חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996 - פרק ז׳ / הוראות כלליות - 15א

 

15א. השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996 - פרק ז׳ / הוראות כלליות - 15ב

 

15ב. (א) הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ יחולו גם לגבי אדם שהיה לחשוד, לנאשם או שהורשע בעבירה, כמשמעותם בסעיף 11ב, לפני תחילתו של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד) (תיקון), התשס״ה–2005, ובלבד שלא יינטלו מאדם כאמור אמצעי זיהוי, לפי הוראות אותו סימן, לאחר המועד כאמור בסעיף 11ב(ד), לפי הענין, אלא כאמור בסעיף קטן (ב).

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) ניתן ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ מאדם שהורשע לפני תחילתו של התיקון האמור בסעיף קטן (א) גם לאחר המועד האמור בסעיף 11ב(ד)(3), ויהיו נתונות לשוטר, לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור, הסמכויות האמורות בסעיף 11ו ובלבד שהתקיימו באותו אדם שניים אלה:

(1) האדם הורשע בעבירה לפי פרט (1)(ד) בתוספת הראשונה, למעט עבירות כאמור בסעיף 348(ד) ו־(ה) בחוק העונשין;

(2 )לא חלפו יותר מעשר שנים מיום שהורשע בעבירה כאמור בפסקה (1), או מיום שבו שוחרר ממאסר, לפי המאוחר.

(ג)הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ יחולו גם לגבי אדם שהורשע מחוץ לישראל ונושא את עונשו בישראל, כאמור בסעיף 11ב(א)(4), לפני תחילתו של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס׳ 3), התשע״א–2011, ובלבד שלא יינטלו מאדם כאמור אמצעי זיהוי, לפי הוראות אותו סימן, לאחר המועד כאמור בסעיף 11ב(ד), אלא כאמור בסעיף קטן (ד).

(ד)על אף הוראות סעיף קטן (ג), ניתן ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ מאדם שהורשע לפני תחילתו של התיקון האמור בסעיף קטן (ג) גם לאחר המועד האמור בסעיף 11ב(ד)(3), ויהיו נתונות לשוטר, לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור, הסמכויות האמורות בסעיף 11ו, ובלבד שהתקיימו באותו אדם שניים אלה:

(1) האדם הורשע בעבירה לפי הדין הזר המקבילה לעבירה לפי פרט (1)(ד) בתוספת הראשונה, למעט עבירות כאמור בסעיף 348(ד) ו־(ה) בחוק העונשין;

(2) לא חלפו יותר מעשר שנים מיום שהורשע בעבירה כאמור בפסקה (1), או מיום שבו שוחרר ממאסר, לפי המאוחר.

הזכות לנוכחות בבית המשפט

 

כל אדם רשאי להיות נוכח בדיונים המתקיימים בבתי המשפט מכוח עקרון "פומביות הדיון"

בדיונים שנקבע כי יתנהלו ב"דלתיים סגורות", נוכחות הקהל באולם אסורה

נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון המתנהל בעניינו, גם אם נקבע כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות

הזכות לנוכחות בבית המשפט

 

ככלל, כל אדם רשאי להיות נוכח בדיונים המתקיימים בבתי המשפט בישראל.

על-פי החוק, דיונים מתקיימים בפומבי ובדלתיים פתוחות.

קיימים מקרים חריגים שבהם החוק קובע במפורש כי הדיונים יתנהלו בדלתיים סגורות (כגון דיונים בבית המשפט לנוער), או שבית המשפט רשאי לקבוע כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות (לדוגמה, לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע). במקרים אלו, הנוכחות של קהל באולם ללא אישור מבית המשפט היא אסורה.

הזכות לנוכחות בבית המשפט - מי זכאי להיות נוכח בדיונים

 

כל אדם זכאי להיות נוכח בדיוני בית המשפט שאינם מתקיימים בדלתיים סגורות.

הזכות לנוכחות בבית המשפט - נוכחות בדלתיים סגורות

 

ישנם חוקים המגבילים את האפשרות להיות נוכחים בעת דיון המתנהל בבית משפט, כחריג לכלל שדיוני בית המשפט יתקיימו בפומבי.

קיום הדיון בדלתיים סגורות נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

הסיבות להחלטה של קיום הדיון בדלתיים סגורות עשויות להיות, למשל: צורך להגן על ביטחון המדינה, סכנה לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה, מתן אפשרות לעד לתת עדות חופשית, הגנה על סוד מסחרי, הגנה על זהות מתלוננים בעבירות מין, הגנה על קטינים וחסרי ישע ועוד.

לאחר שבית המשפט הורה על קיום דיון בדלתיים סגורות, הוא רשאי להתיר לאנשים מסויימים להיות נוכחים בדיון או בחלק ממנו.

לנפגעי עבירה מעמד מיוחד בחוק, המאפשר להם להיות נוכחים גם בדיונים בעניין העבירה שממנה נפגעו, ואשר נערכים בדלתיים סגורות.

נפגע העבירה אף זכאי להגיע לדיון בדלתיים סגורות עם מלווה לפי בחירתו.

אם נפגע העבירה מעיד בתיק, ככלל הוא לא יורשה להיות נוכח בדיונים, אלא לאחר עדותו.

לשופט המנהל את הדיון ישנו שיקול דעת לחרוג מהוראות החוק ולא לאפשר גם לנפגע העבירה או לאדם המלווה אותו להיות נוכח, אך זאת רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

הזכות לנוכחות בבית המשפט - נוכחות בבית משפט לנוער

 

בבית המשפט לנוער, ככלל, הדיונים מתנהלים כולם בדלתיים סגורות.

לכן בתיקים המתנהלים בבית המשפט לנוער (כשהנאשם הוא קטין), אין לנפגע העבירה זכות בחוק לנוכחות, אולם השופט רשאי להתיר את נוכחותו בדיון.

צו איסור פרסום

 

צו איסור פרסום נועד למנוע פגיעה בחקירה או פגיעה בשמו הטוב או בחייו של אדם

העונש על פרסום מידע שחל עליו צו איסור פרסום הוא עד שישה חודשי מאסר, או עד שנת מאסר במקרה שמדובר במידע הנוגע לקטין.

צו איסור פרסום

 

צו איסור פרסום אוסר לפרסם מידע הנמצא בידי בתי-המשפט.

מטרת הצו היא הגנה על אינטרסים של הציבור, מניעת פגיעה בחקירה או בשמו הטוב וחייו של אדם.

בית-המשפט מוסמך להוציא צו זה, בין היתר:

על דיון המתנהל בדלתיים סגורות, לגביו לא יפורסמו פרטים אלא ברשות בית-המשפט.

בדיון בו אחד הצדדים או אחד העדים הוא קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה - לא יפורסמו שמו, תמונתו, מענו או פרטיו העשויים להביא לזיהויו.

בית-המשפט מוסמך להוציא צו איסור פרסום על דיוני בית-המשפט, במקרה שראה צורך להגן על ביטחונו של צד להליך המשפטי, עד, אדם ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות.

בית-המשפט מוסמך לאסור פרסום שמו או פרטי חקירתו של חשוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום אם הדבר עלול לפגוע בחקירה, או אם ראה בית-המשפט כי לחשוד עלול להיגרם נזק חמור.

העונש על הפרת הצו הוא עד שישה חודשי מאסר.

צו איסור פרסום - איסור על פרסום פרטיו של קטין

 

בסעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) נקבע כי אין לפרסם את שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו, בין על-ידי כלל הציבור ובין על-ידי סביבתו הקרובה של הקטין.

אסור לרמוז על זהותו של הקטין באמצעות פרסום של קולו, דמותו (כולה או חלקה), סביבתו או דמויות הקרובות לו ובכל דרך אחרת שבה יהיה אפשר לגלות כי הקטין הובא בפני בית-המשפט.

כמו כן מפורטים בסעיף רשימת מקרים העלולים להביא לזיהויו של הקטין, לקשור אותו לדבר עבירה או לפגוע בחובת החיסיון.

העונש לפי סעיף זה הוא שנת מאסר.

צו איסור פרסום - הוצאת צו איסור פרסום

 

את צו איסור הפרסום יכולים לבקש הגורמים הבאים: התביעה, נאשם חשוד, נאשם, או עד בהליך פלילי.

איסור הפרסום הוא אוטומטי כשמדובר בקטין שהוא חשוד, נאשם או נפגע מעבירה.

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

 

במקרים המתאימים, התביעה רשאית להימנע מהגשת כתב אישום כנגד אדם החשוד בעבירה ולסגור את התיק נגדו בהסדר מותנה

ההסדר יכלול את פרטי העבירה, הודאת האדם החשוד והתנאים אותם עליו למלא על פי ההסדר

במקרה של הפרת התנאים או סירוב לחתום על הסדר מותנה, יוגש כתב אישום כנגד האדם החשוד

פרטי ההסדר יפורסמו ללא זיהוי האדם החשוד או נפגע העבירה

במקרים מסוימים, התביעה רשאית להימנע מהגשת כתב אישום נגד אדם, ולסגור את התיק בעניינו בעילה של "סגירת תיק בהסדר".

האפשרות של הסדר מותנה קיימת בסוגים מסוימים של עבירות.

הפרת תנאי ההסדר תביא להעמדתו לדין של האדם בעתיד.

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

 

התביעה רשאית לחתום עם אדם חשוד בעבירה על הסדר מותנה בהתקיים כל התנאים הבאים:

1.העונש המקסימלי על העבירה בה האדם חשוד הוא פחות מ-3 שנות מאסר.

2.העונש המתאים לאדם החשוד, לדעת התביעה, אינו כולל מאסר בפועל.

3.אין לאדם החשוד רישום פלילי מ-5 השנים שלפני ביצוע העבירה.

4.לא מתקיימים הליכים משפטיים פליליים אחרים נוספים בעניינו של האדם החשוד.

5.התביעה סבורה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור.

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - תוכן ההסדר המותנה

 

ההסדר המותנה יכיל את הפרטים הבאים:

תיאור העובדות והוראות החוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות להגשת כתב אישום.

הודאת האדם החשוד בעובדות המהוות עבירה.

התנאים שעל האדם החשוד למלא בהתאם לתנאי ההסדר.

התקופה שנקבעה לקיום ההסדר, והדרך שבה האדם יוכיח כי מילא אחר תנאי ההסדר.

הצהרה האדם החשוד לפיה הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר תביא להגשת כתב אישום והעמדה לדין, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר.

האדם החשוד רשאי לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום, אם העובדות המתוארות בה אינן זהות לתיאור העובדות שבהסדר המותנה.

טיפ:

האדם החשוד רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין לצורך סגירת התיק בהסדר מותנה.

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - התנאים בהסדר מותנה

 

התביעה רשאית לכלול תנאים שונים אותם צריך האדם למלא כדי לקיים את ההסדר המותנה.

התנאים עשויים להיות כל אחד מהבאים:

תשלום קנס למדינה.

תשלום פיצוי לנפגע עבירה.

התחייבות להימנע מביצוע עבירה.

עמידה בתנאי תוכנית שיקום (לאחר קבלת אישור שירות המבחן למבוגרים).

נקיטת פעולות לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה או למניעת ביצוע עבירה (כגון מכתב התנצלות והשבת חפץ לנפגע, התחייבות שלא להיכנס למקום או לא להיות בקשר עם אדם, התפטרות, פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי ירי ועוד).

לאחר שהתביעה תשתכנע כי האדם החשוד מילא אחר כל התנאים בהסדר המותנה, היא תסגור את התיק בעילה של "סגירת תיק בהסדר".

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - הבעת עמדתו של הנפגע

 

היות שהסדר מותנה נעשה בין הגוף התובע לבין הנאשם, הוא נחשב להחלטה מנהלית.

לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורה קיימת הזכות להביע את עמדתם בעניין ההסדר.

נפגע העבירה יכול לבקש להביע את עמדתו בכתב או בעל פה לפני הגורם המאשר - פרקליט המחוז או פרקליט בכיר מטעמו - בתוך 14 יום מהמועד שהמידע על ההסדר המותנה הובא לידיעתו.

למרות הזכות להבעת עמדתו של הנפגע, הגוף התובע אינו מחויב לאמץ אותה.

נפגע עבירה שרוצה לתקוף הסדר מותנה לאחר שנשמעה עמדתו ולא התקבלה, יכול לעתור לבג"צ בבקשה לבטל את ההסדר.

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - סירוב להסדר מותנה או הפרת תנאי הסדר מותנה

 

אדם אשר סירב להסדר מותנה, או הפר את תנאי ההסדר, יוגש נגדו כתב אישום והוא יועמד לדין.

התובע רשאי שלא להעמיד לדין את האדם, אם לאחר הסירוב או הפרת התנאים, התגלה מידע חדש המצדיק זאת.

אם האדם מילא אחר חלק מהתנאים בהסדר, בית המשפט יתחשב בכך בשלב גזירת העונש.

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - פרסום ההסדר המותנה

 

התביעה תפרסם באתר האינטרט שלה את הפרטים הבאים הנוגעים להסדר המותנה:

עצם סגירת תיק בהסדר מותנה.

מהות העבירה ונסיבות העבירה, הכולל את תיאור העובדות שבהן הודה האדם החשוד והוראות החוק הרלוונטיות.

תנאי ההסדר.

חשוב: הפרטים יפורסמו ללא פרטי זיהוי של האדם החשוד או של נפגע העבירה.

סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה - חשוב לדעת

 

לאדם החשוד מותר להיות מיוצג על ידי עורך דין לצורך סגירת התיק בהסדר מותנה.

ההליך אינו תקף לקטינים החשודים בעבירות. לפרטים נוספים ראו קטינים בהליך הפלילי.

שוטר רשאי לדרוש הצגת תעודת זהות אך לא רשאי לבצע פעולות שיטור נוספות ללא חשד לביצוע עבירה

 

שוטר מוסמך לדרוש מאדם להזדהות בפניו באמצעות הצגת תעודת זהות, גם אם אין חשד שאותו אדם עבר עבירה

הדרישה להצגת תעודת הזהות חייבת להיות רלוונטית למידע שנמצא בתעודת הזהות, כגון צורך בבירור מקום מגורים או מעמד אישי

לשוטר אסור לבצע פעולות שיטור נוספות כגון בירור פרטים במסוף המשטרתי או תשאול, אם אין חשד שהאדם עבר עבירה

בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) דן בעתירה שהוגשה כנגד נוהל הצגת תעודת זהות וחובת הזדהות בפני שוטר (02.220.008) מיום 6.3.2019

בהתאם לנוהל, שוטר רשאי לדרוש אדם להציג בפניו תעודת זהות, גם אם לא קיים חשד שאותו אדם עבר עבירה, וכן לבצע פעולות שיטור נוספות, כגון תשאול, בדיקת פרטים במסוף המשטרתי, קיום בירור טלפוני עם המוקד המשטרתי ועוד.

בג"ץ קבע כי חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, אכן מסמיך שוטר במסגרת מילוי תפקידו, לדרוש מאדם להזדהות באמצעות הצגת תעודת זהות, וזאת גם אם אין חשד סביר שאותו אדם ביצע עבירה.

עם זאת, הדרישה לא יכולה להיות שרירותית, וחייב להתקיים קשר רלוונטי בין הדרישה להזדהות ובין המידע המצוי בתעודת הזהות (כגון מקום מגורים, מעמד אישי וכדומה), או לעצם קיומה של תעודת הזהות (למשל בשאלה האם אדם הוא אזרח המדינה).

לגבי פעולות שיטור נוספות כגון בירור מידע במסוף המשטרתי, נקבע כי כל עוד אין חשד לביצוע עבירה, השוטר אינו מוסמך לבצע פעולות אלה, משום שיש בהן פגיעה משמעותית יותר בזכויות אדם, כגון חופש התנועה, הזכות לפרטיות וכבוד האדם.

בג"ץ קובע כי הנוהל מבוטל, וכי על המשטרה לגבש נוהל חדש תחתיו אשר תואם את פסיקת בג"ץ.

שוטר רשאי לדרוש הצגת תעודת זהות אך לא רשאי לבצע פעולות שיטור נוספות ללא חשד לביצוע עבירה - משמעות

 

שוטר מוסמך לדרוש מאדם להזדהות באמצעות תעודת זהות, כל עוד המידע שבתעודת הזהות רלוונטי לסיבה שבגללה ההזדהות מתבקשת.

דוגמה:

אדם הנוסע בכביש בתקופת הסגר נעצר על ידי שוטר ומסביר שהוא הסיע את הילדים המשותפים לגרושתו.

במקרה זה השוטר רשאי לבקש תעודת זהות כדי לאשר את מקום מגוריו של האדם ומעמדו האישי.

עם זאת, כל עוד אין חשד שאותו אדם עבר עבירה, השוטר אינו מוסמך לבצע פעולות שיטור נוספות כגון תשאול, בדיקה במסוף המשטרתי ועוד.

חוק איסור צריכת זנות - מה קובע חוק איסור צריכת זנות?

 

חוק איסור צריכת זנות קובע שמי שצורך זנות או מנסה לצרוך זנות עובר עבירה מינהלית.

עבירה חדשה זו, מתווספת לאיסורים נוספים בהקשר לתופעת הזנות, הכוללים עבירות פליליות שונות בחוק העונשין, ביניהם: צריכת זנות מקטין, סרסרות, פרסום שירותי זנות, והחזקת מקום לשם זנות. 

חוק איסור צריכת זנות - מתי נכנס החוק לתוקף?

 

החוק נכנס לתוקף ביום שישי י"ח בתמוז תש"ף, 10.07.2020.

חוק איסור צריכת זנות - אכיפת החוק החדש והעונשים שיוטלו על צרכני זנות

 

על פי החוק החדש, על אדם הצורך מעשה זנות, או מנסה לצרוך זנות גם אם לא הספיק להשלים את מעשיו בפועל, יוטל קנס מינהלי בסכום של 2000 ₪ ובמקרה של עבירה חוזרת קנס בסכום של 4000 ₪.

מי שהוטל עליו קנס יכול לבחור בין כמה מסלולים הקבועים בחוק או בתקנות:

1.לבקש להשתתף בתוכנית של אמצעי חלופי - תוכנית המופעלת על ידי שירות המבחן למבוגרים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וכוללת סדנא או מפגשים פרטניים בהיקף של 6 עד 10 שעות. מטרת התוכנית להעביר מידע ולפתח הבנה על הנזקים וההשפעות השליליות של צריכת זנות על מי שנמצאים במעגל הזנות, כדי למנוע חזרה על העבירה. 

2.לשלם את הקנס.

3.לבקש לבטל את הקנס.

4.לבקש להישפט. 

במצבים מסוימים, למשל אם העבירה בוצעה בנסיבות חמורות או פעמים רבות, יתכן ויוגש כתב אישום נגד צרכן הזנות, אז בית המשפט יוכל להטיל על הצרכן ענישה חמורה יותר (עד סכום של 75,300 ₪). כמו כן, במקרה של צריכת זנות מקטין, תיוחס עבירה חמורה יותר הקבועה בחוק העונשין ושהעונש המקסימלי בצידה הוא עד חמש שנות מאסר. 

חוק איסור צריכת זנות - מיהו צרכן זנות?

 

כל אדם שצורך "מעשה זנות". מעשה זנות לא הוגדר בחוק, אך קיימת התייחסות למונח בפסיקת בית המשפט העליון ומקובל לראותו כמגע מיני בתמורה לתשלום (לא בהכרח תשלום כספי, אלא גם כל טובת הנאה). 

גם אדם שניסה לצרוך זנות מבצע עבירה לפי החוק החדש, ומי שנמצא במקום המשמש בעיקר לצריכת זנות, כמו בית בושת, ולא הוכיח שנמצא שם מסיבה אחרת, ייחשב כמי שהגיע למקום במטרה לצרוך זנות ועל כן ביצע עבירה. 

חוק איסור צריכת זנות - מטרת החוק

 

מטרתו של חוק זה להביא לצמצום הזנות באמצעות קביעת איסור על צריכת זנות, כחלק ממהלך משולב הכולל חינוך והסברה לציבור והרחבת דרכי טיפול ושיקום לאוכלוסיות בזנות מתוך הכרה במאפייניה הפוגעניים של הזנות ובנזקים הכרוכים בה.

החוק אוסר על צריכת זנות, אך אינו קובע איסור לעסוק בזנות. זאת, בהתאם לתפיסה שמי שנמצא/ת במעגל הזנות הם הגורם הנפגע ויש לסייע לאוכלוסיה זו לצאת ממעגל הזנות בדרך של הרחבת השיקום והטיפול, ולא בדרך של הטלת סנקציה על עיסוק בזנות. לפיכך, לצד חקיקת החוק, התקבלה גם החלטת ממשלה המקצה משאבים משמעותיים למשרד העבודה, הרווחה, והשירותים החברתיים, ולמשרדי החינוך והבריאות, לשם גיבוש מענים מתאימים לסיוע, טיפול ושיקום במישורי הרווחה והבריאות, וכן לקידום מודעות ציבורית וחברתית.

חוק איסור צריכת זנות - תמיכה לאוכלוסיות במעגל הזנות

 

תמיכה לאוכלוסיות במעגל הזנות

https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D,_%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C_%D7%94%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%95_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%AA

עיכוב מפגין

 

שוטר רשאי לעכב מפגין במקום ביצוע ההפגנה, ובמקרים מסוימים אף בתחנת המשטרה

משך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות, ובמקרים מסוימים על שש שעות

על השוטר המעכב להזדהות בעת ביצוע העיכוב

"עיכוב" מוגדר בחוק כ"הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית".

עיכוב מפגין יכול להתבצע במקום ביצוע ההפגנה, ובמקרים מסוימים אף בתחנת המשטרה.

עיכוב מפגין - עילות שבגינן רשאי שוטר לעכב מפגין

 

שוטר רשאי לעכב מפגין במקום ביצוע ההפגנה כדי לברר את שמו ומענו או כדי לחקור אותו באחד משני מקרים:

כאשר ישנו יסוד סביר לחשוד כי המפגין עבר עבירה, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את ביטחון המדינה.

כאשר ישנו יסוד סביר לחשוד כי נעברה עבירה, והמפגין הוא אדם שיכול למסור לו מידע בנוגע לאותה עבירה (עד).

שוטר רשאי לעכב מפגין בתחנת המשטרה, כאשר מתקיימים שני התנאים הבאים:

יש לו יסוד סביר לחשוד שהמפגין עבר עבירה או עומד לעבור עבירה, או שהמפגין הוא עד לביצוע עבירה.

הזיהוי במקום היה בלתי מספיק או שלא ניתן לחקור את המפגין במקום, או שיש חשש שהעד לא יתייצב לחקירה בזמן.

שימו לב: שוטר רשאי לדרוש מאדם להציג להזדהות בפניו באמצעות הצגת תעודת זהות, גם אם אין חשד שאותו אדם עבר עבירה.

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון לצדק, הדרישה להצגת תעודת זהות צריכה להיות רלוונטית למידע שנמצא בתעודת הזהות (כגון מקום מגורים או עצם קיומה של תעודת הזהות).

בנוסף, ובהתאם לפסיקה, שוטר לא רשאי לבצע פעולות שיטור נוספות, כגון תשאול או בירור במסוף המשטרתי, אם אין חשד לביצוע עבירה.

עיכוב מפגין - ביצוע העיכוב

 

שוטר המבצע עיכוב צריך תחילה להזדהות בפני המעוכב, לציין את שמו או כינויו הרשמי ואת עובדת היותו שוטר.

השוטר אינו חייב להזדהות במקרים הבאים:

זהותו ידועה.

הזדהותו עשויה לסכל את העיכוב.

הזדהותו עשויה לפגוע בבטחונו בעת ביצוע העיכוב.

הזדהותו עשויה לגרום להעלמת ראיה.

על השוטר להזדהות מיד לאחר שחלפו הנסיבות שאיפשרו את אי הזדהותו.

השוטר חייב להודיע מיידית לאדם כי הוא מעוכב, ולהבהיר את סיבת העיכוב בהקדם האפשרי במהלך ביצוע העיכוב.

השוטר אינו חייב להבהיר את סיבת העיכוב במקרים הבאים:

הסיבה ידועה.

הסבר סיבת העיכוב עשויה לסכל את העיכוב.

הסבר סיבת העיכוב עשויה לפגוע בבטחונו בעת ביצוע העיכוב.

הסבר סיבת העיכוב עשויה לגרום להעלמת ראיה.

על השוטר להסביר את סיבת העיכוב מיד לאחר שחלפו הנסיבות שאיפשרו את אי מתן סיבת העיכוב.

שוטר המעכב כלי רכב יזדהה באופן הבא:

שוטר לבוש מדים חייב לענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.

שוטר שאינו לבוש מדים יזהה את עצמו בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת שוטר.

עיכוב שנעשה ללא מילוי התנאים הנ"ל אינו חוקי.

עיכוב מפגין - משך העיכוב

 

העיכוב לא ייארך מעבר לזמן הסביר הדרוש בנסיבות המקרה לצורך ביצוע הפעולה שלשמה הוא מבוצע.

בכל מקרה משך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות.

בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים, רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות (סה"כ 6 שעות).

במקרה שמשך העיכוב הוארך מעבר לשלוש שעות, יש לציין את הנימוקים לכך בדו"ח העיכוב.

עיכוב מפגין - דו"ח העיכוב

 

יש לערוך דו"ח על העיכוב מיד עם סיומו, במקרה שהתקיים אחד משני המקרים הבאים:

המעוכב הובא או זומן לתחנת המשטרה.

משך העיכוב עלה על 20 דקות.

דו"ח העיכוב יפרט את שם המעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב.

עיכוב מפגין - חשוב לדעת

 

ערך זה עוסק בעיכוב בהקשר הפרטי של עיכוב מפגין בעת הפגנה.

עיכוב בידי אדם פרטי

 

אדם פרטי יכול לבצע עיכוב של אדם אחר

ניתן להשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע העיכוב, ובמקרה שלא תגרום למעוכב חבלה

לפי החוק ובתנאים מסוימים, אדם פרטי רשאי לעכב אדם אחר עד להגעתו של שוטר.

עיכוב בידי אדם פרטי - מי זכאי?

 

כל אדם רשאי לעכב אדם אחר עד לבואו של שוטר בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

האדם המעוכב חשוד בביצוע עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש בפני האדם המעכב.

אדם אחר קורא לעזרה ומצביע על האדם המעוכב כחשוד בביצוע עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש בפניו.

עיכוב בידי אדם פרטי - תהליך מימוש הזכות

 

ביצוע העיכוב בידי אדם פרטי יבוצע רק אם יש חשש שהאדם המעוכב יימלט, או שזהותו אינה ידועה.

האדם המעוכב יימסר לשוטר ללא דיחוי, ובלבד שהעיכוב לא יעלה על שלוש שעות.

עיכוב בידי אדם פרטי - חשוב לדעת

 

ניתן להשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע העיכוב במקרה שהאדם המעוכב סירב לבקשת העיכוב.

ניתן לעשות שימוש בכוח סביר, בתנאי שלא תיגרם חבלה לאדם המעוכב.

החזר דמי ערבות על-ידי המשטרה

 

אדם המשוחרר ממעצר תמורת תשלום דמי ערבות במשטרה, זכאי להחזר באמצעות בנק הדואר, אם לאחר 180 ימים מהפקדת הערבות לא הוגש נגדו כתב אישום.

אם חלפו לפחות שלושה חודשים מיום הפקדת הערובה, יתווספו לסכום הפרשי ריבית מיום ההפקדה ועד ליום ההחזר.

ניתן לברר את הסטטוס של החזר כתב הערובה במערכת לבירור החזרי כספים באתר משטרת ישראל.

החזר דמי ערבות על-ידי המשטרה

 

אדם המשוחרר ממעצר בדמי ערבות (כתב ערובה) זכאי להחזר באמצעות בנק הדואר, אם עברו 180 ימים מיום הפקדת הערבות ולא הוגש נגדו כתב אישום, ובתנאי שבית משפט לא הורה על הארכת תוקף הערבות.

החזר דמי ערבות על-ידי המשטרה - מי זכאי?

 

מי שהפקיד כתב ערובה בתחנת המשטרה כחלופה למעצרו, ומתקיימים לגביו שני התנאים הבאים:

עברו 180 ימים מהפקדת הערובה ולא הוגש נגדו כתב אישום.

תוקף הערבות לא הוארך בהוראת בית משפט.

החזר דמי ערבות על-ידי המשטרה - תהליך מימוש הזכות

 

אם לאחר 180 ימים מיום ההפקדה לא הוגש כתב אישום ולא הוארך תוקף הערבות, ההחזר יועבר אוטומטית על-ידי המשטרה לבנק הדואר.

ניתן לבדוק את פרטי הערובה וסטטוס אחרון לפי מערכת הכספים של המשטרה, באתר משטרת ישראל (יש להקליד את מספר תעודת הזהות ומספר כתב הערובה).

לקבלת ההחזר, יש לגשת לבנק הדואר ולהציג תעודת זהות.

החזר דמי ערבות על-ידי המשטרה - חשוב לדעת

 

ההליך מתייחס לערובה שהופקדה בעת השחרור על-ידי קצין משטרה בתחנת המשטרה, ולא לערובה שהופקדה בבית המשפט.

הן לערובה שהופקדה בתחנת משטרה והן לערובה או פיקדון שהופקדו במסגרת הליכים בבית-משפט, מתווספים הפרשי ריבית מיום ההפקדה ועד ליום ההחזר, בתנאי שחלפו לפחות שלושה חודשים מיום ההפקדה. על הפרשי הריבית בלבד מנוכה מס במקור.

חלופת מעצר בהחלטת בית משפט (שחרור בערבות)

 

בית משפט רשאי לשחרר אדם בערבות ולקבוע את גובה הערבות ותנאיה.

ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה על קביעת תנאי השחרור אם השתנו הנסיבות באופן שמצדיק שינוי התנאים.

חלופת מעצר בהחלטת בית משפט (שחרור בערבות) - תנאים לשחרור ממעצר בערבות

 

בית המשפט רשאי לצוות על שחרורו של חשוד בערובה, תוך קביעת סוג הערובה, גובהה, תנאיה ומשך תוקפם. כאשר עניינו של אדם שנעצר מובא בפני בית המשפט, בית המשפט ישקול האם ניתן לשחרר את האדם בערבות.

לבית המשפט סמכות נרחבת יותר מלקצין הממונה בקביעת תנאי השחרור בערבות.

לבית המשפט יש סמכות לשחרר לחלופת מעצר גם אדם שכבר הוגש נגדו כתב אישום, ולא רק אדם שנעצר ונמצא במעמד חשוד.

בנוסף, בית המשפט אינו צריך את הסכמת האדם כדי לקבוע את תנאי השחרור בערבות.

טיפ: כל אחד זכאי לייצוג עורך-דין בהליכים פליליים, ובמקרים מסוימים אדם עשוי להיות זכאי לייצוג על ידי סניגור ציבורי בהליך פלילי.

חלופת מעצר בהחלטת בית משפט (שחרור בערבות) - תנאים לשחרור ממעצר בערבות

 

בהחלטה על שחרור ממעצר בערובה ישקול בית המשפט, בין היתר, את מהות העבירה בה חשוד, המידע שבידי התביעה, את עברו הפלילי של החשוד, מצבו הכלכלי, יכולתו להמציא את הערובה הנדרשת והאפשרות שהחשוד יוכל לעמוד בתנאי הערובה.

שחרור ממעצר בערובה על ידי בית המשפט הינו שחרור על תנאי שהחשוד יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש וכן שיימנע מלשבש הליכי משפט.

בית המשפט רשאי להוסיף כל אחד מהתנאים הבאים לערבות, שיהיה תקף לכל משך זמן שייקבע :

חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה.

איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון.

איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע.

איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע.

חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע.

חובה להימצא בפיקוחו של קצין מבחן, לאחר קבלת תסקיר מעצר, לתקופות של חצי שנה בכל פעם.

חובה לקבל טיפול למשתמשים בסמים, ובלבד שהטיפול אושר על ידי קצין מבחן.

לעניין נאשם מתמודד נפש, חובה להתייצב לבדיקה פסיכיאטרית, או אם הנאשם הסכים לכך – לקבל טיפול במקום שיקבע הפסיכיאטר המחוזי.

חובה להתייצב בתחנת משטרה במועדים שיקבע.

איסור יציאה ממקום מגורים במשך כל היממה או בחלק ממנה.

איסור המשך עיסוק הקשור בעבירה, כאשר מתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק מהווה סכנה לבטחון הציבור, או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה.

למלא אחר צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991.

הפקדת כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה – לעניין חשוד בעבירת אלימות.

שימו לב: כאשר מדובר בשחרור ממעצר לפני הגשת כתב האישום, הערובה ותנאי השחרור יהיו בתוקף למשך 180 ימים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את התקופה לבקשת התביעה או היועמ"ש.

אם לא הוארכה התקופה ולא הוגש כתב אישום, דמי הערבות יוחזרו.

חלופת מעצר בהחלטת בית משפט (שחרור בערבות) - ערעור עיון חוזר

 

ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בקביעת תנאי השחרור, אם מאז החלטת בית המשפט השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות שיכולות להשפיע על התנאים שנקבעו.

על החלטת בית המשפט בנושא תנאי השחרור, וכן על החלטה בעיון חוזר, ניתן להגיש ערעור בתוך 30 ימים.

חלופת מעצר בהחלטת קצין ממונה (שחרור בערבות)

 

קצין הממונה על חקירות או על תחנת המשטרה רשאי להורות על שחרור בערבות של אדם שהובא למעצר על ידי שוטר.

בנוסף לערבות, הקצין מוסמך לקבוע תנאים נוספים בהם על האדם לעמוד.

קביעת תנאי הערבות תיעשה בהסכמת החשוד, ואם הוא אינו מסכים עניינו יועבר לבית המשפט.

חלופת מעצר בהחלטת קצין ממונה (שחרור בערבות)

 

שימו לב: ערך מתייחס למעצר של חשוד לפני הגשת כתב אישום (מעצר ימים) ולא למעצר של נאשם לאחר כתב אישום (מעצר עד תום ההליכים)

אדם שנעצר על ידי שוטר ללא צו בית משפט, מובא בדחיפות לתחנת המשטר לבירור על ידי קצין החקירות או קצין הממונה על תחנת המשטרה ("הקצין הממונה") אשר יבדוק, בין היתר, אם קיימת עילה להחזיק את האדם במעצר.

גם כאשר קיימת עילה למעצר, הקצין הממונה יבחן אם קיימת אפשרות לשחרר את החשוד בערובה, במקום להחזיק אותו בבית המעצר.

ערובה יכולה להיות עירבון כספי (הפקדת כסף מזומן) או ערבות עצמית של החשוד (חתימה על כתב התחייבות), לבד או בצירוף ערבות או עירבון כספי של ערבים, כמו למשל בני משפחה. את כתב הערבות ניתן לשלם באופן מקוון.

נוסף על הערבות, קיימים לשחרור תנאים נוספים שאם החשוד מפר אותם הוא יוחזר למעצר, כמפורט בהמשך.

חלופת מעצר בהחלטת קצין ממונה (שחרור בערבות) - תנאים לשחרור ממעצר בערבות

 

אזהרה: הפרה של תנאי מתנאי השחרור, אלא אם מדובר בנסיבות חריגות ובהפרה פעוטה, עלולה לגרור החזרה למעצר.

הקצין הממונה מוסמך להתנות שחרור ממעצר בערובה, בהסכמת החשוד, בכל אחד מהתנאים הבאים:

איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.

איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שייקבע, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.

איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.

חובת מגורים או הימצאות באזור שייקבע, לתקופה של תעלה על 15 ימים.

איסור כניסה לאזור או למקום שייקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.

חובת הודעה על כל שינוי בכתובת המגורים או מקום העבודה.

חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שייקבע.

הפקדת כלי נשק כאשר מדובר בחשד לעבירת אלימות.

שימו לב: הערובה ותנאי השחרור יהיו בתוקף למשך 180 ימים, אם לא הוגש כתב אישום במשך תקופה זו. בית המשפט רשאי להאריך את התקופה לבקשת התביעה או היועמ"ש.

אם לא הוארכה התקופה ולא הוגש כתב אישום, דמי הערבות יוחזרו.

חלופת מעצר בהחלטת קצין ממונה (שחרור בערבות) - מקרים בהם יש להביא את העצור בפני שופט

 

בכל אחד מהמקרים הבאים, יש להביא את העצור בפני שופט, בתוך 24 שעות:

החשוד לא מסכים להטלת הערובה, לגובה הערובה או לתנאיה.

החשוד לא המציא את הערובה במועד שנקבע על ידי הקצין הממונה.

הקצין הממונה בדעה שיש להנות את הערובה בתנאים שהוא אינו מוסמך לקבוע והם בסמכותו של שופט.