יום שבת, 3 בדצמבר 2016
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 1
כללי
סעיף 1. א. הביקור הוא אחד מאמצעי הקשר החשובים שבין האסיר למשפחתו, חבריו וידידיו. הביקור עשוי להקל על האסיר בעת שהותו בבית הסוהר ולעודדו בשעות משבר.
ב. פקודה זו מפרטת את סדרי הביקור אצל אסירים ועצורים.
ג. ההוראות הרלוונטיות לגבי סדרי ביקור אסירים/עצורים ביטחוניים, קבועות בפקנ"ץ 03.02.00 - "כללים ביחס לאסירים ביטחוניים".
לגבי נושאים שאינם קבועים בפקנ"ץ 03.02.00 , יחולו ההוראות הרלוונטיות בפקודת נציבות זו.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 2
הבסיס החוקי
סעיף 2. א. פקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) התשל"ב - 1971 סעיפים 47 (ב), 48 ,49 , 50, 95 י'.
ב. תקנות בתי סוהר התשל"ח - 1978 תקנות - 19. 25-31, 34.
ג. תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז - 1997 תקנה 12.
ד. חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א - 1971 סעיף 13 ב(ב).
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 4
זימון תורים
סעיף 4. א. ככלל, קביעת מועדי הביקורים תבוצע במערכת תב"ל (תכנון ביקורים לאסיר) לזימון תורים.
ב. ניתן להגיע לביקור ללא תיאום במערכת תב"ל, אולם תינתן עדיפות למבקרים שביצעו הזמנה באמצעות המערכת.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 5
הגדרות
סעיף 5. א. משפחה - קירבה ראשונה - אב, אם, בן, בת, בן/בת זוג, אח, אחות, סבא, סבתא, בן/בת חורג/ת של האסיר.
ב. קטין - מי שטרם מלאו לו 18 שנה.
ג. בוגר - שאינו קטין.
ד. ביקור סגור מפגש של האסיר עם אחרים כאשר מפרידה ביניהם חציצה מזכוכית או מרשת וההתקשרות מתבצעת באמצעות טלפון.
ה. ביקור פתוח מפגש של האסיר עם אחרים ללא חציצה מזכוכית או רשת.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 6
מועדי הביקורים
סעיף 6. א. ימי הביקורים יקבעו ע"י מפקד בית הסוהר ובאישור מפקד המחוז ויתקיימו בין השעות 08:00-16:00 בימי חול, וביום שישי בין השעות 08:00-14:00 , ובכל מקרה לא יפחתו מ - 3 ימי ביקורים בשבוע.
ב. מפקד בית הסוהר באישור מפקד המחוז רשאי לאשר ביקור פרטני בנסיבות מיוחדות ובמועדים נוספים מהאמור בסעיף 6.א'.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 7 - אסירים שפוטים
תדירות הביקורים
סעיף 7 - אסירים שפוטים. 1. בהתאם לפקודת בתי הסוהר, מותר להרשות ביקור לאסיר שפוט לעיני סוהר ובטווח שמיעתו, בתום שלושת החודשים הראשונים של מאסרו ולאחר מכן כל חודשיים.
2. ניתן להגדיל את תדירות הביקורים אצל אסירים שפוטים במסגרת טובות הנאה - אחת ל - 14 ימים, גם אם טרם חלפו 3 חודשים מתחילת מאסרו.
3. תדירות הביקורים תחושב מיום קבלת האסיר למשמורת בשב"ס. אם האסיר התקבל מבית סוהר אחר, תחושב תדירות הביקורים ממועד הביקור הקודם אותו קיבל בבית הסוהר ממנו הועבר.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 7 - עצורים
תדירות הביקורים
סעיף 7 - עצורים. 1. תקנה 12 לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) (תנאי החזקה - במעצר) תשנ"ז - 1997 קובעת את זכותו של עצור עד תום ההליכים/עד החלטה צאחרת, לקבל מבקרים אחת לשבוע לפרק זמן של 30 דקות.
2. עצור לימים בוגר לא זכאי לקבל מבקרים, אלא אם הממונה על החקירה אישר כי לא יהיה בכך כדי לפגוע בחקירה. כמו כן, הממונה על החקירה רשאי לאשר ביקור כאמור לעצור לימים, בתנאים שיבטיחו שהחקירה לא תיפגע.
אושר ביקור לעצור לימים, יהא הביקור בתדירות ובפרק הזמן המצוינים לעיל.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 7 - קטינים
תדירות הביקורים
סעיף 7 - קטינים 1. בהתאם להוראת סעיף 13 ב(ב) לחוק הנוער, עצור לימים קטין זכאי לקבל מבקרים מדרגת קירבה ראשונה. הממונה על החקירה, מוסמך לשלול זכות זו בהתקיים אחד מהתנאים המפורטים בסעיף 2 בתקנות הנוער. לעניין פסקה זו, "בן משפחה מדרגה ראשונה" - הורה, אח ובן זוג של הקטין מנישואין.
2. לעניין קטינים המוחזקים בסטטוס משפטי שאינו מעצר לימים, דהיינו: עצורים עד החלטה אחרת/ עצורים עד תום ההליכים/ שפוטים, יחולו ההוראות שבפקודות הנציבות החלות על כלל האסירים/עצורים.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 7 - אסירי הפרדה
תדירות הביקורים
סעיף 7 - אסירי הפרדה
תדירות הביקורים לאסירי הפרדה תהא כאמור בפקנ"ץ 04.03.00 - "החזקת אסירים בהפרדה".
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 7 - תושב חוץ
תדירות הביקורים
סעיף 7 - תושב חוץ. 1. אסיר שהוא תושב חוץ (שאינו תושב איו"ש או אזח"ע) רשאי להגיש בקשה בכתב, לאישור ביקור של מי שאינו בן משפחה ובלבד שמספר המבקרים לא יעלה על שניים. בבקשה יצוינו פרטי המבקרים.
2. הבקשה תישלח באמצעות מנהל האגף לקמ"ן היחידה שיעבירה עפ"י נוהלי המודיעין, לראש חטיבת מודיעין ולבדיקת השב"כ.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 8
תוספת ביקורים
סעיף 8. א. מפקד בית הסוהר רשאי לאשר לאסיר פלילי שפוט, עד שני ביקורים נוספים בחודש בהתקיים אחת מהעילות הבאות:
1. האסיר הצטיין בעבודה, לימודים או תפקוד באגף.
2. המלצת עובד סוציאלי או רב, לאור נסיבות משפחתיות המצדיקות הגברת הקשר עם המשפחה.
ב. אישור מתן ביקורים אלו יינתן בכפוף להמלצת הגורמים הקבועים בנספח א' - "הנחיות מיוחדות לביקור אסיר", האישור והנימוק לכך יוזנו במערכת הממוחשבת ויירשמו בתיק המנהלי של האסיר על גבי הטופס שבנספח א'. הטופס החתום יתויק בתיק האסיר לאחר ביצוע הביקור.
ג. אושרה תוספת ביקורים ג.ברציפות, לא תעלה תקופה זו מעל 3 חודשים. תוספת ביקורים רצופים מעבר לתקופה זו מחייבת אישור מפקד המחוז.
ד. בסמכות מפקד מחוז לאשר תוספת קבועה לאוכלוסיות אסירים ייחודיות.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 9
משך הביקורים
סעיף 9. א. משך הביקור אצל אסיר פלילי או עצור )פלילי או ביטחוני( הוא - עד 30 דקות.
ב. משך הביקור אצל אסיר ביטחוני שפוט הוא עד 45 דקות.
ג. מפקד בית הסוהר רשאי ב. לאשר לאסיר שפוט, בהתאם לשיקול דעתו, אם ראה טעם מיוחד המצריך זאת, הארכת ביקור עד שעה לכל היותר (כולל התוספת). החלטה כאמור, תוזן למערכת הממוחשבת ותירשם בטופס שבנספח א' ותתויק בתיק המנהלי של האסיר.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 10
מספר המבקרים
סעיף 10. א. מספר המבקרים הבוגרים אצל אסיר בביקור אחד לא יעלה על שלושה, אליהם רשאים להצטרף ילדי האסיר הקטינים.
ב. למרות האמור לעיל, רשאי מפקד בית הסוהר לאשר הגדלת מספר המבקרים הבוגרים אצל אותו אסיר בביקור אחד, לכל היותר בשניים נוספים. החלטה כאמור, תוזן למערכת הממוחשבת ותירשם בטופס שבנספח א' ותתויק בתיק המנהלי של האסיר.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 11
ביקורי קטינים
סעיף 11. א. ככלל, תותר כניסת קטין לביקור בליווי הורה ו/או אפוטרופוס.
ב. במידה וההורה אינו נכנס לביקור אך הופיע עם הקטין, תותר כניסת הקטין ללא ליווי ההורה.
ג. קטין המעוניין לבקר אסיר מקרבה ראשונה ללא ליווי בוגר, יותר הביקור בכפוף להצגת מסמך החתום ע"י אחד מהאפוטרופוסים המאשר את כניסתו לבית הסוהר ללא ליווי בוגר.
למסמך יצורף צילום תעודת זהות/הדרכון של האפוטרופוס החתום ואישור נוטריון.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 12
ביקורים מיוחדים
סעיף 12. מפקד בית הסוהר מוסמך לאשר כניסת המבקרים הבאים, שלא בימים ובשעות הביקורים הרגילים. האישור יוזן במערכת הממוחשבת ויתויק בתיק המנהלי של האסיר:
א. 1). ביקור עורך דין או טוען רבני עפ"י הכללים בפקודת נציבות 04.34.00 - "מתן שירות מקצועי לאסירים ועצורים על ידי עורכי דין".
2. ביקור עו"ד אצל אסיר/עצור בטחוני יערך גם עפ"י ההוראות הקבועות בפקנ"ץ 03.02.00 - "כללים ביחס לאסירים ביטחוניים".
ב. ביקור רב או איש דת מוסמך בתאום עם רב בית הסוהר.
ג. ביקור אצל אסיר שמחלתו חמורה עפ"י חוות דעת רפואית.
ד. 1). ביקור נציג מדינה זרה, נציג ארגון בינלאומי, לאחר תאום עם רמ"ח האסיר כמפורט בפקודת נציבות 03.11.00 - "ביקור נציגים דיפלומטיים וקונסולאריים בבית הסוהר".
2. ביקורי נציגי הצלב האדום יבוצעו לפי הוראות פקודת נציבות 03.12.00 - "ביקור הצלב האדום הבינלאומי בבתי הסוהר".
ה. ביקור בן משפחה לצרכים טיפוליים, חינוכיים, לפי המלצת עו"ס, קצין חינוך או רב בית הסוהר.
הביקור האמור יתקיים בנוכחות הגורם הרלוונטי.
ו. ביקור של עו"ס מלשכת רווחה, קצין מבחן, יועץ הרשות לשיקום האסיר.
ז. ביקור חד - פעמי של אזרח אצל אסיר לצורך סיוע בתהליך טיפולי או שיקומי בתיאום עם ר"ת טו"ש, קצין חינוך או רב בהתאם.
ח. ביקור חבר כנסת אצל אסיר מסוים לאחר אישור מלשכת הנציב, ראה פקודת נציבות 03.13.00 : "ביקור אישי של חבר כנסת בבית סוהר".
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 13
ביקור פתוח/סגור
סעיף 13. א. 1) ככלל הביקורים יהיו סגורים, ביקורים פתוחים יינתנו בכפוף להחלטת מפקד היחידה ובהתאם ליכולת המתקן.
2. ניתן לבחון מתן ביקור פתוח אחת לשבועיים באגפי נ"ס, אגפי הפרדה, אגף שמור, מתקדמים, שיקום ולש"מ.
3. בסמכות מפקד בית הסוהר לאשר ביקור פתוח במקרים מיוחדים שלא צוינו לעיל.
4. סוג הביקור יצוין בנספח א'.
ב. אסירים ביטחוניים יחולו הוראות פקודת נציבות 03.02.00 לעניין מחיצה - שקופה שבין האסיר למבקר.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 14
מקום המתנת המבקרים
סעיף 14. א. מקום המתנת המבקרים יהיה תחת סככה לשם הגנה בפני שמש, רוחות וגשמים.
ב. במקום המתנת המבקרים יוצב שלט בעברית, בערבית ובו מידע אודות שעות הביקורים, ימי הביקור, מספר המבקרים המותר, איסור הכנסת חפצים אסורים, סדרי מסירת חפצים המותרים בהכנסה ועוד.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 15
תהליך הביקור
סעיף 15. א. מבקר חייב להזדהות במסוף הביקורים בעזרת תעודה רשמית של מדינת ישראל ותמונה מזהה הצמודה לתעודה, כגון: תעודת זהות, תעודת חוגר/מילואים, רישיון נהיגה ממוחשב ובר תוקף. תושב חוץ יזוהה בעזרת דרכונו ותמונה. תותר כניסת תושב שטחים בכפוף להצגת היתר כניסה לישראל ממנהלת התיאום והקישור וצל"א.
ב. פרטי המבקר יוקלדו במערכת הממוחשבת.
ג. מפקד בית הסוהר לא יתיר כניסתו של מבקר המסרב לעבור את הבדיקות הביטחוניות הנדרשות.
ד. זיהוי מבקרים יבוצע ע"י אחראי ביקורים/קצין או סוהר שהוסמך ע"י מפקד המחוז.
ה. חיפוש על מבקרים ייעשה בהתאם לפקנ"ץ 03.06.00 "עריכת חיפושים בגופו של - אדם ובכלי רכב".
בדיקת הנכנסים לבית הסוהר תבוצע בהתאם לנוהלי הביטחון.
במקרים בהם עולה חשש כי חפץ מסוים המצוי על המבקר עלול לשמש אמצעי הברחה, רשאי אחראי ביקורים להתנות את כניסת המבקר בכפוף להפקדת החפץ האמור.
ו - 1.במקרים של חשיפת ניסיון להבריח חפץ אסור ע"י אסיר או מבקר, יופסק מיד הביקור.
2. הואיל וניסיון ההברחה הוא גם עבירה פלילית, יש להזעיק את המשטרה. במידה וניסיון ההברחה בוצע ע"י מבקר, יש לעכבו עד לבוא המשטרה. במקרים בהם משטרת ישראל לא מצאה לנכון להתערב באירוע, ישוחרר האזרח לאחר קבלת אישור מאג"ם מחוז ובכל מקרה לא יעוכב המבקר מעבר ל 3 שעות.
3. מפקד בית הסוהר רשאי למנוע הכנסת מבקר אשר עלול לגרום, לאור התנהגותו בעבר במקום הביקורים, להפרת הסדר וכללי ההתנהגות הנדרשים בעת הביקורים. החלטתו המנומקת תוזן למערכת הממוחשבת ותתויק בתיק האסיר.
ז. נכים עם תעודת נכה, נשיו.ם בהריון או נשים עם תינוקות, יקבלו זכות קדימה בכניסה לחדר הביקורים.
מקום בו אין גישה מתאימה עבור נכים המתניידים באמצעות כיסא גלגלים,באחריות מפקד בית הסוהר להקצות דרך גישה מתאימה ו/או מקום מפגש מתאים.
ח - 1. אחראי הביקורים רשאי להורות על הפסקת ביקור אם המבקר או האסיר, גרם לאי סדרים במהלך הביקור, ולא נשמע להוראות הסוהרים.
2. במקרה של התפרעות מבקרים או בהתרחש אירוע חריג חמור במהלך הביקור, מוסמך מפקד בית הסוהר בהתחשב בנסיבות האירוע וחומרתו, להורות על הפסקת הביקורים לגבי כל המבקרים באותה עת.
דיווח על כך יימסר למפקד המחוז.
ט. אחראי הביקורים יפעל בח. התאם למידע שקיבל אודות סדרי הביקור שאושרו לאסיר - ראה נספח א' המצ"ב.
י. כל כניסה של מבקר תוזן למערכת הממוחשבת.
יא. בכל יחידה ינוהל יומן במסוף הביקורים ובאולמות הביקורים, בו יתועדו שמות האסירים, ביקור פתוח / סגור, משך הביקור, אישורים פרטניים/הנחיות מיוחדות ואירועים חריגים.
יב. לבוש והופעה אסירים שפוטים יגיעו לחדר הביקור במדי אסיר.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 16
כללי התנהגות הסוהרים אל המבקרים
סעיף 16. הסוהרים יתודרכו ביום הביקורים ע"י מפקד משמרת ו/או קצין אג"מ, בשים לב להתנהגות אדיבה ומנומסת כלפי המבקרים. כנגד סוהרים אשר לא יקפידו על התנהגות זויינקטו צעדים משמעתיים.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 17
הכנסת פריטי ציוד לאסיר בעת ביקור
סעיף 17. א. פריטי ציוד שרשאי אסיר לקבל ממשפחתו בהתאם לפקנ"ץ 04.33.00
"החזקה, אחסנה ושינוע פריטי ציוד של אסירים", יימסרו לסוהר הממונה על קבלת הציוד במסוף הביקורים וייבדקו על ידו.
יש להקפיד שלא להשחית או לקלקל הפריט בעת הבדיקה.
הציוד שהותר להכנסה יירשם בטופס "קבלת פריטי ציוד עבור אסיר" (נספח ג').
עותק מהטופס יימסר למבקר מוסר פריטי הציוד.
לאחר מסירת הציוד לאסיר יחתום האסיר כי הוא מאשר קבלת הפריטים.
פרטי הציוד שהתקבלו יוזנו למערכת הממוחשבת והטופס יתויק בתיקו המנהלי והעתק ממנו יימצא במסוף הביקורים.
ב. אין לקבל ממבקרי אסירים כספים במזומן או בהמחאות בעבור האסירים. יש להבהיר למבקרים כי הכנסת כסף מתבצעת רק באמצעות הפקדה בבנק הדואר לזכות חשבון האסיר, עפ"י תלושי הפקדה שיימסרו לבני המשפחה.
למרות האמור לעיל, במקרים מסוימים ובהתאם למדיניות, מוסמך ראש אג"ם להתיר האמור לאסירים ביטחוניים.
ג. אסיר המעוניין כי יוצאו דברי מתיקה וחטיפים במהלך הביקור, יגיש בקשה למנהל האגף לרכוש עבורו חבילת ממתקים במרכז המכר היחידתי.
החבילה תימסר על ידי אנשי הסגל , ללא מגע יד אסיר.
בתום הביקור, דברי המתיקה שנותרו יימסרו למבקרים.
יודגש כי מעת לעת יאופיינו פרטי החבילה ע"י מחלקת רכישות ובאישור סגן הנציב וראש אגף המטה.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 18
ביקור בין אסירים קרובי משפחה מדרגה ראשונה
סעיף 18. א. הוראות סעיף זה מתייחסות לאסירים בקרבת משפחה כדלקמן:
אב, אם, בן, בת, בת זוג, בן זוג, אח, אחות.
ב. אסירים פליליים רשאים לבקר אסירים שהם בקרבת משפחה מדרגה ראשונה.
ג. לא יאושר מפגש כאמור בסעיף ב' לעיל לאסירים אשר תפקודם בביס"ר שלילי.
ד. ככלל לא יאושר מפגש בין אסירים קרובי משפחה ביטחוניים, אלא מטעמים חריגים או הומאניים וכאשר תפקודם בבית הסוהר אינו שלילי. חריגה מכלל זה אפשרית רק באישור ממ"ז תוך פירוט שיקוליו לאחר המלצת מפקד ביס"ר.
ה. תוקפו של כל אישור למפגש כאמור הוא למפגש אחד בלבד.
ו. מפגש בין בני זוג ששניהם אסירים יכול להתקיים לכל היותר בתדירות של אחת לחודשיים, בתנאי שלא חל שינוי לרעה בתפקוד אחד מבני הזוג.
ז. ביקור בין אסירים בני אותו מין מפקד בית הסוהר יקבע את משך המפגש - בהתחשב בנסיבות, ובמיקום כליאת האסירים כל מקרה לגופו, כאשר משך - המפגש לא יעלה על 24 שעות.
ח. ביקור בין אסירים ממין שונה יתקיים במסגרת ביקור פתוח ומשך המפגש לא - יעלה על שעה.
ט. אסיר המבקש לבקר אסיר, יפנה בכתב למפקד בית הסוהר, ככל ומדובר בבקשה למפגש בין בני זוג אסירים, תינתן חוו"ד עו"ס.
י. מפקד בית הסוהר יאמת אם אכן מדובר בקרוב משפחה כאמור בסעיף קטן א' לעיל וישלח בקשת האסיר לקצין ניהול אסירים מחוזי בצירוף חוות דעתו ויציין:
1. מקום המפגש הרצוי.
2. משך המפגש.
3. תאריך הרצוי למפגש.
4. חוו"ד סוציאלית במקרה בו מדובר במפגש בין בני זוג ששניהם אסירים.
יא. ק. ניהול אסירים מחוזי יפנה לגורמים הבאים:
1. מפקד בית הסוהר בו כלוא האסיר, בן משפחה, אותו האסיר מעוניין לבקר, לשם קבלת חוות דעת אודות האסיר ואת הסכמתו של האסיר לקיום הביקור.
2. אם מדובר על בית סוהר מחוץ למחוז, יפנה לק. ניהול אסירים במחוז הרלוונטי בו כלוא האסיר.
3.קצין מודיעין מחוזי לקבלת חוות דעת אודות המפגש בין שני האסירים.
יב. 1 לאחר קבלת חוות הדעת, יחליט ק. אסירים מחוזי בנדון ויודיע החלטתו בכתב למפקדי בתי הסוהר בצירוף עותק ליחידת נחשון, תוך ציון פרטים מלאים של האסירים, מקום המפגש, משך המפגש, תאריך המפגש ואופן העברת האסיר למפגש.
2. ההחלטה כאמור תתועד במערכת הממוחשבת.
3. כל שינוי במועד המפגש או משכו ייעשה אך ורק ע"י ק. ניהול אסירים המחוזי שאישר המפגש כאמור.
4. מפקד בית הסוהר יעביר האסיר רק אם קיים אישור תקף להעברה במערכת הממוחשבת.
יג. ליווי וביצוע המפגש:
1. האסיר יועבר ע"י ליווי נחשון לבית הסוהר שבו יתבצע המפגש.
2. אם האסיר נמצא בבית סוהר סמוך לבית הסוהר בו מתבצע המפגש, מוסמך ק. ניהול אסירים מחוזי לאשר כי האסיר יועבר בליווי היחידה לבית סוהר הסמוך. ק. ניהול אסירים מחוזי מוסמך לאשר כי הביקור יתבצע בדרך של כניסת האסיר לבקר את קרובו בעת חופשתו (דרך מסוף המבקרים). באישורו יפרט את משך הביקור ומועדו.
יד. אם היו תקלות בביצוע המפגש, ידווח על כך מפקד בית הסוהר לק. ניהול אסירים מחוזי.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 19
ביקור ע"י מי שהיה אסיר
סעיף 19. א. בקשת אסיר לכניסת אסיר לשעבר לבקרו, לרבות מי שריצה מאסר בעבודות שירות (להלן: "אסיר לשעבר"), או פניה ישירה של האסיר לשעבר לאשר ביקורו אצל אסיר בבית הסוהר, תועבר לטיפול ק. ניהול אסירים ביחידה שיעבירה להחלטת מפקד בית הסוהר וזאת לאחר קבלת חוות דעת קמ"ן ביס"ר, בהתאם לנספח ב' "אישור כניסה לאסיר לשעבר המבקר אסיר".
ב. החלטה בנדון תתקבל ע"י מפקד בית הסוהר, וזאת בתוך 14 ימים מיום קבלת הבקשה. במקרים בהם האישור כפוף לעמדת גורמי ביטחון מחוץ לשב"ס תתקבל החלטה לא יאוחר מ - 30 ימים. האישור יכול שיהיה אישור קבוע, אישור לתקופה מוגדרת, מספר הביקורים המאושרים, אישור חד פעמי או אישור מותנה בתנאים. האישור יהיה כפוף לשינוי נסיבות, כגון מעבר לבית סוהר אחר. הודעה בדבר ההחלטה תימסר בכתב למבקש בהקדם האפשרי.
ג. ככלל, הגישה תהיה לאפשר כניסת האסיר לשעבר אלא אם כן קיים מידע לגבי מעורבותו בפלילים ו/או שקיום המפגש מהווה סיכון לביטחון המדינה ו/או הציבור ו/או הביטחון, הסדר והמשמעת בבית הסוהר.
ד. השיקולים המנחים בכל מקרה ספציפי לשם קבלת ההחלטה בנדון, יהיו כדלקמן:
1. מידת הקרבה של האסיר לשעבר לאסיר לגביו מתבקש הביקור.
2. פרק הזמן שחלף ממועד שחרורו של האסיר לשעבר ועד למועד הגשת הבקשה לביקור. ככל שפרק הזמן שחלף ממועד השחרור או סיום עבודות השירות ארוך יותר, המשקל שיינתן לעובדת היות המבקר אסיר לשעבר, יקטן.
באם יימצא כי מדובר במאסר בגין הרשעה שכבר נמחקה בהתאם להוראות חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, הרי שלא תילקח בחשבון מעתה ואילך לצורך כניסת המבקר לביקור אצל אסיר.
3. מעמדו של המבקש לבקר בעת שהיה מוחזק בבית הסוהר: האם היה אסיר, עצור או עובד שירות. לכל אחד מאלה יינתן משקל שונה. באם היה עצור, עצור שלא הוגש נגדו כתב אישום או עצור עד תום ההליכים שלא הורשע. אם מדובר במי שהיה עצור לימים וחלפו למעלה מ 6 חודשים מיום שחרורו - מהמעצר ,עובדת היותו בעבר עצור פלילי לא תילקח בחשבון לעניין אישור כניסתו כמבקר.
אם מדובר במי שהיה עצור עד תום ההליכים שלא הורשע בסופו של יום וחלפו למעלה מ 5 שנים מיום שחרורו ממעצרו, עובדת היותו בעבר עצור - פלילי לא תילקח בחשבון לעניין אישור כניסתו כמבקר.
4. קיומו של מידע אודות מעורבותו של האסיר לשעבר בפלילים לאחר סיום תקופת מאסרו.
5. קיומו של מידע על אודות קיומם של קשרים של האסיר לשעבר עם עבריינים ו/או גורמים המהווים סיכון לבטחון המדינה ו/או הציבור.
6. קיומו של מידע אודות סכסוכים בין האסיר לשעבר לבין כלואים אחרים המוחזקים בבית הסוהר בו מתבקש הביקור.
7. נסיבות מיוחדות נוספות.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 20
מניעת פגישה עם עיתונאי בבית הסוהר
סעיף 20. א. אסיר אינו רשאי להיפגש עם עיתונאי בבית הסוהר אלא בכפוף לאישור רמ"ח תקשורת והסברה.
ב. הסתבר במהלך הביקור כי המבקר הוא עיתונאי הנפגש עם האסיר במסגרת עבודתו העיתונאית, יופסק הביקור מידית ותיאסר כניסת העיתונאי לבתי הסוהר.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 21
מניעת ביקור אצל עצור
סעיף 21. א. בסמכות נציב בתי הסוהר )להלן: "הנציב"(, להורות על מניעת ביקורים אצל עצור למשך עד חודש ימים, אם יש לו יסוד סביר לחשוד כי העצור עלול לנצל את הביקורים למטרות פגיעה בביטחון המדינה או בביטחון הציבור.
ב. הנציב מוסמך להאריך האיסור מעת לעת לתקופות נוספות של עד חודש ימים בכל פעם ובלבד ש 10 ימים לפחות לפני הארכת האיסור, נמסרה לעצור הודעה - בכתב על כוונת הנציב להורות כאמור ועל זכותו לעתור בעניין זה לבית המשפט. עותק ההודעה ישלח לסנגוריה הציבורית.
ג. מניעת ביקורים לתקופה רצופה העולה על 90 ימים טעונה אישור השר לביטחון פנים.
ד. הוראות סעיף זה לא יחולו על פגישת העצור עם עו"ד.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 22
מניעת ביקור אצל אסיר
סעיף 22. תקנה 30 (ג) לתקנות בתי הסוהר מקנה סמכות לנציב למנוע ביקורים אצל אסיר לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים, אם יש לו יסוד סביר לחשוד כי האסיר עלול לנצל ביקורים לשם פעילות שמטרתה פגיעה בביטחון המדינה או בביטחון הציבור. תקופה זו ניתנת להארכה לתקופות נוספות של 3 חודשים בכל פעם, אם שוכנע הנציב כי קיימת עדיין עילה כאמור למניעה.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 23
מניעת כניסת אדם לביקור
סעיף 23. א. תקנה 30 (ב) לתקנות בתי הסוהר התשל"ח - 1978 קובעת: "מנהל בית הסוהר רשאי לאסור, בהחלטה מנומקת ובכתב, את כניסתו של מבקר לבית הסוהר, להגבילה בתנאים או להפסיק ביקור או פגישה עם אסיר, אם יש לו יסוד סביר לחשוד שביקורו של אותו אדם יגרום לפגיעה בביטחון המדינה, בביטחון הציבור או בסדר הטוב והמשמעת של בית הסוהר".
ב. מפקד ביס"ר או מפקד במ.חוז, המבקש לפסול כניסת אדם לבית הסוהר, יפנה לרע"ן ביטחון מידע בחטיבת המודיעין על גבי הטופס שבנספח ד' - "בקשה לפסילת כניסת אדם לבית סוהר שלא מחמת היותו אסיר או אסיר לשעבר" וינמק בקשתו על סמך אחת העילות שפורטו בסעיף קטן א' לעיל, תוך ציון לאלו בתי הסוהר מתבקשת פסילת כניסתו.
ג. רע"ן ביטחון מידע יחליט בבקשה כאמור.
ד. רע"ן ביטחון מידע יודיע בכתב לבתי הסוהר ולמחוזות על החלטתו.
ה. רע"ן ביטחון מידע ינהל מעקב על ההחלטות בנדון.
ו. אדם שנפסלה כניסתו לבית הסוהר ו/או האסיר שכניסת מבקרו נפסלה רשאי לפנות בבקשה למפקד בית הסוהר בבקשה לאשר כניסת המבקר. מצא לנכון מפקד בית הסוהר לאשר הבקשה, ינמק בקשתו החלטתו ויעבירה להחלטת רע"ן ביטחון מידע.
ז. בנוסף, יחליט רע"ן ביטחון מידע מיוזמתו או לפי פניית גורם אחר במחוז או בנציבות, על התרת כניסת אדם לביס"ר מקום בו חלפה העילה שבגינה נמנעה כניסתו.
ח. החלטות רע"ן ביטחון מידע יוזנו במערכת הממוחשבת.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 24
רשימת פסולי כניסה
סעיף 24. א. במערכת הממוחשבת ינוהל מעקב אחר פסולי כניסה לבתי הסוהר. החלטה על מניעת כניסת אדם לבית סוהר תוזן למערכת זו ע"י רע"ן ביטחון מידע .
ב. רשימת פסולי הכניסה במערכת הממוחשבת תשמש ככלי עזר לאחראי הביקורים בביס"ר. אחראי הביקורים יבדוק במערכת הממוחשבת האם האזרח המבקר הוא פסול כניסה, ואם כן, ימנע כניסתו לבית הסוהר.
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 25
מניעת מפגש עו"ד אסיר
סעיף 25. אם המבקר הוא עורך דין יש לפעול עפ"י הוראות פקנ"ץ 04.34.00
סדרי ביקור אצל אסירים - סעיף 26
פיקוח ובקרה
סעיף 26. מפקדות בית הסוהר והמחוז יערכו ביקורות שוטפות במסופי המבקרים, ויבחנו את התנהלות סדר יום הביקורים.
הביקורות תבוצענה בתדירות כדלקמן:
אג"ם יחידה - ביקורת שבועית
פיקוד יחידה - ביקורת חודשית
אג"ם מחוז - ביקורת רבעונית
יום רביעי, 16 בנובמבר 2016
עו"ד לא
עשרות אלפי אנשים בישראל נחקרים במשטרה מדי שנה ללא נוכחות סנגור. את המחיר משלמים החשודים עצמם, שיכולים להיות אנשים נורמטיביים ועלולים להסתבך לשווא ולפעמים זהו הציבור, שנפגע כשעבריינים זוכים לעונשים מופחתים, לאחר שמתברר שזכותם לנוכחות עורך דין בחקירה לא כובדה. תחקיר "ידיעות אחרונות" חושף מניפולציות מתוחכמות שבאמצעותן, בחלק מהמקרים, מונעת המשטרה מחשודים לפגוש עורך דין או גורמת להם לוותר על זכות זו. המשטרה: "אין פגיעה בזכויות חשודים, ובכללן זכות ההיוועצות"
כתבתו של אמיר שואן כתב ידיעות אחרונות 11.11.16
איורים: רות גוילי
זה היה מחזה אומלל. לבית משפט השלום בתל־אביב הוכנס בועז (שם בדוי, ככל השמות בכתבה), חולה בניוון שרירים. ארבעה סוהרי שב"ס נשאו אותו אל כיסא העצורים והדיון החל. על סדר היום: מעצרו של בועז בלילה הקודם, לאחר שאחייניתו ביקרה אותו בביתו והתלוננה שאיים עליה, ובקשת המשטרה להארכת המעצר בארבעה ימים. השופטת הבכירה רונית פינצ'וק אלט ביקשה מהמשטרה למשוך את הבקשה לפני תחילת הדיון, אבל המשטרה התעקשה. התוצאה: חמש דקות הזויות שבסופן שוחרר בועז לביתו ללא תנאי. "מדובר באדם שבקושי מסוגל לזוז, שנזקק לאחרים לצורך ביצוע פעולות בסיסיות", נימקה השופטת בכתב. "במידה שהאחיינית מרגישה מאוימת על ידו, לא היה לה מה לחפש בביתו והחשש לביטחונה יכול לבוא על מקומו בשלום בכך שתימנע מלהגיע לביתו. מצער כי החשוד נעצר והוחזק עד עתה במעצר וכי המדינה לא חזרה בה מהבקשה להארכת מעצרו".
סביר להניח שהפיאסקו הזה היה נמנע בקלות אם בועז היה פוגש עורך דין טרם חקירתו. רק שזה לא קרה. "אף אחד לא טרח ליידע אותנו בסנגוריה הציבורית על המעצר, כמתחייב מהמשטרה", אומרת עו"ד ענבר קינן, שייצגה את בועז בדיון. "לדעתי, לא יידעו אותנו מסיבה פשוטה — אם היינו מגיעים לתחנה סביר להניח שהאיש היה משוחרר באותו רגע. אף אחד לא היה משאיר חולה בניוון שרירים במעצר".
תחקיר "ידיעות אחרונות" חושף כי המקרה של בועז לא יחיד. על פי נתוני הסנגוריה הציבורית, בכל שנה יש עשרות אלפי מקרים שבהם חשודים נחקרים מבלי שפגשו עורך דין. מהתחקיר עולה לכאורה תמונה קשה. בין השאר, סיפרו לנו חוקרים לשעבר במשטרה על שיטות שונות ומשונות לגרום לחשודים לוותר על ייעוץ משפטי, למשל באמירות כמו "למה אתה צריך עורך דין?" או "עורך הדין יסבך אותך". במקרים מסוימים שאליהם נחשפנו, החוקרים מרחיקים לכת, וכשחשוד מציין שאין לו כסף לעורך דין, הם לא מעדכנים אותו שהוא זכאי לייצוג בידי הסנגוריה הציבורית, הניתן חינם למחוסרי אמצעים.
"עשרות אלפי חשודים בשנה נחקרים ללא נוכחות סנגור", אומרת עו"ד גליה ניצני, הממונה הארצית על ייצוג עצורים בסנגוריה הציבורית, "ובמקרים רבים הם מסתבכים לשווא. רבים, מתוך תשישות ובלחץ החקירה, מוכנים להודות הודאות שווא, לפעמים במחשבה מוטעית שהם יוכיחו את חפותם במשפט. מי שבמיוחד נפגע מהתופעה הם קטינים, בעלי מוגבלויות שכליות או נפשיות ואנשים ללא עבר פלילי, שזה מפגשם הראשון עם המשטרה".
היקף התופעה מבהיל, במיוחד כשיודעים כי יותר ממחצית מהייצוג בתיקים פליליים בישראל נעשית על ידי סנגורים ציבוריים: לפי הנתונים שהעבירה אלינו הסנגוריה הציבורית, בלא פחות מ־63 אחוז מהמקרים, חשודים לא פוגשים סנגור ציבורי לפני החקירה או לאחריה, אלא רק לאחר לילה במעצר, בהגיעם להארכת מעצר או להגשת כתב אישום נגדם. במספרים, מדובר ב־32,066 חשודים ב־2015.
אם שואלים את המשטרה, יש לנתונים האלה הסבר פשוט: החשודים לא רוצים עורך דין. כך כתב נצ"מ עופר שומר, עוזרו האישי של המפכ"ל רוני אלשיך, לסנגוריה הציבורית לפני חצי שנה: "לא ניתן לומר כי קיימת תופעה שבמסגרתה נחקרים אינם מיודעים על זכותם להיוועץ עם סנגור. נהפוך הוא. הניסיון מלמד כי בחלק לא מבוטל מהמקרים נחקר איננו מעוניין בייעוץ סנגור טרם חקירה, אולם לאחריה ובמיוחד בעת הגעתו לבית המשפט, משנה את דעתו".
את עו"ד ניצני זה לא משכנע. נכון שבסנגוריה לא יכולים לשלול את האפשרות שחלק מהחשודים אכן ויתרו על ייעוץ, כדברי המשטרה. אבל השאלה האמיתית מבחינתם היא ממה נובע הוויתור. "יש לנו חשש מאוד כבד שהוויתור הזה לא אמיתי", אומרת עו"ד ניצני, ומסתמכת על נתונים המצביעים על הבדלים משמעותיים בין תחנות המשטרה השונות.
50 אלף חשודים ייצגה הסנגוריה הציבורית ב־2016, אבל רק כשליש, 37 אחוז, פגשו עורך דין לפני חקירתם. במהלך התחקיר התברר כי בתחנות מסוימות המצב חמור יותר מבאחרות, כלומר השאלה אם חשוד יממש את זכותו לעורך דין תלויה בתחנה שבה ייחקר. כך, על פי חישובי הסנגוריה הציבורית שהועברו אלינו, סיכויי חשוד לפגוש עורך דין לפני החקירה בימ"ר מרכז־שרון עומדים על 16.98 אחוז, בנתניה 17.04 אחוז ובפתח־תקווה 16.52 אחוז. בלב תל־אביב, הסיכוי גבוה מעט יותר ועומד על 24 אחוז, ובתחנת מוריה בירושלים — 21.6 אחוז. זה לא גבוה, אך עדיף מאשר בנצרת, שם יש לכם רק 8.04 אחוזים סיכוי לפגוש עורך דין לפני חקירה, בשפרעם (6.79 אחוזים) או במשגב (3.23 אחוזים). במג"ב צפון, אגב, תשכחו מעורך דין: אפס (ובספרות: 0) אחוזים מהנחקרים שם ב־2015 פגשו עורך דין לפני החקירה. יש גם תחנות מצטיינות: בבת־ים, למשל, הסיכויים הם 97.47 אחוז, ברמת־גן 95.05 ובימ"ר תל־אביב 85.06.
הנתונים האלה, אגב, נוגעים לסנגורים ציבוריים בלבד, כשהמשטרה אמורה לדווח על כל נחקר הזכאי לייצוג ציבורי. לגבי חשודים הנועצים בעורך דין פרטי אין פיקוח ולכן אין איך לבדוק אם הזכות נפגעת או לא.
איך מסבירים ש־95 אחוז מתושבי רמת־גן רוצים עורך דין לפני החקירה ורק 24 אחוז מתושבי מרכז תל־אביב?" שואלת עו"ד ניצני. "מה, נחקרים במרכז תל־אביב פחות מודעים לזכויות? אנחנו חוששים שמקור ההבדלים הדרמטיים בין התחנות הוא בחוקרים ולא בנחקרים, ושהוויתור שעליו מדברת המשטרה אינו אותנטי. נתקלנו באינספור דוגמאות לשיטות השונות לגרום לנחקר לוותר על עורך דין".
אם שואלים את סנ"צ (בדימוס) יאיר רגב, היום עורך דין פרטי המייצג חשודים ולשעבר ראש מפלג חקירות ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות — החשד הזה מבוסס. "אם יש בתחנה מסורת של חוקרים טובים, מנוסים וישרים, הם מזהירים את החוקרים החדשים לא להתעסק בשטויות והחשודים מקבלים עורך דין. בתחנות אחרות עושים כל מיני תרגילים".
בהיעדר עורך דין, מסביר רגב, יכולים החוקרים להפעיל שיטות לחילוץ הודאה, שלא היו מפעילים לו הנחקר היה מיוצג. "שיטה אחת היא להמעיט מחומרת המעשה כדי לתת לנחקר תחושה שלא נורא להודות. שיטה שנייה היא פשוט לשקר, למשל לומר לנחקר שיש ראיות מפלילות נגדו. שיטה שלישית היא יצירת תחושת אין מוצא: לתת לנחקר הרגשה כללית שהודאה היא הדרך היחידה להפסיק את לחץ החקירה. מניסיוני אני יודע שכל אדם עלול להיכשל בחקירה בעקבות שיטות כאלו. נחקרים מוחלשים ייכשלו בשיעורים גבוהים מאוד". גם עו"ד שי ויזלברג, ששירת במשך שנים ארוכות כקצין חקירות במחוז ירושלים והיום עובד עם הסנגוריה הציבורית, מכיר את העניין. "יש כמה שיטות לגרום לחשוד לוותר על עורך דין", הוא אומר. "אפשר לנהל איתו שיחה לא פורמלית לפני החקירה. אפשר לא ליידע אותו שהוא זכאי לעורך דין — הרבה פעמים אין תיעוד מצולם של החקירה אלא רק פרוטוקול, אז אתה כותב שיידעת אותו. אומר החשוד, הוא לא יידע אותי, למי יאמין השופט? שיטה טובה יותר היא לחקור אותו כעד בתיק. הרי החוקר לא חייב להזהיר עדים, ובאזהרה מודיעים לנחקר שהוא זכאי לסנגור. אז אתה חוקר אותו כעד, עושה הפסקה, כותב: בשלב הזה אני מודיע לך שאתה חשוד באחת, שתיים, שלוש, יש לך את הזכות לשמור על שתיקה וזכות להיוועץ עם עורך דין. גם אם הוא ייקח עורך דין, כבר קיבלת ממנו את כל הפרטים. לפעמים עושים משהו עוד יותר גרוע, שכמובן אף פעם לא יתועד ואף חוקר לא יודה בזה, וזה ללכלך על עורך הדין".
תסביר.
"נגיד שעורך דין הגיע לתחנה, ייעץ לחשוד והלך. החוקרים יכולים לומר לחשוד, זה עורך דין מושחת, הוא ימכור אותך, הוא נותן עצות לא טובות. הם גם יכולים להמשיך לגלגל שיחה אחרי החקירה, שוב באופן לא פורמלי, והחשוד לא מודע שזה ממשיך להירשם נגדו".
אסי לוי, לשעבר קצין חקירות בכיר ממחוז דרום והיום סנגור שמכיר את הנחקרים מהצד השני, מגלה שבמקרים מסוימים, גם בקשה מפורשת של הנחקר לא נענית. "לפעמים הבן אדם מבקש, מתחנן לייעוץ לפני חקירה — ופשוט לא נותנים לו. אומרים לו שלא מגיע לו, או, 'עזוב, אתה עוד מעט משתחרר'. או 'אני גם ככה לא מתכוון לעצור אותך. בוא רק תיתן גרסה'".
מה בעצם המוטיבציה של החוקרים?
"לפני שהייתי בימ"ר, פעם, הייתי בצנחנים. המוטיבציה שם הייתה להרוג מחבלים. הכניסו בנו רעל להרוג מחבלים. אותו דבר במשטרה: אתה בא לחקירות, אתה רוצה להצליח. גם על בסיס אישי".
יכול להיות שביחידות מסוימות לא מספרים לחשוד על זכותו להיוועץ בעורך דין מתוך חוסר ניסיון או רשלנות?
"אני לא חושב שזו רשלנות. אני חושב שזו מגמה. כל החוקרים שאני נתקל בהם, בייחוד בדרום, ותיקים. זה לא חוקר יומיים וחצי. אנשים, בלי שמות, שעובדים בתשאול שנים, אפילו כאלה שהיו איתי בקורס שוטרים. אנשים עם המון ניסיון. אתה לא יכול להגיד עליהם שזו רשלנות. זה מגמתי".
כמו תוכנית ריאליטי
במקרים מסוימים שמגיעים לבית המשפט, טוען החשוד כי לא יוּדע בדבר זכותו להיוועצות או שהחוקרים ניסו להשפיע עליו שלא לממש את זכותו. החוקרים מכחישים, ובחלק מהמקרים בית המשפט מקבל את גרסתם. אלא שמתברר כי החוקרים לא תמיד אומרים אמת — ומדובר בטעויות שעלולות להפליל חפים מפשע או להבדיל, להקל עם העבריינים.
כך קרה בתיק שנחקר בירושלים. גבר ואישה התנשקו ברכב חונה, כשחבורת בני מיעוטים רעולי פנים שברה את חלונות המכונית ושדדה אותם באיומים. המשטרה איכנה סלולרי שנגנב מהם והגיעה אל החשוד טארק. בפרוטוקול החקירה נכתב שהוקראה לו אזהרה והוא יוּדע בדבר זכותו לעורך דין, וכי תגובתו הייתה: "אני מבין עברית קצת ואין לי כסף לעו"ד ואני אקח עו"ד אחר כך". מרגע זה, לפי הפרוטוקול, נמשכה החקירה בלא הפרעה, ובמהלכה הודה טארק. עבור התובע, מדובר בתיק זריז של שוד בנסיבות מחמירות, שעונש מאסר דו־ספרתי בצידו. אבל אז ביקש עו"ד רועי פוליטי, שייצג את טארק במשפט, לראות את קלטת החקירה. "בקלטת ראינו שחוקר אחד, ב', גבה מטארק את העדות והקריא לו את האזהרה, שרק מי שמדבר עברית היטב מבין מה מקריאים שם. במקביל, בדרך כלל יושב חוקר מול נחקר ויש שולחן באמצע, אבל כאן התיישב ליד טארק עוד חוקר בשם ח', בחור גדול כזה, מאוד קרוב".
השתלשלות העניינים הייתה, לטענת עו"ד פוליטי, בעייתית מאוד. מתמלול סרט החקירה עולה כי החוקרים לא אמרו לנחקר שמגיע לו להיוועץ חינם בעורך דין מהסנגוריה:
החוקר ח': "אתה לא צריך עו"ד? אמרת לי קודם שאתה לא צריך עו"ד".
החוקר ב': "יש לך כסף לעורך דין?"
טארק: "אין לי כסף".
ח': "אתה מספר את האמת, אז למה אתה צריך את זה?"
טארק: "אין לי כסף לשים".
ח': "אתה לא צריך, בלי קשר לכסף אמרת לי שאתה לא צריך. מה אמרת לי?"
טארק: "לא יודע. התיק חשוב, רוצה עו"ד".
ח': "אז אתה רוצה עו"ד אחר כך, אז אחר כך, אני אקח עו"ד אחר כך".
בסרט נראה החוקר ב' כשהוא כותב, ואומר במקביל: "אני אקח עו"ד אחר כך".
"כל הזמן הזה", אומר עו"ד פוליטי, "אתה רואה את ח' מנופף בידיים שלו מאוד קרוב לפרצוף של הנחקר. זה פרט שאתה לא חושב עליו יותר מדי כשאתה צופה בחקירה. זה קצת אגרסיבי, זה קצת מאיים, אבל אתה יודע, הוא לא מרים עליו יד או משהו. מאוחר יותר, פתאום מתגלה מה היה לפני החקירה ואתה מבין".
בהמשך אומר טארק: "נמאס לי חאלס".
ב': "למה?"
טארק: "רוצה לסגור את הקטע".
ב': "למה אתה רוצה?"
טארק: "זה בגלל ששם במשרד הוא הרג אותי (הכוונה לחוקר ח' — א"ש)".
ב': "לא, לא, לא".
טארק קם ומנסה לפתוח חגורה ולהוריד את מכנסיו, כדי להראות את החבלות.
ב': "שב, שב, שב".
לאחר צפייה בסרט החקירה הגיעה הפרקליטות לעסקת טיעון עם עו"ד פוליטי, שלפיה טארק ירצה 20 חודשי מאסר בלבד בגין התיק המדובר ותיק שוד נוסף. אף שתיאור האירועים נשאר כמעט כשהיה, סעיף האישום שונה משוד בנסיבות מחמירות ל"תקיפה לשם גניבה", סעיף חמור הרבה פחות. "מה שקרה פה", מסביר בכיר במשרד המשפטים, "זה שמחדל משטרתי, שבמהלכו ניסו להניא חשוד מלקחת עורך דין וכנראה הפעילו נגדו אלימות, גרם לנזק קשה לתיק ולשחרור החשוד בעונש קל יחסית".
בתיק אחר הגיע לחקירה מוטי, חשוד באונס. על פי פרוטוקול החקירה, למוטי הוקראה הודעה על זכותו לסנגור ציבורי, אלא שגם כאן, בין מה שנכתב בפרוטוקול והמציאות — היה מרחק רב. "כסנגור הרבה שנים, לפחות פעם־פעמיים בשבוע לקוחות מספרים לי שלא ניתנה להם זכות ההיוועצות", מספר עו"ד רהב אופנהיימר, שייצג את מוטי. "אני שואל את החשוד, למה לא קראת לי? הוא אומר: לא אמרו לי. אני מעלה את זה בדיון מעצר והמשטרה שולפת הודעת מעצר, וכתוב שהוא חתם שניתנה לו זכות ההיוועצות. אז אני אומר, טוב, כנראה הלקוח לא מדייק בדבריו, וממשיכים הלאה. אמה־מה? בתיק פשע חמור, בתיק אונס, החקירה מתועדת על ידי מכשיר שנקרא 'ענבל'. כך התגלתה התקלה עם מוטי".
מצפייה בקלטת עולה כי הדברים לא התנהלו כפי שכתבה החוקרת, אפרת שובל מתחנת חדרה, בפרוטוקול החקירה. החוקרת רק אמרה לחשוד: "זכותך להתייעץ עם עורך דין". בהמשך מוטי מבקש עורך דין וחוזר על הבקשה שוב ושוב, ובסופו של דבר אומרת לו שובל: "אז איפה עורך הדין שלך? תתקשר אליו עכשיו". כשמוטי אומר, "ומה אם אין לי את המספר שלו פה?" — היא משיבה: "בעיה שלך".
כשנחשפה הקלטת החקירה בבית המשפט המחוזי בחיפה, זעם השופט רון שפירא: "בטופס המודפס שהוקרא לך, מוזכרת הסנגוריה הציבורית", אמר לחוקרת. "בהקלטה, לא הזכרת את הסנגוריה הציבורית כי את זה אנחנו שומעים. והשאלה שלי, אם האזהרה שמופיעה בטופס המודפס זה משהו מובנה?"
שובל: "מובנה".
"אם הטופס מובנה, זאת אומרת שכל פעם שאני מקבל טופס חקירה מתחנת חדרה וכתוב שמזהירים מישהו, אני לא יכול להתייחס לטופס כאל אזהרה אלא רק למה שאני שומע בחקירה המוקלטת?"
שובל: "אני לא יודעת לגבי אחרים, אני אומרת שאכן לא הזכרתי את המשפט של הסנגוריה".
השופט: "בסדר, אני שואל, כל חוקר בחדרה שיעלה, זו האזהרה שתיכנס לטופס?"
שובל: "כן".
השופט: "בין אם הוא אמר או לא אמר?"
שובל: "נכון".
למרות הביקורת על החוקרת, הרשיעו השופטים את מוטי, שכן היו ראיות נוספות שאיפשרו זאת. ללא ראיות כאלה, יש סיכוי שהיה יוצא בעונש קל יותר בשל הפגמים בחקירה. "הבעיה", מסביר עו"ד אופנהיימר, "היא שב־90 אחוז מהמקרים אין לנו הודעה מוקלטת כי לא מדובר בפשע חמור, ואז לא נדע מה האמת".
למה חוקרים, שיודעים שהחקירה מתועדת, עושים את זה?
"חוקרים הם בני אדם", משיב ויזלברג. "וכשאתה חוקר המון שעות ביום, אתה פחות מודע למצלמה. זה קצת כמו תוכנית ריאליטי: בהתחלה אתה יודע, אכפת לך מהמצלמות ואתה מתנהג כמו חנה בבלי. אבל אחרי שלוש שעות אתה חוזר לאישיות האמיתית שלך".
כתב אישום בהפתעה
בחקירות רבות, מערכת "ענבל" המשטרתית לא עובדת והתיעוד היחיד הוא פרוטוקול החקירה. גם כאן, המשטרה מתעדת לעיתים את טעויותיה. כך למשל בתיק הצתה לפני כחודשיים, גילה הפרוטוקול כי הנחקר ביקש "להתייעץ עם העורכת דין שלי, מדובר בחיים שלי", והחוקר השיב כי הזכות הזו ניתנה לו מוקדם יותר — והוא לא ניצל אותה.
אלא שלפי הפסיקה, ברגע שנחקר מבקש ייצוג, גם אם ויתר עליה מוקדם יותר, על החוקר לעצור את החקירה ולחכות שעורך דין יגיע בזמן סביר. נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש קבעה נחרצות בשני פסקי דין שונים, כי הזכות לעורך דין היא בסיסית. "חשיבות זכות הפגישה וההיוועצות בשלב החקירה נובעת מכך שחקירה על ידי אנשי מרות מהווה סיטואציה מורכבת ולוחצת לכל מי שנחקר בתנאי מעצר כשהוא ניצב לבדו אל מול חוקריו", כתבה בפסק דין שהפך להלכה פסוקה.
במקרים אחרים, נחקר שלא עודכן בדבר זכות ההיוועצות, משוחרר לביתו ורק כשמוגש נגדו כתב אישום, הוא מגלה שהוא זקוק לעורך דין. כך היה במקרה של אבי, נער בן 14 ממוצא אתיופי מאזור הצפון. הפעם הראשונה שבה עלה התיק שלו בסנגוריה הציבורית הייתה בהגשת כתב אישום. "אני מקבל את כתב האישום, קורא ולא מאמין", נזכר עו"ד אודי עמר. "התמלאתי זעם. הילד הזה לא נועץ בעורך דין בזמן חקירתו או אחריה, והגישו נגדו כתב אישום על עבירת היזק לרכוש במזיד".
אם הוא הזיק לרכוש, מגיע לו.
"אם תשמע מה העבירה, לא תאמין: הילד, שרב עם אמא שלו, זרק ביצים על הרצפה ושפך חלב וטענו שהוא הזיק לרכוש האם. לקטין צבר, אפילו לא מתל־אביב, אפילו מירוחם, אין סיכוי שזה יקרה".
ובזמן החקירה לא הודיעו לכם שיש קטין שאלו החשדות המגוחכים נגדו?
"אפילו בעבירות חמורות למבוגרים שואלים את הנחקר, מה אתה צריך עורך דין? אז נראה לך שלילד אתיופי בן 14 ייתנו עורך דין חופשי?"
איך זה נגמר?
"נפגשתי עם הפרקליטות, ובסוף משכו את כתב האישום האבסורדי הזה. הבעיה היא שבין הגשתו לבין ביטולו, הילד כבר נשאב לתוך אי־הצדק שעשו איתו והסתבך בדברים אחרים".
כמו אבי, יש חשודים שכלל לא מודעים לזכויותיהם. לפעמים אלה האנשים החלשים ביותר בחברה. כך במקרה של רועי, הומלס תל־אביבי בן 24 שנעצר לפני חודש. עורכת דינו, פולינה סורין, מספרת: "רועי ישב עם עוד חבר הומלס בחניון בתל־אביב והם עישנו סיגריה. הוא היה צמא וראה שדלת הבוטקה בחניון פתוחה ושיש בפנים בקבוק מים, אז הוא לקח אותו, שתה וחזר לפינה שלו. פתאום קפצו עליו סמויים, לקחו אותו לתחנה ועצרו אותו. לנו, לסנגוריה, לא קראו, למרות שברור שהוא לא יכול לממן עורך דין. קיבלנו הודעה שהוא צריך ייצוג רק בהארכת מעצרו".
שופטת בית משפט השלום בתל־אביב חיותה כוחן־עומר, שיחררה את רועי מיד: "אני סבורה כי לא היה מקום לעצור", כתבה. "ספק אם מדובר בהתפרצות. מלכתחילה אין מה לגנוב מתוך בודקה של חניון, עסקינן בזוטי דברים".
"זה תיק קלאסי של חזקים על חלשים", אומרת עו"ד סורין. "שמו אותו 12 שעות במעצר במרתף. הקצו חוקר שיחקור אותו. ארבעה סוהרים ושוטרים ליוו אותו למשפט. תחשוב כמה משאבים ביזבזו על השטות הזו, והכל בשביל בן אדם ששתה מים". •
משטרת ישראל: אנו עובדים בכפוף לחוק
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:
"משטרת ישראל מנהלת מאות אלפי תיקי חקירה בשנה בכפוף לחוק ולפסיקה ותוך הקפדה יתרה על זכויות חשודים ובכללן זכות ההיוועצות. הזכות להיוועצות מוקנית לנחקרים אך אינה בגדר חובה המוטלת עליהם ומטבע הדברים, במקרים שבהם בוחר נחקר לוותר עליה, היא אינה נכפית עליו, אך מוצעת לו, כפי שמופיע באופן מובנה בטופס האזהרה שעליו חותם הנחקר, למעט במקרים שבהם הזכות מוגבלת בדין. עוד נבהיר כי בשום אופן אין בשיעור הפונים לסנגוריה הציבורית, או בשיעור המשנים עמדתם ומבקשים הגנה במעמד בית המשפט, כדי להצביע על מניעת הזכות מלכתחילה, בין היתר כיוון שככל שנחקר נועץ בסנגור פרטי או ויתר על זכות זו, חקירתו אינה מדווחת ואינה דרושה בדיווח לסנגוריה הציבורית, שעל נתוניה מסתמכת הטענה. על אף האמור, הוצע לסנגוריה הציבורית להציב נציגים בתחנות משטרה ועד כה טרם התקבלה החלטתם בנושא. השוני לכאורה בין היחידות יכול לנבוע ממגוון רחב של נסיבות ומאפיינים, והניסיון לקשור זאת להטמעת הנהלים חסר בסיס. אנו מנועים מלהתייחס למקרים פרטניים, אך הנושא מפוקח והטמעתו מנוהלת באופן סדור, בין היתר באמצעות הדרכות, בקרות, רענון הנחיות וכיו"ב. ככל שמובאת טענה או ביקורת שיפוטית, היא נבחנת ובמידת הנדרש מופקים לקחים".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:
"משטרת ישראל מנהלת מאות אלפי תיקי חקירה בשנה בכפוף לחוק ולפסיקה ותוך הקפדה יתרה על זכויות חשודים ובכללן זכות ההיוועצות. הזכות להיוועצות מוקנית לנחקרים אך אינה בגדר חובה המוטלת עליהם ומטבע הדברים, במקרים שבהם בוחר נחקר לוותר עליה, היא אינה נכפית עליו, אך מוצעת לו, כפי שמופיע באופן מובנה בטופס האזהרה שעליו חותם הנחקר, למעט במקרים שבהם הזכות מוגבלת בדין. עוד נבהיר כי בשום אופן אין בשיעור הפונים לסנגוריה הציבורית, או בשיעור המשנים עמדתם ומבקשים הגנה במעמד בית המשפט, כדי להצביע על מניעת הזכות מלכתחילה, בין היתר כיוון שככל שנחקר נועץ בסנגור פרטי או ויתר על זכות זו, חקירתו אינה מדווחת ואינה דרושה בדיווח לסנגוריה הציבורית, שעל נתוניה מסתמכת הטענה. על אף האמור, הוצע לסנגוריה הציבורית להציב נציגים בתחנות משטרה ועד כה טרם התקבלה החלטתם בנושא. השוני לכאורה בין היחידות יכול לנבוע ממגוון רחב של נסיבות ומאפיינים, והניסיון לקשור זאת להטמעת הנהלים חסר בסיס. אנו מנועים מלהתייחס למקרים פרטניים, אך הנושא מפוקח והטמעתו מנוהלת באופן סדור, בין היתר באמצעות הדרכות, בקרות, רענון הנחיות וכיו"ב. ככל שמובאת טענה או ביקורת שיפוטית, היא נבחנת ובמידת הנדרש מופקים לקחים".
