מבית הכלא לעבודה: "הפעם הראשונה שנותנים בהם אמון"
חבורה של סטודנטים למשפטים החליטה ללכת נגד כל הסטיגמות, גם אלו שהיו להם, ולתמוך באנשים שחשד מלווה אותם לאורך כל חייהם: אסירים משוחררים. המיזם המדהים שלהם, שהפך לעמותה, עוזר להם למצוא עבודה ולחזור לדרך הישר. "אמון זה יותר חשוב מאהבה", הם אומרים רגע לפני שמגיע יריד התעסוקה השני שלהם לאסירים משוחררים
רקפת פרא - mako - פורסם 24/04/18 13:46
עבור חלקנו, תעסוקה היא רק מקור פרנסה. עבור אחרים היא גם אתגר אינטלקטואלי, מקור לעניין בחיים, ואפילו סתם דרך להעביר את הזמן. אבל יש כאלו שעבורם המשפט "העבודה היא חיינו" נכון יותר מהכל. עבורם, עבודה היא ממש הזדמנות שנייה לחיים נורמטיביים והאפשרות לחוות אמון.
עידן פורטנוי, 27, הגיע במסגרת לימודיו בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה לקליניקת "משפט רחוב", שבה סטודנטים מעבירים סדנאות משפטיות לאסירים. "המפגש הראשון בבית הסוהר היה קשה, בגלל כל הסטיגמות שהיו לי בראש מהחינוך ומהטלוויזיה – החליפות הכתומות, הקעקועים", הוא נזכר, "הגענו לדבר עם האסירים על הזכויות המשפטיות שלהם, כמו זכויות עובד-מעביד. אחד האסירים, שנשפט ל-12 שנים בכלא על עבירת תעבורה שבה נדרס אדם, עצר אותי פתאום ושאל למה בכלל אני מסביר להם את זה – הרי אף אחד בכל מקרה לא ייקח אותם לעבודה".
המשפט הזה נתן לעידן רעיון – לארגן יריד תעסוקה לאסירים משוחררים. היריד הראשון התקיים לפני שנה ובעקבותיו נולדה עמותת בחזרה לחברה, שמסייעת לאסירים משוחררים להשתלב בחברה בעזרת סיוע במציאת תעסוקה, שנותנת להם עוגן כלכלי והופכת אותם לחלק מהחברה. "אותו אסיר שהעלה את השאלה עמד להשתחרר אז אחרי שליש, ומצאתי לו ביריד עבודה באחת מרשתות המלונות הכי גדולות בישראל. היו לו דמעות בעיניים". ב-30 לאפריל יתקיים היריד השני של העמותה, בבית חייל האוויר בהרצליה.
"ברגע שאסיר משתחרר, שב"ס כבר לא אחראים עליו", מסביר עידן את הבעייתיות, "התקצוב של הרשות לשיקום האסיר מינימלי, וחלק מהעיריות פועלות בנושא, למשל עיריית תל אביב שעושה המון למען אסירים משוחררים, אבל עדיין אין כל כך מודעות, ובטח לא תקציבים שיסייעו לאוכלוסייה הזו, שהיא לדעתי הכי חלשה בחברה. גם בלי קשר למעמד הסוציואקונומי הנמוך, שרובם מגיע ממנו מלכתחילה, יש על האסירים המשוחררים גם אות קלון וחשד תמידי שמתלווה אליהם בכל מקום שאליו הם מגיעים. התפקיד של העמותה הוא לחזק את הקשר בין הגופים שמטפלים בהם לבין התעשייה, ויש לנו שיתוף פעולה מעולה עם השב"ס והרשות לשיקום האסיר שעוזרים לנו מאוד".
העמותה מוצאת עבודה לאסירים משוחררים מכל הסוגים: גברים, נשים, רוצחים, אנסים, גנבים, מעלימי מס, כאלו שנכנסו לכלא בעקבות סחיטות באיומים, אלימות במשפחה ועוד – הכל, למעט אסירים ביטחוניים. "כל אסיר שרוצה לחזור למעגל העבודה מתאים מבחינתנו לעזרה שלנו. התפקיד שלנו הוא לעזור להם, לא לשפוט אותם שוב – הם כבר נשפטו וריצו את עונשם, והם רוצים להשתקם".
בצד הרצון לעזור, המפגש עם האסירים, שמואשמים בפשעים חמורים לפעמים, מעלה כמובן גם דילמות. "תמיד קיים חשש מהנזק שעלול להיווצר אם זה לא יצליח, אבל כמו בכל מערכת יחסים בחיים הבסיס הוא אמון", אומר עידן, "אני לא מומחה, וגם עליי יכולים לעשות לפעמים מניפולציות, אבל לרוב האנשים רוצים להצליח. במחקרים שבודקים את שיעור החזרה של אסירים משוחררים לפשיעה ישראל ממוקמת במקום טוב באמצע בהשוואה למדינות מערביות אחרות – 62% חזרה לפשיעה. מסתבר שבעזרת הכשרה תעסוקתית ומציאת תעסוקה מתאימה, אפשר לצמצם את זה ביותר מ-50%. יש משהו במסגרת תעסוקתית שנותן כוח, אתה מרגיש שייך".
לדברי עידן, זה אכן מוכיח את עצמו: "מאז יריד התעסוקה הקודם אנחנו עוקבים אחרי כ-400 אסירים, ולא ידוע לי על אף אחד שחזר למאסר. אנחנו שומרים על קשר עם רוב האסירים המועסקים, כי למצוא עבודה זה רק ההתחלה, ולהרבה מהם אין ידע וניסיון בתעסוקה מחוץ לכלא, כך שהם זקוקים גם לייעוץ בעוד דברים – איך לבקש חופש, להודיע על היעדרות או מחלה וכן הלאה. אנחנו זמינים להם כל הזמן".
בעמותה מתאמצים להתאים את העובדים למקומות העבודה כדי שזה באמת יצליח. "היה לנו לדוגמה ילד בדואי בן 17 שבטעות דרס מישהו בכביש 40 וברח מרוב פחד, וגם ניסה להתאבד. הוא ישב בכלא 14 שנים שלמות בחרטה גדולה, ובזמן הזה למד בכלא עבודה שהצריכה שימוש במוטוריקה עדינה, אז חיפשנו לו מקום שימשיך את הרצף הטיפולי שלו. מצאנו לו עבודה בפס יצור באחד מהמפעלים במרכז, והוא עובד שם כבר כמעט שנה. אבל יש כל מני עבודות – יש למשל אסירים שמחפשים עבודה ברמה יותר גבוהה ממה שעשו בכלא, או אסירות משוחררות עם ילדים שצריכות עבודה מהבית. יש כל מיני צרכים".
אמנם היום יש היענות יפה מצד המעסיקים, אבל ההתחלה לא הייתה כל כך קלה. "ביריד הראשון זה לא היה פשוט בכלל. הייתי תמים. התקשרתי לבתי עסק, וגם להם היו סטיגמות כמו שלי היו. אבל משיחה לשיחה התחלנו להבין שגם לעסקים יש צרכים, ושיש מחסור אדיר בעובדי כפיים במשק הישראלי: נגרים, רתכים, נהגים, מנהלי מחסן, עובדי ניקיון. יש לנו קשר גם עם הרשויות, כך שהאסירים המשוחררים מועסקים גם בגופים ציבוריים כמו רשות העתיקות, וביריד הקרוב תשתתף גם רשות הטבע והגנים. העבודה איתנו חוסכת למעסיקים את התיווך של חברות הקבלן מצד אחד, ומצד שני גם נותנת לאסירים המשוחררים כבוד ואמון".
"רוב האסירים שפונים אלינו מגיעים מרקע סוציואקונומי נמוך, ואין להם תמיכה כמו זו שהייתה לי בחיים", מסכם עידן, "ביריד התעסוקה הקודם כמה מהם ניגשו אליי עם דמעות בעיניים ואמרו לי שזו הפעם הראשונה שנותנים בהם אמון. כשנותנים אמון זה יותר חשוב מאהבה".
