חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996 - פרק ז׳ / הוראות כלליות - 15א

 

15א. השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996 - פרק ז׳ / הוראות כלליות - 15ב

 

15ב. (א) הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ יחולו גם לגבי אדם שהיה לחשוד, לנאשם או שהורשע בעבירה, כמשמעותם בסעיף 11ב, לפני תחילתו של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד) (תיקון), התשס״ה–2005, ובלבד שלא יינטלו מאדם כאמור אמצעי זיהוי, לפי הוראות אותו סימן, לאחר המועד כאמור בסעיף 11ב(ד), לפי הענין, אלא כאמור בסעיף קטן (ב).

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) ניתן ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ מאדם שהורשע לפני תחילתו של התיקון האמור בסעיף קטן (א) גם לאחר המועד האמור בסעיף 11ב(ד)(3), ויהיו נתונות לשוטר, לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור, הסמכויות האמורות בסעיף 11ו ובלבד שהתקיימו באותו אדם שניים אלה:

(1) האדם הורשע בעבירה לפי פרט (1)(ד) בתוספת הראשונה, למעט עבירות כאמור בסעיף 348(ד) ו־(ה) בחוק העונשין;

(2 )לא חלפו יותר מעשר שנים מיום שהורשע בעבירה כאמור בפסקה (1), או מיום שבו שוחרר ממאסר, לפי המאוחר.

(ג)הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ יחולו גם לגבי אדם שהורשע מחוץ לישראל ונושא את עונשו בישראל, כאמור בסעיף 11ב(א)(4), לפני תחילתו של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס׳ 3), התשע״א–2011, ובלבד שלא יינטלו מאדם כאמור אמצעי זיהוי, לפי הוראות אותו סימן, לאחר המועד כאמור בסעיף 11ב(ד), אלא כאמור בסעיף קטן (ד).

(ד)על אף הוראות סעיף קטן (ג), ניתן ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ מאדם שהורשע לפני תחילתו של התיקון האמור בסעיף קטן (ג) גם לאחר המועד האמור בסעיף 11ב(ד)(3), ויהיו נתונות לשוטר, לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור, הסמכויות האמורות בסעיף 11ו, ובלבד שהתקיימו באותו אדם שניים אלה:

(1) האדם הורשע בעבירה לפי הדין הזר המקבילה לעבירה לפי פרט (1)(ד) בתוספת הראשונה, למעט עבירות כאמור בסעיף 348(ד) ו־(ה) בחוק העונשין;

(2) לא חלפו יותר מעשר שנים מיום שהורשע בעבירה כאמור בפסקה (1), או מיום שבו שוחרר ממאסר, לפי המאוחר.

הזכות לנוכחות בבית המשפט

 

כל אדם רשאי להיות נוכח בדיונים המתקיימים בבתי המשפט מכוח עקרון "פומביות הדיון"

בדיונים שנקבע כי יתנהלו ב"דלתיים סגורות", נוכחות הקהל באולם אסורה

נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון המתנהל בעניינו, גם אם נקבע כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות

הזכות לנוכחות בבית המשפט

 

ככלל, כל אדם רשאי להיות נוכח בדיונים המתקיימים בבתי המשפט בישראל.

על-פי החוק, דיונים מתקיימים בפומבי ובדלתיים פתוחות.

קיימים מקרים חריגים שבהם החוק קובע במפורש כי הדיונים יתנהלו בדלתיים סגורות (כגון דיונים בבית המשפט לנוער), או שבית המשפט רשאי לקבוע כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות (לדוגמה, לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע). במקרים אלו, הנוכחות של קהל באולם ללא אישור מבית המשפט היא אסורה.

הזכות לנוכחות בבית המשפט - מי זכאי להיות נוכח בדיונים

 

כל אדם זכאי להיות נוכח בדיוני בית המשפט שאינם מתקיימים בדלתיים סגורות.

הזכות לנוכחות בבית המשפט - נוכחות בדלתיים סגורות

 

ישנם חוקים המגבילים את האפשרות להיות נוכחים בעת דיון המתנהל בבית משפט, כחריג לכלל שדיוני בית המשפט יתקיימו בפומבי.

קיום הדיון בדלתיים סגורות נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

הסיבות להחלטה של קיום הדיון בדלתיים סגורות עשויות להיות, למשל: צורך להגן על ביטחון המדינה, סכנה לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה, מתן אפשרות לעד לתת עדות חופשית, הגנה על סוד מסחרי, הגנה על זהות מתלוננים בעבירות מין, הגנה על קטינים וחסרי ישע ועוד.

לאחר שבית המשפט הורה על קיום דיון בדלתיים סגורות, הוא רשאי להתיר לאנשים מסויימים להיות נוכחים בדיון או בחלק ממנו.

לנפגעי עבירה מעמד מיוחד בחוק, המאפשר להם להיות נוכחים גם בדיונים בעניין העבירה שממנה נפגעו, ואשר נערכים בדלתיים סגורות.

נפגע העבירה אף זכאי להגיע לדיון בדלתיים סגורות עם מלווה לפי בחירתו.

אם נפגע העבירה מעיד בתיק, ככלל הוא לא יורשה להיות נוכח בדיונים, אלא לאחר עדותו.

לשופט המנהל את הדיון ישנו שיקול דעת לחרוג מהוראות החוק ולא לאפשר גם לנפגע העבירה או לאדם המלווה אותו להיות נוכח, אך זאת רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

הזכות לנוכחות בבית המשפט - נוכחות בבית משפט לנוער

 

בבית המשפט לנוער, ככלל, הדיונים מתנהלים כולם בדלתיים סגורות.

לכן בתיקים המתנהלים בבית המשפט לנוער (כשהנאשם הוא קטין), אין לנפגע העבירה זכות בחוק לנוכחות, אולם השופט רשאי להתיר את נוכחותו בדיון.

צו איסור פרסום

 

צו איסור פרסום נועד למנוע פגיעה בחקירה או פגיעה בשמו הטוב או בחייו של אדם

העונש על פרסום מידע שחל עליו צו איסור פרסום הוא עד שישה חודשי מאסר, או עד שנת מאסר במקרה שמדובר במידע הנוגע לקטין.

צו איסור פרסום

 

צו איסור פרסום אוסר לפרסם מידע הנמצא בידי בתי-המשפט.

מטרת הצו היא הגנה על אינטרסים של הציבור, מניעת פגיעה בחקירה או בשמו הטוב וחייו של אדם.

בית-המשפט מוסמך להוציא צו זה, בין היתר:

על דיון המתנהל בדלתיים סגורות, לגביו לא יפורסמו פרטים אלא ברשות בית-המשפט.

בדיון בו אחד הצדדים או אחד העדים הוא קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה - לא יפורסמו שמו, תמונתו, מענו או פרטיו העשויים להביא לזיהויו.

בית-המשפט מוסמך להוציא צו איסור פרסום על דיוני בית-המשפט, במקרה שראה צורך להגן על ביטחונו של צד להליך המשפטי, עד, אדם ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות.

בית-המשפט מוסמך לאסור פרסום שמו או פרטי חקירתו של חשוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום אם הדבר עלול לפגוע בחקירה, או אם ראה בית-המשפט כי לחשוד עלול להיגרם נזק חמור.

העונש על הפרת הצו הוא עד שישה חודשי מאסר.

צו איסור פרסום - איסור על פרסום פרטיו של קטין

 

בסעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) נקבע כי אין לפרסם את שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו, בין על-ידי כלל הציבור ובין על-ידי סביבתו הקרובה של הקטין.

אסור לרמוז על זהותו של הקטין באמצעות פרסום של קולו, דמותו (כולה או חלקה), סביבתו או דמויות הקרובות לו ובכל דרך אחרת שבה יהיה אפשר לגלות כי הקטין הובא בפני בית-המשפט.

כמו כן מפורטים בסעיף רשימת מקרים העלולים להביא לזיהויו של הקטין, לקשור אותו לדבר עבירה או לפגוע בחובת החיסיון.

העונש לפי סעיף זה הוא שנת מאסר.

צו איסור פרסום - הוצאת צו איסור פרסום

 

את צו איסור הפרסום יכולים לבקש הגורמים הבאים: התביעה, נאשם חשוד, נאשם, או עד בהליך פלילי.

איסור הפרסום הוא אוטומטי כשמדובר בקטין שהוא חשוד, נאשם או נפגע מעבירה.

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

 

במקרים המתאימים, התביעה רשאית להימנע מהגשת כתב אישום כנגד אדם החשוד בעבירה ולסגור את התיק נגדו בהסדר מותנה

ההסדר יכלול את פרטי העבירה, הודאת האדם החשוד והתנאים אותם עליו למלא על פי ההסדר

במקרה של הפרת התנאים או סירוב לחתום על הסדר מותנה, יוגש כתב אישום כנגד האדם החשוד

פרטי ההסדר יפורסמו ללא זיהוי האדם החשוד או נפגע העבירה

במקרים מסוימים, התביעה רשאית להימנע מהגשת כתב אישום נגד אדם, ולסגור את התיק בעניינו בעילה של "סגירת תיק בהסדר".

האפשרות של הסדר מותנה קיימת בסוגים מסוימים של עבירות.

הפרת תנאי ההסדר תביא להעמדתו לדין של האדם בעתיד.

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

 

התביעה רשאית לחתום עם אדם חשוד בעבירה על הסדר מותנה בהתקיים כל התנאים הבאים:

1.העונש המקסימלי על העבירה בה האדם חשוד הוא פחות מ-3 שנות מאסר.

2.העונש המתאים לאדם החשוד, לדעת התביעה, אינו כולל מאסר בפועל.

3.אין לאדם החשוד רישום פלילי מ-5 השנים שלפני ביצוע העבירה.

4.לא מתקיימים הליכים משפטיים פליליים אחרים נוספים בעניינו של האדם החשוד.

5.התביעה סבורה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור.

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - תוכן ההסדר המותנה

 

ההסדר המותנה יכיל את הפרטים הבאים:

תיאור העובדות והוראות החוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות להגשת כתב אישום.

הודאת האדם החשוד בעובדות המהוות עבירה.

התנאים שעל האדם החשוד למלא בהתאם לתנאי ההסדר.

התקופה שנקבעה לקיום ההסדר, והדרך שבה האדם יוכיח כי מילא אחר תנאי ההסדר.

הצהרה האדם החשוד לפיה הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר תביא להגשת כתב אישום והעמדה לדין, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר.

האדם החשוד רשאי לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום, אם העובדות המתוארות בה אינן זהות לתיאור העובדות שבהסדר המותנה.

טיפ:

האדם החשוד רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין לצורך סגירת התיק בהסדר מותנה.

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - התנאים בהסדר מותנה

 

התביעה רשאית לכלול תנאים שונים אותם צריך האדם למלא כדי לקיים את ההסדר המותנה.

התנאים עשויים להיות כל אחד מהבאים:

תשלום קנס למדינה.

תשלום פיצוי לנפגע עבירה.

התחייבות להימנע מביצוע עבירה.

עמידה בתנאי תוכנית שיקום (לאחר קבלת אישור שירות המבחן למבוגרים).

נקיטת פעולות לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה או למניעת ביצוע עבירה (כגון מכתב התנצלות והשבת חפץ לנפגע, התחייבות שלא להיכנס למקום או לא להיות בקשר עם אדם, התפטרות, פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי ירי ועוד).

לאחר שהתביעה תשתכנע כי האדם החשוד מילא אחר כל התנאים בהסדר המותנה, היא תסגור את התיק בעילה של "סגירת תיק בהסדר".

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - הבעת עמדתו של הנפגע

 

היות שהסדר מותנה נעשה בין הגוף התובע לבין הנאשם, הוא נחשב להחלטה מנהלית.

לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורה קיימת הזכות להביע את עמדתם בעניין ההסדר.

נפגע העבירה יכול לבקש להביע את עמדתו בכתב או בעל פה לפני הגורם המאשר - פרקליט המחוז או פרקליט בכיר מטעמו - בתוך 14 יום מהמועד שהמידע על ההסדר המותנה הובא לידיעתו.

למרות הזכות להבעת עמדתו של הנפגע, הגוף התובע אינו מחויב לאמץ אותה.

נפגע עבירה שרוצה לתקוף הסדר מותנה לאחר שנשמעה עמדתו ולא התקבלה, יכול לעתור לבג"צ בבקשה לבטל את ההסדר.

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - סירוב להסדר מותנה או הפרת תנאי הסדר מותנה

 

אדם אשר סירב להסדר מותנה, או הפר את תנאי ההסדר, יוגש נגדו כתב אישום והוא יועמד לדין.

התובע רשאי שלא להעמיד לדין את האדם, אם לאחר הסירוב או הפרת התנאים, התגלה מידע חדש המצדיק זאת.

אם האדם מילא אחר חלק מהתנאים בהסדר, בית המשפט יתחשב בכך בשלב גזירת העונש.

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - פרסום ההסדר המותנה

 

התביעה תפרסם באתר האינטרט שלה את הפרטים הבאים הנוגעים להסדר המותנה:

עצם סגירת תיק בהסדר מותנה.

מהות העבירה ונסיבות העבירה, הכולל את תיאור העובדות שבהן הודה האדם החשוד והוראות החוק הרלוונטיות.

תנאי ההסדר.

חשוב: הפרטים יפורסמו ללא פרטי זיהוי של האדם החשוד או של נפגע העבירה.

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - חשוב לדעת

 

לאדם החשוד מותר להיות מיוצג על ידי עורך דין לצורך סגירת התיק בהסדר מותנה.

ההליך אינו תקף לקטינים החשודים בעבירות. לפרטים נוספים ראו קטינים בהליך הפלילי.

שוטר רשאי לדרוש הצגת תעודת זהות אך לא רשאי לבצע פעולות שיטור נוספות ללא חשד לביצוע עבירה

 

שוטר מוסמך לדרוש מאדם להזדהות בפניו באמצעות הצגת תעודת זהות, גם אם אין חשד שאותו אדם עבר עבירה

הדרישה להצגת תעודת הזהות חייבת להיות רלוונטית למידע שנמצא בתעודת הזהות, כגון צורך בבירור מקום מגורים או מעמד אישי

לשוטר אסור לבצע פעולות שיטור נוספות כגון בירור פרטים במסוף המשטרתי או תשאול, אם אין חשד שהאדם עבר עבירה

בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) דן בעתירה שהוגשה כנגד נוהל הצגת תעודת זהות וחובת הזדהות בפני שוטר (02.220.008) מיום 6.3.2019

בהתאם לנוהל, שוטר רשאי לדרוש אדם להציג בפניו תעודת זהות, גם אם לא קיים חשד שאותו אדם עבר עבירה, וכן לבצע פעולות שיטור נוספות, כגון תשאול, בדיקת פרטים במסוף המשטרתי, קיום בירור טלפוני עם המוקד המשטרתי ועוד.

בג"ץ קבע כי חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, אכן מסמיך שוטר במסגרת מילוי תפקידו, לדרוש מאדם להזדהות באמצעות הצגת תעודת זהות, וזאת גם אם אין חשד סביר שאותו אדם ביצע עבירה.

עם זאת, הדרישה לא יכולה להיות שרירותית, וחייב להתקיים קשר רלוונטי בין הדרישה להזדהות ובין המידע המצוי בתעודת הזהות (כגון מקום מגורים, מעמד אישי וכדומה), או לעצם קיומה של תעודת הזהות (למשל בשאלה האם אדם הוא אזרח המדינה).

לגבי פעולות שיטור נוספות כגון בירור מידע במסוף המשטרתי, נקבע כי כל עוד אין חשד לביצוע עבירה, השוטר אינו מוסמך לבצע פעולות אלה, משום שיש בהן פגיעה משמעותית יותר בזכויות אדם, כגון חופש התנועה, הזכות לפרטיות וכבוד האדם.

בג"ץ קובע כי הנוהל מבוטל, וכי על המשטרה לגבש נוהל חדש תחתיו אשר תואם את פסיקת בג"ץ.