ועדת דורנר ממליצה: הקלה בענישה, שיקום בקהילה והפחתת תקופות מאסר

לאחר 4 שנים, הוועדה למדיניות הענישה השלימה את הדו"ח, שהגיע לידי "הארץ". המלצותיה מציגות שינוי גישה ביחס למאסרים וגורסות כי החמרה בהם אינה מביאה להפחתת עבריינות. 

ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים קוראת להקל באופן שיטתי בענישה, להפחית במאסרים ממושכים ולבחון חלופות למאסר בדמות עבודות שירות בקהילה. אחרי ארבע שנים השלימה הוועדה את הדו"ח, שהגיע לידי "הארץ", והגישה אותו לשרת המשפטים איילת שקד ולשר לביטחון הפנים גלעד ארדן. 

 

הוועדה, שהוקמה דווקא בשל הביקורת הציבורית על קלות הענישה, קבעה כי עונשי מאסר חמורים אינם גורמים להרתעה ואף מעלים את הסיכוי כי העבריין ישוב לבצע עבירות לאחר שחרורו. בנוסף מצאה הוועדה כי שיקום מחוץ לכותלי בית הסוהר הוא זול ויעיל בהרבה מאחזקת אדם בבית הכלא. בין היתר, המליצה הוועדה להקים גוף מחקר בתוך משרד המשפטים שיאסוף מידע על מדיניות הענישה ויישומה, וכן יעביר את המידע לציבור — בין היתר על מנת לשכנעו כי החמרת ענישה אינה פתרון יעיל.

 

הוועדה הוקמה ב–2011 על ידי שר המשפטים דאז יעקב נאמן, וחברים בה מלבד יו"ר הוועדה, השופטת בדימוס דליה דורנר, גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי, נציבת שירות בתי הסוהר רב גונדר עפרה קלינגר, הפרופסור יוג'ין קנדל, סגנית הסנגור הציבורי הארצי ד"ר חגית לרנאו, פרופ' אורן גזל־אייל, פרופ' מרדכי קרמניצר ותת-ניצב אורי מכלוף.

הוועדה מתייחסת לסוגיית ההרתעה כשיקול מרכזי בחישוב הענישה. בדו"ח מבהירים המחברים כי בעוד הגברת האכיפה של עבירות שונות עשויה להרתיע עבריינים פוטנציאליים, דווקא החמרת הענישה אינה עושה זאת.

 

 

"בעוד שהגדלת הסיכוי להיתפס מגבירה את ההרתעה, לחומרת העונש אין, במרבית המקרים, השפעה מובהקת כזו", נכתב בדו"ח. "לאור זאת", הוסיפו המחברים, "אין טעם בניסיון לקדם את ההרתעה באמצעות הרחבת השימוש במאסרים או באמצעות שימוש במאסרים ממושכים יותר". לחיזוק הטענה מצטטת הוועדה מחקר לפיו גם עבריינים המבצעים עבירות רכוש וסמים וגם עבריינים המבצעים עבירות מין ואלימות רבות אינם חושבים כלל על העונש הצפוי להם אם ייתפסו.

יתרה מכך, לפי הדו"ח "נאשמים המצויים במאסר ממושך עשויים להתרגל יותר לשהות במאסר ולפחד פחות ממאסר עתידי" — משמע שלעונשי המאסר יכולה להיות הרתעה שלילית. לשם הדוגמה משווה הוועדה את ישראל לארצות הברית, שבה יש את שיעור הכליאה הגבוה ביותר בעולם. "אחת ההצדקות לכליאת ההמונים בארה"ב הייתה הדעה הרווחת כי הכלא מפחית עבריינות חוזרת, אך מחקרים שבדקו את החוויה הפסיכולוגית והסוציולוגית של האסירים בכלא הראו אחרת, וניכר שהכלא מעודד נטיות עברייניות יותר מאשר מדכא אותן", נכתב בדו"ח. גם בישראל ניכרת עלייה בשיעורי הכליאה — בין השנים 1985 ל–2012 עלה מספר הכלואים מכ–2,000 לכ–12,000, לא כולל אסירים ביטחוניים. אם משקללים בכך גם את גידול האוכלוסייה, היום יש פי שלושה יותר כלואים מהתקופה המקבילה לפני כשלושים שנה.

כפתרון מציעה הוועדה להתמקד בהליכי שיקום ובשיפורם. בדו"ח נכתב כי "שיקום באמצעות ענישה שנעה בין עבודות שירות לצווי מבחן ושירות למען הציבור צפוי להפיק תוצאות טובות יותר מאשר שימוש נרחב יותר במאסרים." עוד קובעת הוועדה כי "הסיכוי של אסיר לשעבר לחזור ולבצע עבירות גדול יותר מהסיכוי של עבריין שנידון לעונש מחוץ לכתלי הכלא" ומציינת גם כי אחזקתו של אסיר במאסר עולה למדינה כעשרת אלפים שקלים בחוד בממוצע, ואילו שיקומו בקהילה מהווה חלופה זולה ויעילה יותר. 

לפי הנתונים שהציגה הוועדה, מרבית האסירים שמשתחררים מדי שנה מרצים תקופת מאסר שאינה עולה על שנה. הוועדה המליצה להמיר מאסרים קצרים כאלה בעבודות שירות — כיום רק עונשי מאסר של שישה חודשים לכל היותר יכלו להיות מומרים לעבודות שירות, אך בין היתר הוועדה מציעה להרחיב את הנוהל לעונשי מאסר של עד תשעה חודשים.

הוועדה שיבחה גם את פעילותם של "בתי משפט לפתרון בעיות" — שיטה שמונהגת בארצות הברית במסגרתה מוקמים בתי משפט ייעודים העוסקים בעבירות שמקורן בהתמכרות לסמים או לאלכוהול, ובעבירות המבוצעות על רקע של מצוקה כלכלית, קשיים נפשיים או חברתיים, נשירה מבית הספר וכדומה. בתי המשפט האלו פועלים בשיתוף עם גורמי רווחה וגורמים עירוניים ומטרתם לעקוב באמצעות בית המשפט אחרי ההליכים השיקומיים. כיום יש בארץ "בית משפט לסמים" שפועל כבר למעלה מעשר שנים כפיילוט בבית המשפט בתל אביב, והן שני "בתי משפט קהילתיים" חדשים הפועלים ברמלה ובבאר שבע. הוועדה ממליצה להשקיע משאבים נוספים ביוזמות אלו.

 

 

 

בנוסף הצביעה הוועדה על לקויות בתפקוד של הרשות לשיקום האסיר: "הוועדה מצאה כי אסירים רבים שראוי היה שיזכו להליך שיקום לא זוכים לו, כאשר בין משרדי הממשלה השונים יש מחלוקת באשר לסיבות לכך. הוועדה ממליצה לוודא שהגוף המופקד על שיקום אסירים יקבל משאבים שיתנו מענה הולם לכל אותם ליקויים." — כך על פי הדו"ח. 

כחלופה נוספת מציעה הוועדה בתי מעבר, אליהם יועברו אסירים שריצו יותר לפחות מחצית מתקופת מאסרם. על פי המודל שמציעים מחברי הדו"ח, ועדות השחרורים יוסמכו להורות על העברת אסירים למסגרות אלה, המתפקדות כמעין הוסטל שבהם יעברו הליכי גמילה, שיקום ורכישת כישורים שיאפשרו להם להשתלב בשוק התעסוקה. במקרים בהם אין צורך בשיקום, יועסקו האסירים בלא שכר בעבודות למען הקהילה, במסגרת דומה לזו של עבודות שירות, וישובו לבתי המעבר בתום יום העבודה. הרעיון מאחורי החלטה זו היא כי בית המעבר ישמש גשר עבור האסיר בין החיים בכלא לחיים בחברה. כיום מתפקדים עשרה בתי מעבר כאלה בישראל, ועל פי הוועדה עלות התפעול של מתקן שכזה תהיה נמוכה בהרבה מהחזקת האסירים במתקן המוגדר ביטחוני. 

יחד עם זאת, לא כל חברי הוועדה תמכו בהצעות הנוגעות לשינויים בפעילות וועדת השחרורים. דעת מיעוט סברה כי "קיצור נוסף של המאסר בשלב שאחרי גזירת הדין ולפני השחרור המוקדם מכח חוק שחרור על-תנאי ממאסר, מגבירה את חוסר הוודאות לגבי מידת העונש שנגזר ומגדילה את הפער בין העונש שגוזר בית המשפט לבין העונש שמרצה הנידון בפועל. חוסר וודאות כזה, עלול להוביל לפגיעה ברכיב ההרתעה שבענישה ובאמון הציבור במערכת המשפט".

ככלל, ציינה הוועדה כי בהשוואה למדינות מערביות אחרות "העונשים הקבועים בחוק העונשין גבוהים למדי" ואף שרירותיים — "לעיתים קרובות אין יחס ברור בין חומרת העונש המרבי שבצד עבירות מסוג אחד לבין חומרת העונש המרבי שבצד עבירות מסוג שני", כתבו המחברים. לדבריהם, על הממשלה להקים ועדה שתבחן את מדרג הענישה בחוק העונשין, ותוודא שהעונשים המרביים הקבועים בחוק ייתאמו את חומרת העבירה. כקו מנחה המליצה הוועדה למחוקקים לא לנסות להשיג הרתעה כשהם מעגנים ענישה בחקיקה, ולוודא כי תתקבל בפניהם התמונה המלאה. "בטרם תציע הממשלה שינוי ברמות הענישה או תתמוך בהצעה לשינוי כזה, יוצג בפני הממשלה מידע על רמות הענישה הנוהגות בעבירה וכן תוצג עלותו המשוערת", המליצה. 

הוועדה הלינה על כך שלא קיים כל גוף מחקרי שיאסוף מידע מהסוג הזה על מדיניות הענישה ויעילותה, והמליצה על הקמתו של גוף שכזה. עד היום לא פועל במסגרת משרד המשפטים שום גוף שכזה, ולכן טוענת הוועדה כי תוכניות ופיילוטים רבים, בהם "בית המשפט לסמים", המתקיימים בלי שיעילותן נבחנת. וועדה שותפה לקולות שהולכים ומתגברים בעת האחרונה לפיהם יש להקים גוף מחקר כזה שיבחן "את יעילותה של הענישה, במבחני עלות תועלת, כדי להעביר מידע שיסייע לקובעי המדיניות לשפר את הקצאת המשאבים המופנים לענישה". מלבד זאת, כתבו המחברים, גוף שכזה יוכל להעביר מידע בנושא לציבור. הוועדה התייחסה בקטע זה לפער בין מטרתה הראשונית של הוועדה — לבחון אם יש ענישה מקלה מדי — לבין מסקנותיה ההפוכות, לפיהן היא אינה מקלה מספיק. "הצורך בהסברת מדיניות הענישה לציבור עלה לא אחת בדיוני הוועדה", כתבו. "חלק מהקושי באימוץ מדיניות ענישה יעילה ומתונה יותר נובע מאווירה ציבורית לפיה רמות הענישה הנוהגות מקלות מדי ואמונה לא מבוססת בכוחו של המאסר למנוע עבריינות. מחקרים שבחנו את עמדות הציבור ביחס לענישה מלמדים כי גם רפורמות בענישה המובילות להחמרה משמעותית לא משנות את התחושה הציבורית כי הענישה מקלה מידי". לדבריהם, יש חשיבות מכרעת לתיווך המידע לציבור בצורה מפורטת: "רק כאשר הנסקרים מקבלים מידע מפורט יותר על התיק, ולא ניזונים מכלי התקשורת, ניתן לראות כי עמדתם משתנה, והם מסכימים עם רמות ענישה נמוכות יותר".

כליאה זה לא פתרון: מחפשים חלופות לבתי הכלא

קמפיין חדש מנסה לערער על השימוש של המדינה בבתי כלא,

לחשוף את הבעיות בשיטה ולחפש דרכים אחרות להתמודד עם פגיעות של אדם בחברו. עדויות של אסירים ונתונים של מומחים מסמנים את הדרך לעולם ללא כליאה.

"כליאה זה לא פתרון. היא מתיימרת לפתור פשיעה, אבל היא לא באמת עושה את זה, ויש מחקרים שמראים שהיא רק מגבירה את הבעיה", כך פתח אופיר טובול את המפגש בנושא כליאה שהתקיים 15.1.2015 בבית העיר בתל אביב, ביוזמת האתרים קפה גיברלטר והעוקץ.

"אנשים בטוחים שבתי כלא זה משהו שנברא ביום השני לבריאת העולם או משהו כזה, ולא יכולים לדמיין עולם בלי בתי כלא", המשיך טובול, ממארגני הערב. "אבל העובדה היא שיש חלופות. העובדה היא שבאיסלנד יושבים בכלא מאתיים אנשים, שזה חלקי שלושים מישראל מבחינת היחס בין מספר האסירים לגודל האוכלוסייה. פה כלא הוא ברירת מחדל. צריך להתחיל לדבר על זה".

האמת היא שחיכיתי המון זמן לקמפיין בסגנון "כליאה זה לא פתרון". כשישבתי במעשיהו ב-2004 על סירובי להתגייס נהיה לי ברור שכלא זה לא מקום לבני אדם, שאין בו שום דבר טוב. ראיתי סביבי אנשים שנכלאו על עבירות קלות, על חובות כספיים, על טעויות קטנות, ומצאו את עצמם במאבק הישרדות, בתנאים קשים, חווים ניתוק מוחלט מהעולם שלהם ומתחושת הזהות שלהם, מושפלים עד עפר ומנסים רק לעבור את התקופה הזאת, בין היתר על ידי חיבורים לעולם התחתון ומאבקי כוח האחד נגד השני. לא פלא שאחוזי החזרה לכלא בארץ הם גבוהים ביותר. לכן ביקורת על כליאה היא עניין חברתי.

ראיתי בכלא גם את האופי המעמדי והגזעני של הכליאה. בכלא יושבים ערבים, רוסים, אתיופים ומזרחים. רובם מרקע סוציו-אקונומי נמוך. כמו שאמר טובול בפתיחת הערב, אין נתונים סטטיסטיים לגבי מוצאם של כ-20 אלף האסירים בישראל (למעט העובדה שכ-40 אחוז מהנערים הכלואים בכלא "אופק" הם אתיופים), אבל כל מי שמבקר באולם הארכות מעצרים בבית המשפט או במתקני הכליאה רואה בבירור את הצבעים של הפוקדים אותם. ביקורת על כליאה היא עניין אתני ומעמדי.

"תקציב השב"ס הוא 2.9 מיליארד שקל בשנה", אמר טובול. "ותקציב הרשות לשיקום האסיר? 14 מיליון בשנה. העלות של החזקת אסיר אחד בכלא לשנה שווה לעלות של החזקת מטפלים ועובדים סוציאליים שילוו 70 אנשים בשנה בתהליכי שיקום בחוץ". וזה עוד לפני שדיברנו על המפעלים בבתי הכלא, שמנצלים את האסירים בשכר נמוך משמעתית משכר המינימום, שהם זקוקים לו כדי לשרוד את הכלא מבלי להיות מעמסה על משפחותיהם. ביקורת על כליאה היא עניין כלכלי.

במהלך הערב בבית העיר סיפרו מספר דוברים על חיי הכלא. מהפנט מכולם היה חיים וייצמן, אסיר לשעבר שריצה עונש מאסר על עבירות תנועה. "בכלא יכולים לשרוד שני סוגי אנשים", אמר וייצמן. "או אדם חזק, או אדם בעל אמצעים. רק הם יכולים לשרוד את מלחמת ההישרדות הזאת". וייצמן תיאר את הצרכים הבסיסיים, היום-יומיים, שבכלא הופכים לנושאים למאבקי שליטה: גישה לטלפון, סיגריות, אוכל ברמה טובה מהאוכל הנחות והבלתי מספק מבחינה תזונתית שהשב"ס נותן. או במקרה שלו – מישהו שיוכל לקחת אותו במדרגות עם כיסא הגלגלים מקומת הקרקע בה היה התא שלו לקומה השנייה, של חדר האוכל. אם לא היה משלם לאסירים אחרים – לא היה מי שיעזור לו. וזה עוד לפני שמדברים על הצורך בכסף כדי להגיש עתירות כדי לזכות בביקורים, חופשות, או אפילו ניתוח הכרחי, שסגל הכלא שולל מאסירים על ימין ועל שמאל.

וייצמן השתתף בתוכנית "אור ירוק" לשיקום לנהגים בתוך הכלא, ולדבריו רק התוכנית הזאת, ולא שום דבר אחד בכלא, הייתה שעזרה לו להבין איפה טעה בחייו קודם לכן. במסגרת התוכנית הופגשו נהגים שהורשעו בעבירות תנועה עם משפחות של קורבנות תאונות דרכים, שתיארו להם את סבלן. "כל זמן המאסר למעט התוכנית הזאת היה מיותר", תיאר וייצמן.

"אם הייתי עובר את התוכנית בחוץ הייתי יכול להפנים הרבה יותר מאשר במצב שבו אני צריך לחשוב כל רגע איך אני שורד. אנשים מקבלים מכות רצח, נדקרים ונפצעים על הדברים הכי קטנים, ואם אין לך את האמצעים להגן על עצמך מזה – שום דבר חוץ מההישרדות לא מעסיק אותך. מי שאין לו את הכוח או את הכסף בשביל לשרוד נעשה מיואש יותר, זועם יותר, תוקף יותר, ומצבו רק מדרדר. כשהוא יוצא הוא כבר כל כך שונא את העולם ולא מאמין באף אחד – שהדרך חזרה לכלא נעשית קצרה ביותר".

על כל מילה של וייצמן אני יכול לחתום בעצמי. את אותם דברים ראיתי בכלא, ואני רואה עד היום דרך הקשר עם חבריי האסירים שעדיין מרצים עונשי מאסר. אחד מחברי מימי המאסר מת בכלא כי נמנע ממנו טיפול רפואי ראוי, וזאת לאחר שוועדת שחרורים מצאה שהוא זכאי להפחתת שליש – אבל לא נמצאה מסגרת סיעודית בחוץ שתקלוט אותו. אנשים אחרים שחלקתי איתם תאים, חלקם ישבו על חובות של מאות שקלים בודדים, נאלצו להפוך את עצמם למשרתים של אסירים אחרים בתמורה לגישה לטלפון או לארוחה משביעה. אותם אסירים משתחררים לאותו עולם שהם עזבו, לאותם חובות, כשהם עניים יותר, מושפלים וכואבים יותר, ונושאים עמם את הכתם של אסיר משוחרר. איזה עתיד מחכה להם בחוץ?

"אם הייתי עובר את התוכנית בחוץ הייתי יכול להפנים הרבה יותר מאשר במצב שבו אני צריך לחשוב כל רגע איך אני שורד. אנשים מקבלים מכות רצח, נדקרים ונפצעים על הדברים הכי קטנים, ואם אין לך את האמצעים להגן על עצמך מזה – שום דבר חוץ מההישרדות לא מעסיק אותך. מי שאין לו את הכוח או את הכסף בשביל לשרוד נעשה מיואש יותר, זועם יותר, תוקף יותר, ומצבו רק מדרדר. כשהוא יוצא הוא כבר כל כך שונא את העולם ולא מאמין באף אחד – שהדרך חזרה לכלא נעשית קצרה ביותר".

על כל מילה של וייצמן אני יכול לחתום בעצמי. את אותם דברים ראיתי בכלא, ואני רואה עד היום דרך הקשר עם חבריי האסירים שעדיין מרצים עונשי מאסר. אחד מחברי מימי המאסר מת בכלא כי נמנע ממנו טיפול רפואי ראוי, וזאת לאחר שוועדת שחרורים מצאה שהוא זכאי להפחתת שליש – אבל לא נמצאה מסגרת סיעודית בחוץ שתקלוט אותו. אנשים אחרים שחלקתי איתם תאים, חלקם ישבו על חובות של מאות שקלים בודדים, נאלצו להפוך את עצמם למשרתים של אסירים אחרים בתמורה לגישה לטלפון או לארוחה משביעה. אותם אסירים משתחררים לאותו עולם שהם עזבו, לאותם חובות, כשהם עניים יותר, מושפלים וכואבים יותר, ונושאים עמם את הכתם של אסיר משוחרר. איזה עתיד מחכה להם בחוץ?

לראות פוגעים כבני אדם

כל פעם שעולה שאלת ביטול (או צמצום דרמטי של) בתי הכלא מיד עולה השאלה מה החלופה. התשובה הראשונה שלי היא שאין חלופה אחת, שביטול בתי הכלא הוא תהליך שמחייב שינוי חברתי וכלכלי עמוק, שיבטל ממילא חלק ניכר מסוגי העבירות שבגינם אסירים מגיעים לכלא מלכתחילה. תשובה נוספת נתנה בערב אתי רחמים, קרימינולוגית שעוסקת בצדק מאחה ובשיקום – לא רק של הפוגעים, אלא של החברה כולה שסביב הפוגעים והנפגעים.

"בצדק מאחה במקום להתמקד בעבירה אנחנו מתמקדים בפגיעה", הסבירה רחמים, שהתמחותה ועבודתה היא בתהליכי צדק מאחה לעברייני מין. "כשפוגעים בי או באח שלי, אנחנו אנשים שונים והפגיעה שלנו היא שונה, וכך גם הצרכים שלנו. אבל מבחינת המדינה הצורך של הנפגע הוא בכלל לא השאלה.

"צדק מאחה מנסה ליצור תהליך של דיאלוג בין האדם שפגע – אם הוא מוכן לקחת אחריות, להודות במעשה שלו ולהכיר במה שרע במעשה – לבין הנפגע. ברור שלא כל אדם מתאים לתהליך, אבל זה עקרון שמבוסס על ההכרה בכך שגם הנפגעים וגם הפוגעים הם בני אדם עם צרכים ואינטרסים. אם לא אתן לפוגעים כבוד בסיסי, אם אעדיף להקיא אותם מהחברה, לא יהיה מקום לתיקון. כשאני מחבקת את האדם ומוקיעה את המעשה – כאן יש מקום לתיקון".

במהלך הערב גם הוקרן קטע מהסרט "סגורות" על אסירות בנווה תרצה, דיבר האדריכל מיכאל יעקובסון על התכנון של כלא הנשים החדש, ואנטון קוצ'ר הציג ושר שירי בתי כלא מתרבות שאנסוני האסירים בברה"מ לשעבר.

היה משהו גולמי וראשוני ונכון מאוד בערב הזה. עדיין בלי כל התשובות, אבל עם כל השאלות הנכונות. הקהל הקטן שהתאסף בבית העיר הצטרף להתחלת הניסיון של קמפיין "כליאה זה לא פתרון" לחשוב מחדש על בתי כלא, אסירים, ענישה והאינטרס החברתי.

בארצות הברית, המדינה עם מספר ואחוז האסירים הגדול ביותר בעולם, תנועות לביטול בתי הכלא הן חלק מרכזי מהמאבקים לצדק חברתי, ובמדינות רבות במערב תנועות כאלה צומחות בעשורים האחרונים. בישראל, לעומת זאת, עד היום לא היה דיון רציני על התופעה הזו, שכולנו לוקחים כמובנת מאליה, למרות שהיא כל כך לא. הכינוס אמש נתן יריית פתיחה לתהליך מחשבתי, חברתי ומאבקי שיוכל אולי לשנות את הצורה שבה גם בישראל חושבים על בתי כלא, בתקווה שיחד נוכל למצוא חלופות אנושיות יותר. זו תהיה דרך ארוכה, אבל ראויה מאין כמותה.

קרדיט לחגי מטר על הסכמתו לפרסום הנושא

כניסה לאתר - שיחה מקומית

http://mekomit.co.il

חופשות אסירים - דף 31

נספח ב'

הדחה לעיסוק בזנות - סעיף 203, 203א', 203ב.א.(2)(3)(4), 203ב. (ב) לחוק העונשין , תשל''ז 1977.

הריגה (שלא בתאונת דרכים) סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

ניסיון רצח סעיף 305 לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

חבלה בכוונה מחמירה סעיף 329 לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה סעיף 332 לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

חבלה או פציעה בנסיבות מחמירות סעיף 335 (רק לגבי סעיף 333 ) לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

אינוס סעיף 345 לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

מעשה מגונה סעיף 348 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

עבירות מין במשפחה סעיף 351 א, 351 ב, 351 (ג)(י)( 2) לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

חטיפה סעיפים 369-374 לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

שוד סעיף 402 לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

ניסיון שוד סעיף 403 (רק לגבי סעיף 402 ב) לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

יצוא/יבוא מסחר לפקודת הסמים המסוכנים סעיפים 13, 14 לפקודת הסמים המסוכנים.

הדחת קטין לסמים מסוכנים סעיף 21 לפקודת הסמים המתוקנים.

חופשות אסירים - דף 30

נספח א' - תנאי חופשה

תנאי מס' 1 - התייצבות פעם ביום במשטרה בין השעות 07:30 ועד

שעה לפני תחילת מעצר לילה. ביום החזרה מחופשה אין. חובת התייצבות אם החזרה היא עד השעה 12:00.

תנאי מס' 2 - התייצבות פעמיים ביום במשטרה – כאשר בין שתי

ההתייצבויות תחלופנה לפחות 6 שעות.

ביום היציאה לחופשה - ניתן להתייצב פעם אחת בלבד

. אם היציאה היא אחרי השעה 12:00

ביום החזרה מחופשה אין חובת התייצבות אם החזרה

. היא עד השעה 12:00

אם החזרה אחרי השעה 12:00 – חובת התייצבות פעם

אחת.

תנאי מס' 3 - האסיר חייב לשהות בכתובת שנקבעה לשהייה במהלך

החופשה החל משעה 22:00 בכל יום ועד השעה 06:00

למחרת ולאפשר למשטרה לוודא מילוי תנאי זה.

תנאי מס' 4 - האסיר אינו מורשה להיכנס לישוב מגוריו.

תנאי מס' 5 - האסיר מחויב לשהות בישוב מגוריו בלבד.

תנאי מס' 6 - האסיר חייב להתייצב בתחנת המשטרה במקום שאושר

לשהייתו במהלך החופשה, בסמוך למועדי יציאתו

לחופשה וחזרה ממנה.

תנאי מס' 7 - האסיר יצא לחופשה בחתימת ערב, בן משפחה, או אם לא

נמצא בן משפחה מתאים – ערב אחר שיאושר מראש ע"י

המשטרה.

תנאי מס' 8 - חוו"ד מב"ן לפני כל חופשה.

תנאי מס' 9 - האסיר לא יצא לחופשה במועד בו מצוי אסיר מסוים אחר

בחופשה, כפי שיבוא לידיעת שב"ס.

תנאי מס' 10 - חופשת האסיר תוגבל לאזור שיוגדר ע"י אמ"ן/קמב"ס.

תנאי מס' 11 - כל תנאי אחר שייקבע ע"י אמ"ן/קמב"ס או גורם מקצועי

שנדרש לתת חוות דעת בעניין חופשת האסיר ויימצא

דרוש עפ"י שיקול דעתם בנסיבות העניין.

חופשות אסירים - דף 29

פרק יג' – שונות:
1. כל גורם, שההחלטה בדבר אישור מתן חופשה או מניעתה או קביעת תנאי
לחופשה מבוססת על חוות דעת שניתנה מטעמו, יהיה חייב בחובת הנמקה
ומענה לפניות הגורמים הבאים: ביהמ"ש, הפרקליטות ואם אין מניעה
שבדין גם לאסיר ובא כוחו.

2. עבר אסיר מבית סוהר אחד לבית סוהר שני, ימשיכו לחול כל ההחלטות על
פי פקודה זו לרבות בנושא דחיית פז"מ, הקפאת חופשה וכו' על פי מה
שהתקבל בבית הסוהר ממנו עבר, ויתקבלו החלטות גם על בסיס המידע
הנוגע לעניין בתקופת שהותו בבית הסוהר הקודם.

3. הקשר בין המשטרה לשב"ס בנושא החופשות יהיה בין אמ"ן/קמב"ס לבין
שב"ס – יחידת מודיעין ברמת נציבות, או לבין קציני מודיעין וקציני
אסירים מחוזיים ברמת מטה מחוזי. הקשר יקוים באמצעות פקסימיליה,
מברקים ורק במקרים דחופים בטלפון ולאחר מכן במברק.

4. א - עד למסירת תלונה במשטרה על אי חזרה מחופשה של אסיר,
יהיה שב"ס אחראי לדוברות בנושא.

ב. בכל מקרה של אי חזרה מחופשה של אסירים השפוטים בגין:
עבירות מין, אלימות במשפחה, רצח, הריגה, השפוטים מעל 10
שנים או אסירים אחרים שיש חשש לסיכון לשלום הציבור מהם,
ידאג דובר שב"ס ובמקרים המתאימים לאחר תיאום עם דובר
משטרת ישראל, לפרסם את דבר האיחור מחזרה מחופשה לאחר
6 שעות איחור, גם אם לא הוגשה תלונה במשטרה.

ג. לאחר הגשת תלונה במשטרה - האחריות על מסירת הודעות
לציבור – באחריות דובר משטרת ישראל.

5. נעצר אסיר במהלך חופשה, תדווח תחנת המשטרה שבתחומה נעצר מיידית
לשב"ס/קצין אסירים מחוזי, לבית הסוהר ולחוליית מודיעין בתי הסוהר –
אמ"ן / מטא"ר.

6. נדרש אסיר שומר מצוות,לפי תנאי חופשתו להתייצב בשבת או בחג בתחנת
משטרה, יפנה לרב בית הסוהר. רב בית הסוהר יפנה לקצין אסירים מחוזי
וזה האחרון יפנה לאמ"ן / קמב"ס לשינוי תנאי החופשה או שינוי במועד
ההתייצבות.

7. מפקדות המחוזות יערכו בקרות שוטפות בבתי הסוהר אודות ביצוע פקודה זו.

8. בבית הסוהר - מפקד בית הסוהר
במחוז - מפקד המחוז
במטה - ראש אגף האסיר

9. ,1.11.06 ,15.6.05 ,15.3.05 ,10.8.04 ,11.9.03 ,23.7.03 ,4.6.03 ,15.5.03
27.4.09 ,27.2.08 ,5.6.07

חופשות אסירים - דף 28

פרק יב' – הפרת תנאי חופשה:

1. א - הפר האסיר אחד מתנאי החופשה שנקבעו, יוקפאו חופשותיו

למשך 6 חודשים מיום זכאותו לחופשה. הפר האסיר תנאי

חופשתו בפעם השלישית במהלך מאסרו – יוקפאו חופשותיו

למשך שנה.

החלטת מפקד ביס"ר או סגנו תתקבל רק לאחר שיתאפשר

לאסיר לטעון טיעוניו בפניהם, וחופשותיו יוקפאו אם אכן ימצא

כי הפר אחד מתנאי החופשה. ההחלטה תהיה מנומקת.

ב. מפקד המחוז או קצין אסירים מחוזי מוסמכים לקצר/לבטל

התקופה האמורה בפסקה א' לעיל, באם מצאו צידוק לכך

ולאחר שבדקו נסיבות המקרה. קיצור או ביטול התקופה

האמורה יינתנו בכתב ויתויקו בתיק האסיר.

ג. מפקד בית הסוהר אחראי להבטיח כי הקפאת זכאותו של אסיר

לחופשה תוקלד במערכת "צוהר" כשלילת חופשה (קטגוריה א'),

תוך ציון תום התקופה.

2. מפקד ביס"ר או סגנו מוסמך לשלול מאסיר חופשה לפרק זמן

של עד ששה חודשים בגין התנהגות שלילית. על הליך זה יחולו

הכללים המפורטים בפקנ"צ 04.17.00 "הענקת טובות הנאה

ושלילתן".

הארכת תקופת השלילה לפרק זמן של עד שנה – בסמכות מפקד

מחוז או קצין אסירים מחוזי.

3. על אף האמור בסעיף 2 לעיל, ניתן לאשר הוצאת אסיר אשר

חופשתו נשללה בגין התנהגות שלילית, לחופשה חריגה אחת,

ובתנאי שלא נשקפת ממנו סכנה לשלום הציבור , וזאת למטרת

פגישה עם נציגי הרשות לשיקום האסיר, או לשם הכנת תכנית

שיקום לקראת דיון בוועדת שחרורים. מדובר בחופשה מוגבלת

למטרה זו בלבד.

מתן האישור בסמכות מפקד מחוז או קצין אסירים מחוזי.

חופשות אסירים - דף 27

5. א - בכל תחילת חודש, לא יאוחר מה- 15 בו, יעביר ק. אסירים של
בית הסוהר רשימה מרוכזת של כל האסירים שטרם חזרו
מחופשה כולל מספרי פ.א שנפתחו נגדם לקצין אסירים
המחוזי.

ב. במחוז- ק. אסירים מחוזי יעביר פעם ברבעון רשימה מרוכזת
של אסירים מיחידות המחוז שטרם חזרו מחופשה לק. אח"ק
מחוזי במשטרה, לק. אח"ק מרחבי במשטרה ולרמ"ח האסיר.

ג. אחת לרבעון תתקיים פגישה בין ראש חוליית מודיעין קמב"ס
לנציג מחלקת האסיר שב"ס. בפגישה יועבר דיווח עדכני מטעם
שב"ס אודות אסירים שלא שבו מחופשה ומשטרת ישראל
תעביר סטאטוס אודות מצב התיקים שנפתחו.

6. מפקד בית סוהר יערוך תחקיר בכל מקרה בו אסיר לא שב מחופשה בתום
48 שעות. העתק התחקיר יופנה למפקד המחוז ולקצין אסירים מחוזי
ולידיעת רח"ט ביטחון ורח"ט כליאה.

7. העמדת אסיר לדין משמעתי בגין אי חזרה מחופשה במועד:

א. אסיר שאיחר עד 48 שעות בשיקול דעת מפקד ביס"ר
באם להעמידו לדין משמעתי.

ב. הוגשה תלונה למשטרה בגין אי חזרת אסיר מחופשה במועד, משמעתי
לא יועמד האסיר לדין משמעתי, אלא אם נמסרה הודעה על
סגירת התיק, משום שהוא צפוי לעמוד לדין פלילי.

8. א - לאסיר שאיחר לשוב מחופשה, ידחה הפז"מ לחופשה הבאה ,
בהתאם לקביעת מפקד בית הסוהר, על פי הכללים המפורטים
להלן וזאת בהתחשב בנסיבות האיחור ותפקוד האסיר:

1. איחור שבין שעה ל – 3 שעות- ידחה הפז"מ
לתקופה של עד חודש שלא תפחת משבועיים.

2. איחור שבין 3 שעות ל- 6 שעות- ידחה הפז"מ
לתקופה של עד 3 חודשים שלא תפחת מחודש.

3. איחור שבין 6 שעות ל- 9 שעות- ידחה הפז"מ
לתקופה של עד 6 חודשים שלא תפחת מ- 3
חודשים.

4. איחור שבין 9 שעות ל- 20 שעות- ידחה הפז"מ
לתקופה של עד 9 חודשים שלא תפחת מ- 6
חודשים.

5. איחור של 20 שעות ומעלה - ידחה הפז"מ למשך
שנה.

6. איחור של 48 שעות ומעלה –ידחה הפז"מ למשך
3 שנים.

ב. מפקד מחוז או קצין ניהול אסירים או קצין אסירים מחוזי
מוסמכים להפחית/לבטל דחיית פז"מ לאסיר שאיחר לחזור עד
24 שעות , מטעמים מיוחדים שיירשמו.

ג. סגן נציב וראש אג"מ או ראש אגף האסיר מוסמך
להפחית/לבטל דחיית פז"מ לאסיר שאיחר לחזור מחופשה מעל
24 שעות , מטעמים מיוחדים שיירשמו.

ד. מפקד בית הסוהר אחראי להבטיח כי החלטה על דחיית הפז"מ
לחופשה, תוקלד במערכת "צוהר" כשלילת חופשה, תוך ציון
תאריך תום תקופת השלילה.

חופשות אסירים - דף 26

3. א - מפקד בית הסוהר יהיה אחראי להגשת תלונה במשטרה על אי
חזרה של אסיר בהתקיים אחד מאלה:

1. האסיר לא חזר לאחר 48 שעות.

2. האסיר חזר באיחור של עד 48 שעות, אך בעברו
בריחה ממשמורת חוקית או שבמהלך מאסרו
הנוכחי איחר לחזור מחופשה קודמת מעל 24
שעות.

3. האסיר נעצר על-ידי המשטרה בתוך 48 שעות.

ב. הגשת תלונה למשטרה לשם פתיחת תיק פ.א תעשה על ידי
החוקר המשטרתי המחוזי.
במקרים בהם אין אפשרות לחוקר המשטרתי המחוזי להגיש
את התלונה, תוגש התלונה בתחנת המשטרה ע"י אחראי רישום
או בעל תפקיד אחר שקבע מפקד בית הסוהר (להלן מוסר
התלונה).

ג. התלונה תוגש בכתב. טופס התלונה יימסר בתחנת המשטרה
שבתחומה נמצא בית הסוהר. בטופס התלונה יכלול מוסר
התלונה את הפרטים כדלקמן, ככל שהם ידועים לשב"ס:

1. פרטים מלאים על האסיר כולל פרטים אישיים,
מספרי טלפון, כתובות מגורים ועבודה.

2. פרטים אודות משפחתו של האסיר וידידיו.

3. פרטים אודות העבירה בגינה הוטל עליו עונש
המאסר (נסיבות ביצוע העבירה).

4. פרטים בדבר הערכת מסוכנות האסיר לציבור.

5. כל פרט מידע נוסף שעשוי לסייע באיתורו של האסיר.

ד. לטופס התלונה יצרף מוסר התלונה את המסמכים הבאים:

1) עותק מאישור החופשה החתום ע"י האסיר לרבות
פרטי הערב , אם קיים ערב.
2) עותק המברק המשטרתי המאשר החופשה.
3) עותק מפקודת המאסר.
4) גזר הדין.
5) תמונת האסיר.
6) טופס פרטי המאסר (טופס 102).

 

 ה. התלונה בצירוף המסמכים לעיל ימסרו אישית ע"י מוסר
התלונה לא יאוחר מ 72- שעות מהמועד בו היה על האסיר
לחזור מחופשתו. מוסר התלונה יקבל מאיש המשטרה שקיבל
את התלונה אישור בכתב על פתיחת התיק, מספר התיק ושם
התחנה, ויעבירו למפקד בית הסוהר ולקצין אסירים המחוזי.
עותק האישור יתויק בתיק האסיר.
ו. לא קיבל מוסר התלונה את מספר התיק במעמד מסירת
התלונה, יודיע על כך לאחראי הרישום של בית הסוהר. כעבור
48 שעות ממועד הגשת התלונה במשטרה, יברר אחראי רישום
מספר תיק פ"א שנפתח נגד האסיר וידאג לקבל אישור בכתב
על פתיחת התיק ויעבירו לגורמים כמפורט בפסקה ה' לעיל.

4. אסיר שנפתחה נגדו חקירה פלילית במשטרה בגין בריחה ממשמורת
חוקית לרבות בגין אי חזרה מחופשה, יסווג אוטומטית לקטגוריה א'.

חופשות אסירים - דף 25

פרק יא' – אי חזרה מחופשה:

1.א - גם בעת החופשה נמצא האסיר במשמרת חוקית והוא ממשיך

להיות כפוף למשמעת בית הסוהר על פי פקודת בתי הסוהר

(נוסח חדש) התשל"ב - 1971 והתקנות.

ב. אי חזרת אסיר מחופשה מהווה הן עבירה פלילית -בריחה

ממשמורת חוקית לפי סעיף 257 לחוק עונשין,תשל"ז– 1977

וכן עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק

העונשין והן עבירה משמעתית -הפרת כלל או הוראה חוקית של

28 ) לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), ) סוהר לפי סעיף 56

התשל"ב - 1971.

2. א - איחר האסיר לחזור מחופשה באיחור של מעל 6 שעות יודיע על

כך מפקד בית הסוהר למרד"מ המחוזי.

ב. איחר האסיר לחזור לבית הסוהר באיחור של מעל

12 שעות: יודיע על כך מפקד בית הסוהר במברק

לגורמים הבאים:

א) תחנת המשטרה הסמוכה לבית סוהר -

מפקד התחנה/קמ"ן התחנה.

ב) תחנת המשטרה באזור בו שוהה האסיר

בחופשה - מפקד התחנה/קמ"ן התחנה.

ג) תחנת המשטרה באזור המגורים של

האסיר - מפקד התחנה/ קמ"ן התחנה.

ד) המרחב המשטרתי בו שהה האסיר

בחופשה - אמ"ן מרחבי.

ה) המרחב המשטרתי של האזור בו מתגורר

האסיר - אמ"ן מרחבי.

ו) אמ"ן/קמב"ס.

ז) מרד"מ מחוזי.

ח) מזבט"פ.

2. המברק יכיל את כל פרטיו האישיים של האסיר

כולל העבירה בה הורשע והתנאים המיוחדים

שנקבעו לחופשת האסיר וכן פרטי הערב שחתם

בכלא על האסיר.

אחראי הרישום בכלא יוודא באופן אישי

שהמברק שנשלח לתחנת המשטרה אכן התקבל

ומי הגורם שמטפל.

3. בימים בהם אין שירות מברקה – יועבר הדיווח

לתחנות המשטרה באמצעות פקס.

4. חזר האסיר באיחור לבית הסוהר, ידווח על כך

מפקד בית הסוהר לכל אותם גורמים שדווח להם

על אי חזרה מחופשה.

ג. 1 - במקרים של אי חזרה מחופשה מעל 6 שעות של

אסירים השפוטים בגין העבירות המפורטות

להלן:

א) עבירות מין;

ב) אלימות במשפחה;

ג) רצח והריגה;

ד) אסירים השפוטים מעל 10 שנים;

ה) אסירים ביטחוניים;

ו) אסירים שלציבור עניין מיוחד בהם.

יבוצע נוהל דיווח מיוחד כדלקמן.

מפקד בית הסוהר ידווח טלפונית לגורמים

האמורים בפסקה ב. 1) ובנוסף ידווח מפקד המחוז

טלפונית למפקד המרחב המשטרתי שבתחומו

נמצא בית הסוהר.

2. האמור בפסקה ג. 1) לעיל הוא בנוסף לכללי

הדיווח המפורטים בפסקה ב. 1) לעיל.

3. בנוסף לדיווחים שפורטו לעיל, ידווח למרד"מ

הנציבות, ובאחריות רמ"ל ביטחון והאסיר לדווח

למזבט"פ.

חופשות אסירים - דף 24

תנאי הזכאות לחופשה:

ג. 1  נוכחות מלאה בעבודה או עיסוק במסגרת התכניות
המפורטות בפסקה ב' ולא פחות מאשר 55 ימי
עבודה/עיסוק במשך 3 חודשי עבודה. במקרים חריגים
רשאי מפקד ביס"ר לאשר נוכחות של 50 ימי עבודה אם
מצא הצדק לכך.

2. התנהגות טובה, עבודה ותפקוד כללי טוב.

3. ביצוע העבודה בטיב ואיכות לשביעות רצון המדריך
המקצועי.

ד. התמריץ יתבטא בתוספת של 24 שעות לחופשה לה זכאי האסיר
על פי האמור בפרק ז', ובלבד שמשך החופשה כולה (כולל
התמריץ) לא יעלה על 96 שעות.

ה. מפקד בית הסוהר רשאי לאשר חופשת תמריץ אחת לשלושה
חודשים וכל עוד האסיר עונה על התנאים המפורטים לעיל. כל
חופשת תמריץ תישקל מחדש לגופה.

ו. חופשות התמריץ אינן ניתנות לצבירה, אולם ניתן לדחות חופשת
תמריץ לניצול במסגרת החופשה הבאה באישור מפקד ביס"ר.

ז. המוסמך לאשר חופשת תמריץ הוא מפקד בית הסוהר.

ח. אסירים שאין באפשרותם לממש את חופשת התמריץ מסיבות
שאינן תלויות בהם כגון מחלה, רשאי מפקד בית הסוהר לאפשר
להם לנצלה במועד החופשה הקרוב לאחר שתוסר המניעה
ובתנאים האמורים בסעיף ד-ה.

פרק י' – חזרה מחופשה:

1. א - טופס החופשה שנמסר לאסיר לפני יציאתו (תדפיס 306 ) יוחזר
ע"י האסיר ליומנאי בשער בית הסוהר. היומנאי ירשום את שעת
שובו. טופס החופשה יועבר מיידית למשרד הרישום לצורך
הקלדת שובו של האסיר מחופשתו ובדיקה באם האסיר התייצב
בתחנת המשטרה, על סמך חתימת השוטר על גבי טופס
החופשה. חריגים ידווחו על ידי היומנאי למפקד ביס"ר או סגנו
מיידית ולא יאוחר מיום חזרתו של האסיר מהחופשה.

ב. בקרה רפואית:

1. אסיר החוזר מחופשה או הוחזר לבית הסוהר
לאחר הבריחה, יתקבל במרפאה בבית הסוהר
ע"י רופא או חובש.

2. במרפאה תיערך לאסיר בדיקה לאיתור
המאפיינים שלהלן:

- התכווצות אישוני העיניים
- דיבור לא לעניין
- התנהגות מוזרה

3. לאסירים מאגפים שיקום/ הוסטל תבוצע הבדיקה ע"י
קצין משמרת.

4. כל ממצא חריג ידווח ע"י מבצע הבדיקה למפקד בית
הסוהר.

חופשות אסירים - דף 23

פרק ט'- חופשות תמריץ:

1. א - לצורך מתן עידוד לאסירים ליטול חלק בפעילות חינוכית חופשות תמריץ
וטיפולית ובעבודה במקומות תעסוקה יצרניים מטעם שרות בתי
הסוהר, רשאי מפקד בית הסוהר לאשר לאסירים חופשות
תמריץ בהתאם לכללים שלהלן.

ב. חופשות תמריץ ניתן להעניק לאסירים הבאים:

1) אסירים עובדי מטבח סגל ומטבח אסירים.

2) אסירים עובדי בנין במתקני שב"ס.

3) אסירים עובדי ייצור במפעלי שב"ס.

4) אסירים עובדי תחזוקה וסדנא ביחידות שב"ס.

5) אסירים עובדי שירותים בשב"ס.

6) אסירים הלומדים במרכזי חינוך, מדרשות תורניות,
קורסי הכשרה מקצועית.
7) אסירים העוסקים בתמיכה סיעודית ו/או חברתית
לאסירים באגפי טעוני פיקוח ומר"ש.

8) אסירים העוסקים בהדרכה במסגרת תוכניות טיפוליות
לגמילה מסמים על-פי הסמכה מיחידת טיפול באסירים
נפגעי סמים.

9) אסירים העוסקים בהדרכה במסגרת תוכניות חינוך
והכשרה מקצועית עפ"י הסמכה ממחלקת חינוך טיפול
ושיקום.

10 ) אסירים המשתתפים בתוכניות גמילה ממוסדות לאחר
3 חודשים בלבד.

חופשות אסירים - דף 22

ה. 1 - חופשות מטעמים מיוחדים כאמור בפסקה ג. לעיל, למעט:
אבל, לוויה, עליה לקבר, אזכרה ביום השנה הראשון, אבחון
מקצועי ושיקומי, וחופשה להליכי משפט, ימנו במסגרת מכסת חופשותיו של האסיר.

2. על אף האמור בסעיף קטן 1 ) אישר מפקד המחוז או לקצין אסירים
מחוזי חופשה מטעמים מיוחדים מהטעם המפורט בסעיף קטן ג. 13
,רשאי לאשר בהחלטה מנומקת בכתב ורק אם ניתנה לכך המלצת
רח"ט מודיעין כי חופשה זו לא תמנה במניין מכסת חופשותיו של
האסיר, ובלבד שאישור כאמור לא יינתן אלא לחופשה אחת באותו
חודש. אישור כאמור בפסקה זו לחופשה נוספת על זו שאישר מפקד
המחוז או לקצין אסירים מחוזי באותו חודש תהיה במקרים
מיוחדים ומנימוקים מיוחדים ורק באישור סגן הנציב לאחר קבלת
המלצת רח"ט מודיעין.

ו. מפקד המחוז או קצין אסירים מחוזי מוסמכים לאשר חופשה מטעמים
מיוחדים כאמור בסעיף 1.ג' עד 48 שעות וכן חופשת אבל. אישור לחופשה
מיוחדת מהטעמים האמורים בסעיף 1.ג' מעל 48 שעות למעט אבל, טעון
אישור בכתב של הנציב או סגנו.
אישור חופשה מיוחדת מעל 48 שעות למטרת אבל אינו טעון אישור הנציב
או סגנו.

ז. מפקד בית הסוהר מוסמך לאשר חופשה מטעמים מיוחדים בנסיבות
הבאות:

1. לוויה- במקרה של פטירת קרוב משפחה רק לאסיר שסווג
בקטגוריה ב/ 2 – חופשה עד 8 שעות לצורך השתתפות בהלוויה.

2. הכנת תוכנית שיקום לקראת שחרור- לצורך הכנת תכנית
שיקום, ניתן להעניק עד 2 חופשות ( 12 שעות בכל פעם) לאסיר
בקטגוריה ב/ 2 המצוי 3 חודשים לפני השחרור, לפי המלצת קצין
שיקום או ראש תחום עו"ס או ק. אסירים או רב.

3. איתור מקום שיקום - לצורך איתור עבודה/לימודים או ראיון
קבלה, ניתן להעניק שתי חופשות מטעמים מיוחדים (עד 12 שעות
כ"א) לאסיר שאושר לעבודות שיקום לפי המלצת קצין שיקום.

4. רפואה- לצורך קבלת טיפול רפואי מחוץ לבית הסוהר, ניתן
להעניק חופשה עד 8 שעות לאסיר בקטגוריה ב/ 2 בתנאי שרופא
שב"ס קבע שהאסיר זקוק לאותו טיפול והטיפול אינו יכול
להינתן במתקני הרפואה בשב"ס. אם האסיר זקוק ליותר
מטיפול רפואי אחד, נדרשת חוו"ד רופא מחוזי.

5. התייצבות בבית משפט – מפקד בית הסוהר מוסמך לאשר
חופשה מיוחדת לאסיר המסווג לקטגוריה ב/ 2 ואשר נמצא בסבב
חופשות וזאת לשם התייצבותו בבית משפט למתן עדות, או לדיון
אליו זומן כבעל דין.

ח. חופשות מטעמים מיוחדים כאמור בפסקה ז' לא ימנו במסגרת מכסת
חופשותיו של האסיר.

ט. אישר מפקד המחוז, קצין אסירים מחוזי או מפקד בית הסוהר חופשה
מטעמים מיוחדים לאסיר המסווג בקטגוריה ב/ 1 או ב/ 2 ידווח על כך
בטלפון ובכתב – פקסימיליה, 10 ימים מראש ללשכת מודיעין מרחבית
משטרתית בתחומה מצוי מקום מגורי האסיר. במקרים של חופשה
בנסיבות בלתי צפויות, יימסר הדיווח באופן כאמור סמוך לאחר קבלת
ההחלטה.

י. קצין אסירים מחוזי ינהל רישום של חופשות מטעמים מיוחדים –
במערכת "צוהר".

חופשות אסירים - דף 21

פרק ח'- חופשות מטעמים מיוחדים:

1. א - הגורמים המוסמכים כמפורט להלן רשאים להוציא אסיר המסווג

בקטגוריה ב/ 1, ב/ 2 או שטרם סווג ואינו צריך להיות מסווג לחופשה

מטעמים מיוחדים גם אם לא עברה תקופת מאסר מינימלית, כמפורט

בפרק ג', או שטרם חלף פרק הזמן המינימאלי מאז חופשתו הקודמת,

כמפורט בפרק ז', והכל בתנאים כמפורט בפרק זה.

ב. היה האסיר מסווג לקטגוריה ב/ 1, ב/ 2, מותנה מתן אישור בקבלת

הסכמת אמ"ן/קמב"ס ליציאה לחופשה ולשם קביעת התנאים ליציאה

לחופשה מטעמים מיוחדים.

ג. מפקד מחוז או קצין אסירים מחוזי ,על פי המלצת מפקד בית הסוהר

ולאחר אימות ובדיקת הטעם לחופשה המיוחדת המבוקשת, מוסמך

לאשר חופשה מטעמים מיוחדים בשל הטעמים כדלקמן:

1) מחלה אנושה- ביקור קרוב משפחה החולה במחלה אנושה.

2) ברית מילה - של בן האסיר או סמוך לאחר הולדת בת האסיר.

3) נישואין- טקס נשואי האסיר בן/בת/אח/אחות של האסיר.

4) בת/בר מצווה- של בן/בת האסיר.

5) לוויה- במקרה של פטירת קרוב משפחה ביחס לאסיר.

6) אבל- במקרה של פטירת קרוב משפחה - משך החופשה עפ"י

מנהגי הדת של האסיר.

7) פדיון בן בכור של האסיר.

8) עליה לקבר- עליה לקבר קרוב משפחה ביום השלושים לפטירתו

לגבי אסיר יהודי,לגבי אסירים בני דתות אחרות-יום עליה לקבר

בהתאם למנהגי דתם.

9) אזכרה – אזכרה ביום השנה הראשון לפטירת קרוב משפחה

באישור רב ביס"ר.

ג.

10 ) אבחון מקצועי או שיקומי- במרכז אבחון תעסוקתי או מרכז

שיקומי עפ"י חוו"ד עו"ס.

11 ) הליכי משפט – חופשה עד 12 שעות לצורך מתן עדות

בביהמ"ש אזרחי או תעבורה או דיון בערעור אזרחי שהגיש

האסיר.

12 ) לימודי חוץ- יציאת אסיר בסבב חופשות בקטגוריה ב/ 2

הלומד במסגרת חוץ, למשך 8 שעות בחודש, במהלך תקופת

הלימודים עפ"י המלצת מפקד בית הסוהר ואישור המעיד על

לימודיו ובהתאם לכללים המפורטים בפקודת הנציבות הנוגעת

בדבר.

13 ) נסיבות מיוחדות אחרות- עפ"י פניה מפורטת ומנומקת למפקד

המחוז או לקצין אסירים מחוזי.

ד. אישור מפקד המחוז או אישור קצין אסירים מחוזי לחופשה מטעמים

מיוחדים יינתן בכתב ויתויק בתיק האסיר ביחד עם המסמכים

המאמתים את עילת החופשה.

חופשות אסירים - דף 20

2. תדירות החופשה לאסירים המאושפזים במר"ש, תהא בהתאם
לתדירות חופשתם בהיותם בבית הסוהר ממנו הועברו לאשפוז.

3. א - החופשה ניתנת לאסיר כיחידה אחת ואינה ניתנת לפיצול.

ב. מועד לניצול חופשה יבחר ע"י האסיר במסגרת הפז"מ, בהתאם
לצרכיו ובהגבלות המפורטות בפקודה זו. מועד חופשת אסירי
הוסטל יהיה במועדים כמפורט בפסקה 1. ג. 9) לעיל.

ג. ימי חופשה של אסיר שלא נוצלו כתוצאה מהחלטה בדבר עיכוב
חופשותיו או שלילת טובות הנאה – לא יהיו ניתנים לצבירה או
לניצול. בלי לפגוע מהאמור לעיל, ימי חופשה של אסיר שלא
נוצלו מסיבות שאינן תלויות בו, כגון מחלה, יתאפשר לאסיר
לנצלם במסגרת צירוף לחופשה הקרובה המגיעה לו, ובלבד
שסה"כ שעות החופשה לא יעלה על 96 שעות, או כחופשה נוספת
בתוך הפז"מ הקרוב.

4. א - מפקד מחוז, קצין אסירים מחוזי, מוסמך לאשר בקשת אסיר
להקדים ניצול ימי חופשה לפני עבור הפז"מ, ולאפשר ניצול
חופשה נוספת במסגרת אותו פז"מ, אם מצא כי יש הצדקה לכך
– מטעמים שירשמו. ניצל האסיר חופשה שהוקדמה – לא יהיה
זכאי לצאת לחופשה במועד הפז"מ הקרוב (והחופשה שהוקדמה
תמנה על חשבון הפז"מ הבא).

ב. מפקד המחוז, קצין אסירים מחוזי, מוסמך להתנות את הקדמת
ניצול מועד החופשה בכך שמשך החופשה המוקדמת לא יעלה על
מספר השעות שיקבע – בשים לב למטרה שלשמה ביקש האסיר
את הקדמת החופשה.

5. א - מפקד בית הסוהר רשאי לאשר בקשת אסיר להקדים מועד
חופשת אסיר עד 14 ימים לפני חלוף פרק הזמן המינימאלי
הקבוע בפרק זה לצורך יציאתו לחגי דתו, בהתאם למפורט להלן,
אף אם כתוצאה מכך יצא האסיר לחופשה נוספת במהלך אותו
פז"מ (החופשה שהוקדמה ע"ח הפז"מ הבא):

1) אסיר יהודי: ראש השנה, פסח.
2) אסיר מוסלמי: עיד אל אדחה, עיד אל פיטר.
3) אסיר נוצרי: חג המולד, פסחא.
4) אסיר דרוזי: חג נבי שועיב, חג הקורבן.
5) אסיר בן דת אחרת: שני ימי חג הנהוגים בדתו – כפי שיקבע
הנציב או סגנו בהתייעצות עם האגף לעדות לא יהודיות במשרד
הפנים.
 ב. מפקד בית הסוהר רשאי להאריך משך חופשת אסיר מעבר
למשך החופשה שהוא זכאי כמפורט בפרק זה עד 96 שעות אחת
לשנה במועדים הבאים:
 1) לאסיר יהודי – בחג ראש השנה,
2) לאסיר מוסלמי – בחג עיד אל פיטר,
3) לאסיר נוצרי – בחג המולד,
4) לאסיר דרוזי – בחג הקורבן,
5) לאסיר בן דת אחרת – ביום חג אחד הנהוג בדתו –
כפי שיקבע הנציב או סגנו בהתייעצות עם האגף לעדות לא
יהודיות במשרד הפנים.

ג. הארכת חופשה כאמור בפסקה ב' תהיה בסמכות מפקד בית
הסוהר רק מהחופשה השנייה ואילך. ואולם אם במהלך החופשה
הראשונה חל חג שאורכו למעלה מ- 48 שעות ועקב החג לא יכול
האסיר לחזור לבית הכלא בתום 48 שעות, רשאי המפקד
להאריך גם את משך החופשה הראשונה ובלבד שסך כל משך
החופשה כולל הארכה לא יעלה על 72 שעות.