאשם או סניגורו.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 61



שחרור באין הכרעת דין
 
61 . (א) נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה.

(ב)  (בוטל).

(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף 62 , ניתן פסק דין מרשיע נגד נאשם לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש עד למתן גזר דין, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 90 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור, ישוחרר הנאשם מן המעצר.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 62



הארכת מעצר או חידושו

 62. (א) על אף הוראות סעיפים 59 עד 66 , רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או ללא ערובה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן )א(, סבר שופט בית המשפט העליון כי לא יהיה ניתן לסיים את הליכי המשפט בתוך התקופה של 90 ימים האמורה בסעיף קטן (א), בשל סוג העבירה,מורכבותו של התיק או ריבוי של נאשמים, עדים או אישומים, רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר לתקופה שלא תעלה על 650 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או בלא ערובה.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 62א'



סמכות מעצר לבית משפט עד לדיון בבקשה למעצר מחדש
 
62א'. הודיע תובע על כוונתו לבקש את מעצרו של נאשם שעומד להשתחרר ממעצר או שאינו עצור, לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים בשל אותו כתב אישום,
רשאי בית המשפט, אם מצא כי יש עילה למעצרו של הנאשם, לצוות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 72 שעות לשם הגשת בקשה לבית המשפט העליון לפי סעיף 62.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 63



שחרור והפטר בתום המשפט
 
63 . זוכה נאשם, בוטל האישום או הופסקו הליכי המשפט, ישוחרר מיד ממעצרו, אם הוא עצור; ואם שוחרר בערובה, יופטרו הוא וערביו מערבותם ויוחזר הערבון הכספי, הכל לפי הענין;ואולם, אם הודיעה התביעה כי בדעתה להגיש ערעור, רשאי בית המשפט לשחררו בערובה מטעמים שיירשמו, או להורות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 72 שעות לשם הגשת הודעת הערעור.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 64



מעצר בשל עבירה אחרת
 
64. אין בהוראות סעיפים 59 עד 63 כדי למנוע מעצר החשוד או הנאשם, שחרורו בערובה או המשך מעצרו, בשל מעשה אחר, או מעצרו על ידי צו בית המשפט של ערעור.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 65


סמכות שוטר
 
65. כל עוד לא הוגש כתב אישום, רשאי שוטר שאינו תובע כאמור בסעיף 12 (א) (2) לחוק סדר הדין הפלילי, לנהל הליכים לפי סימן ג' או לפי סימן זה, למעט הליכים לפי סעיפים 52 ו - 53.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 65א'



סימן ז': היוועדות חזותית
 
65א'. הארכת מעצר ושחרור בערובה בדרך של היוועדות חזותית (הוראת שעה)
 
(א) בסעיף זה, "היוועדות חזותית" תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה – וקול בזמן אמת.

(ב) ניתן לערוך דיון בבקשה להארכת מעצרו של חשוד או לשחרורו בערובה, באמצעות היוועדות חזותית, אם מתקיימים לגביו כל אלה:

(1) הוא בגיר;

(2) טרם הוגש נגדו כתב אישום;

(3) הוא מיוצג בידי סניגור;

(4) הוא הסכים לעריכת הדיון כאמור, לאחר שניתנה לו הזדמנות סבירה להיפגש עם  סניגורו פנים אל פנים ולהיוועץ בו.

(ג) לצורך קיום דיון לפי הוראות סעיף קטן (ב), יובא החשוד למקום שקבע מנהל בתי המשפט, בהתייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה או נציב שירות בתי הסוהר, לפי הענין, והחשוד ישהה בו לקראת הדיון ובמהלכו.

(ג1) הדיון לפי הוראות סעיף קטן (ב) יתקיים בבית משפט שקבע מנהל בתי המשפט, בהתייעצות עם נציב שירות בתי הסוהר.

(ד) דיון לפי סעיף קטן (ב) ייערך בדרך שתבטיח כי יתקיימו כל אלה:

(1) החשוד יראה וישמע את הנעשה במהלך הדיון בבית המשפט;

(2) השופט, הסניגור, והשוטר או התובע, לפי הענין, יראו וישמעו את החשוד  וסביבתו במהלך הדיון;

(3) תתאפשר שיחה חסויה בין החשוד לסניגורו לפני הדיון ובמהלכו; על אף הוראות חוק האזנת סתר, התשל"ט 6979 , לא ניתן להתיר האזנת סתר לשיחה חסויה - כאמור בפסקה זו, וסעיף 13 (א) (2) לחוק האמור לא יחול לגביה.

(ה) הובא החשוד למקום כאמור בסעיף קטן )ג(, יראוהו, לענין מנין התקופה הקבועה בחוק להבאתו לפני שופט, כאילו הובא לפני שופט, ובלבד שעם הבאת החשוד למקום כאמור נמסרה על כך הודעה לשופט.

(ו) השר לביטחון פנים יקבע, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, תקנות לביצוע סעיף זה.

(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות לערוך דיון בבקשה להארכת מעצר או לשחרור בערובה שלא באמצעות היוועדות חזותית.

(ח) בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על עריכת דיון בבקשה להארכת מעצר או לשחרור בערובה שלא באמצעות היוועדות חזותית, אף אם התקיימו התנאים בפסקאות 1  עד (4) שבסעיף קטן (ב).

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 66



פרק ג': עיכוב
 
הגדרות
 
66. בפרק זה, "עיכוב" הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה – עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית, הכל כאמור בפרק זה.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 67



עיכוב חשוד במקום
 
(א)היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את בטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו.

(ב) שוטר רשאי לדרוש מאדם להילוות עמו לתחנת המשטרה או לזמנו לתחנת המשטרה

למועד אחר שיקבע, אם נתקיימו שניים אלה:

(1) יש יסוד סביר לחשד שהוא עבר עבירה או יש הסתברות גבוהה שהוא עומד לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (א);

(2) הזיהוי היה בלתי מספיק, או לא ניתן לחקור אותו במקום הימצאו.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 68


 
עיכוב עד במקום
 
68. (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה, רשאי הוא לעכב אדם שיכול למסור לו מידע הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו וכדי לחקור אותו במקום הימצאו; וכן רשאי הוא לזמן אותו לתחנת משטרה קרובה למועד סביר אחר שיקבע לצורך ביצוע אותן פעולות.

(ב) היה הזיהוי בלתי מספיק, או היה חשש כי האדם לא יתייצב לחקירה במועד, רשאי השוטר לבקש מאותו אדם להילוות עמו לתחנת המשטרה לשם גביית העדות.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 69



עיכוב לחיפוש ולבדיקת מסמכים
 
69. הוקנתה בחיקוק הסמכות לחפש במקום, בכליו או על גופו של אדם, או הסמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים, רשאי בעל הסמכות לעכב אדם או כלי רכב כדי לאפשר את החיפוש או העיון במסמכים, וכן רשאי הוא לדרוש מהאדם למסור את שמו ומענו.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 70



עיכוב לביצוע צו מעצר או צו מאסר
 
70. (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי ניתן נגד אדם צו מעצר או צו מאסר, רשאי הוא לעכבו עד לקבלת עותק הצו, לצורך ביצוע המעצר או המאסר על פיו.

(ב) לא ניתן לקבל עותק הצו במקום, רשאי שוטר לדרוש מאותו אדם להילוות עמו לתחנת המשטרה לשם קבלת הצו ולשם ביצוע המעצר או המאסר על פיו.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 71



עיכוב כלי רכב לשם חיפוש
 
71. (א). היה לשוטר יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה בת מעצר וסבר כי יש צורך לבצע חיפוש בכלי רכב כדי לאתר את מבצע העבירה או קורבנה או כדי לאתר ראיה הקשורה בעבירה, רשאי הוא להורות לעכב את כלי הרכב ולערוך את החיפוש כאמור.

(ב). הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם אם קיים חשש שעומדת להתבצע עבירה מן העבירות המפורטות בסעיף 35 (ב), או אם קיימת.
 
הסתברות גבוהה שעומדת להתבצע עבירה בת מעצר.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 72



הנוהל בעיכוב
 
72. (א) על מבצע עיכוב יחולו הוראות סעיף 24 , בשינויים המחויבים.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן )א(, שוטר המעכב לפי סעיף 76 , יזהה את עצמו על פי הוראות סעיף 5א לפקודת המשטרה.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 73



משך העיכוב
 
73. (א) לא יעוכב אדם או כלי רכב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות העיכוב.

(ב) בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן העולה על שלוש שעות; ואולם בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים, רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 74



דו"ח על עיכוב

 74. עם תום העיכוב, יערוך מבצע העיכוב דו"ח, שבו יפרט את שמו של מי שעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב, אם נתקיים אחד מאלה:

(1)האדם הובא לתחנת המשטרה או זומן אליה;

(2) האדם עוכב לפרק זמן של עשרים דקות או יותר.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 75



עיכוב בידי אדם פרטי
 
75. (א) כל אדם רשאי לעכב אדם אחר עד לבואו של שוטר אם נתקיים אחד מאלה:

(1) האדם חשוד כי ביצע בפניו עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש;

(2) אדם אחר הקורא לעזרה מצביע על אדם החשוד שביצע בפניו עבירה, כאמור בפסקה (1) והכל אם יש חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינה ידועה.

(ב) חשוד שעוכב לפי סעיף קטן (א), יימסר לשוטר ללא דיחוי, ובלבד שהעיכוב לא יעלה על שלוש שעות.

(ג)המבצע עיכוב לפי סעיף קטן (א), רשאי להשתמש בכוח סביר, אם החשוד סירב להיעתר לבקשת העיכוב, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום לחשוד חבלה.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 76



פרק ד: שונות

תיקון חוק סדר הדין – הפלילי מס' 24
 
76. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב 1982, סעיפים 21 עד 25 – 27 עד 57 בטלים.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 77



תיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר– וחיפוש) מס' 29
 
77. בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט 1969

(1)  בסעיף 8, במקום "לענין סימן זה" יבוא "לענין הוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו 1996

(2)סעיפים 2 עד 7 ו 9 עד 18 א בטלים;

(3) בסעיף 44 , אחרי "בשל מעצר" יבוא "או עיכוב".

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 78


 
תיקון חוק העונשין – מס' 50
 
78. בחוק העונשין, התשל"ז 1977

(1) בסעיף 124

(א) סעיף קטן (ב) בטל;

(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "חוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה 1965 " יבוא "חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982.''

(2) בסעיף 125 (א), במקום הרישה עד "ואולם" יבוא "על אף הוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו 1996''.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 79



תיקון חוק השיפוט – הצבאי מס' 31
 
79. בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו 1995 (1) אחרי סעיף 227 יבוא:
 
"החלת סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) – 227 א. מבלי לגרוע מהוראות סעיף 227 , הוראות סעיפים 32 עד 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו 6996 , יחולו על מעצר לפי סעיפים – 236 ו 237 א, הכל לפי הענין, ובשינויים המחוייבים הבאים:
 
(1) הסמכויות הנתונות לקצין הממונה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית;

(2) הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית בדרגת סרן, לפחות;

(3) הסמכויות הנתונות למפקח הכללי של המשטרה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי;

(4) הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;

(5) הסמכויות הנתונות לשופט או לנשיא בית המשפט המחוזי ולשופט בית המשפט העליון יהיו נתונות, לפי הענין, לשופט או לנשיא בית דין צבאי מחוזי או בית דין צבאי מיוחד ולשופט בית דין צבאי לערעורים; בפני בית דין צבאי יתייצב, מטעם צבא הגנה לישראל, תובע צבאי;

(6) זכות הפגישה עם עורך דין תהיה רק עם עורך דין, שהוא כשיר לשמש ; סניגור לפי סעיף 368".
 
2. בסעיף 243 א, בסעיף קטן (ב), במקום "סעיפים 33 עד 49 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982 " יבוא "סעיפים 46 ו 44 עד 58 לחוק סדר הדין הפלילי – (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו 1996 " ,
 
3. בסעיף 243 ב, בסעיף קטן (א), במקום "סעיפים 56 עד 54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982 " יבוא "סעיפים 59 עד 62 לחוק סדר הדין הפלילי - (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו 1996.
 
4. אחרי סעיף 243 ב יבוא: "סייג לתחולת חוק סדר הדין הפלילי 243 ג. על אף האמור בסעיף 6 (ג)בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו 6996 , יחול החוק האמור על הליכי מעצר לפי חוק זה, רק מקום - שחוק זה הפנה אליו."

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 80



תיקון חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראת שעה) מס' 5
 
80. בחוק סמכויות חיפוש בשעת חירום )הוראת שעה(, התשכ"ט 1969 (1)
 
בסעיף 1 א.  בהגדרת "חבר הג"א", במקום "שהוענקה לו סמכות מעצר לפי סעיף 4 לפקודה" יבוא "שהסמיכו ראש הג"א או מפקד הג"א מחוזי, כאמור באותו חוק, להפעיל סמכויות לפי חוק זה, הוא קיבל הכשרה מתאימה לכך ואין מניעה להסמיכו כאמור מטעמים של בטחון הציבור."
 
ב. בהגדרת "חייל", במקום "שהוענקה לו סמכות מעצר לפי סעיף 4 לפקודה" יבוא "שהסמיכו קצין בדרגה שאינה פחותה מאלוף משנה, שמינהו לענין זה ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל, להפעיל סמכויות לפי חוק זה, הוא קיבל הכשרה מתאימה לכך ואין מניעה להסמיכו כאמור מטעמים של בטחון הציבור."

2. אחרי סעיף 2 (ב) יבוא:

"(ג)לצורך הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, רשאי בעל סמכות לפי סעיף קטן (ב) לעכב אדם כאמור בסעיפים 67 ו 76 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –  מעצרים), התשנ"ו 6996 ; סירב האדם לעיכוב או לחיפוש ויש חשד שאותו אדם נושא - אתו שלא כדין סכין, כלי יריה או חומר נפץ, רשאי הוא לעצרו ויחולו החובות החלות על שוטר המבצע מעצר לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), – התשנ"ו 1996 , וכן סעיף 44 לפקודה."

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 81



 תיקון חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
 
בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה 6995 , בסעיף 6, בהגדרה "חוב", - בפסקה (6) (א) שבה, בסופה יבוא "ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו 1996".

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 82



 הוראת מעבר (תיקון מס' 1) - תשנ"ז 1997
 
82. עובד ציבור שהוסמך בידי השר לבטחון הפנים בסמכויות מעצר לפני תחילתו של חוק זה, יראוהו כאילו הוסמך לפי חוק זה.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו 1996 - סעיף 83




תחילה (תיקון מס' 1)  1997 - תשנ"ז
 
83. תחילתו של חוק זה בתום שנה מפרסומו.
 
 
           שמעון פרס                                                         דוד ליבאי
         ראש הממשלה                                                    שר המשפטים



 
             עזר ויצמן                                                           שבח וייס
           נשיא המדינה                                                    יושב ראש הכנסת